שלום מחדשה לפורום
שמחה שגיליתי את הפורום הזה. אני כבר מיואשת מלחפש מידע כדי להבין מה קורה אצלנו בבית.
הבת שלי בת 8 ועברה אבחון שהמסקנה שלו שאין לה כלום. הכל בסדר. גם פסיכולוג שראה אותה אמר שהיא ילדה חכמה ונחמדה והוא לא רואה כל בעיה. גם בבית הספר המורה מרוצה ממנה ואומרת שהיא מקשיבה ומתנהגת יפה. הציונים שלה טובים משהו באזור ה80 ומעלה.
אבל
בבית הסיפור שונה לגמרי
היא משתוללת ולא מסוגלת לשבת. כל היום עושה גלגלונים ועמידות ידיים. לא מסוגלת לשחק לבד. הזמן היחיד בו היא שקטה ויושבת רגועה זה מול הטלויזיה.
היא לא מספרת לנו דברים שעוברים עליה במשך היום למרות מאמצים רבים ודרכים יצירתיות שונות לעודד אותה לדבר.
והכי קשה הם התקפי הזעם.
אתמול היתה לה טעות בשעורי הבית. כשאמרתי לה שיש לה טעות (באמת שהייתי עדינה) היא התחילה לצרוח (כהרגלה), להשתטח, לבעוט, לזרוק דברים באויר. להרביץ לכל מי שהיה באזור כולל רהיטים. שעתיים של צרחות ובעיטות. אחר כך נרגעה כאילו לא היה כלום. כששאלתי אותה מה עצבן אותה, היא אמרה שכלום.....
בערב שוב היא נכנסה להתקפת זעם נוראית הפעם מלווה בבכי קולני
אחרי שעה היא אמרה שהיא בוכה כי היא לא התנהגה יפה קודם לכן
ההתקפים האלה הם שגרה בבית. היא לא משתפת ולא מדברת איתנו גם אחריהם. הם לא צפויים וקשה לדעת מתי יגיעו ומה יגרום להם.
עזרה? עיצות?
תודה
מיואשת
שמחה שגיליתי את הפורום הזה. אני כבר מיואשת מלחפש מידע כדי להבין מה קורה אצלנו בבית.
הבת שלי בת 8 ועברה אבחון שהמסקנה שלו שאין לה כלום. הכל בסדר. גם פסיכולוג שראה אותה אמר שהיא ילדה חכמה ונחמדה והוא לא רואה כל בעיה. גם בבית הספר המורה מרוצה ממנה ואומרת שהיא מקשיבה ומתנהגת יפה. הציונים שלה טובים משהו באזור ה80 ומעלה.
אבל
בבית הסיפור שונה לגמרי
היא משתוללת ולא מסוגלת לשבת. כל היום עושה גלגלונים ועמידות ידיים. לא מסוגלת לשחק לבד. הזמן היחיד בו היא שקטה ויושבת רגועה זה מול הטלויזיה.
היא לא מספרת לנו דברים שעוברים עליה במשך היום למרות מאמצים רבים ודרכים יצירתיות שונות לעודד אותה לדבר.
והכי קשה הם התקפי הזעם.
אתמול היתה לה טעות בשעורי הבית. כשאמרתי לה שיש לה טעות (באמת שהייתי עדינה) היא התחילה לצרוח (כהרגלה), להשתטח, לבעוט, לזרוק דברים באויר. להרביץ לכל מי שהיה באזור כולל רהיטים. שעתיים של צרחות ובעיטות. אחר כך נרגעה כאילו לא היה כלום. כששאלתי אותה מה עצבן אותה, היא אמרה שכלום.....
בערב שוב היא נכנסה להתקפת זעם נוראית הפעם מלווה בבכי קולני
אחרי שעה היא אמרה שהיא בוכה כי היא לא התנהגה יפה קודם לכן
ההתקפים האלה הם שגרה בבית. היא לא משתפת ולא מדברת איתנו גם אחריהם. הם לא צפויים וקשה לדעת מתי יגיעו ומה יגרום להם.
עזרה? עיצות?
תודה
מיואשת