שלום ,מה נשמע?

[ברנן]

שלום ,מה נשמע?

אני חדש בפורום הזה. אני מחפש מידע בעיקר מלפני 1840 אודות משפחת פרידמן (Friedman). ידוע לי שהמקור למשפחה הוא מהעיירה הוסיאטין ושיש ענפים של המשפחה בחיפה ,ראש פינה ופ"ת. הבעיה שבגלל שזהו שם נפוץ כל כך - יש יותר מדי מידע שצריך לסנן. למשפחה יש קשר עם משפחות כמו קמיניץ, מכנס ,נוימן,לרר ואיש-הורביץ. אשמח לכל מידע שיתקבל תודה

 

[א77]

יש כאן אחד מחברי הפורום

ששמו הוא לרר. הוא גם התעניין אם איני טועה על פרידמן מהוסיאטין שהגיעו לטבריה לפני... איני זוכר בדיוק מתי אבל מדובר מתחילת ההתישבות. בהוסיאטין שבאוקראינה התישב בנו הקטון של רבי ישראל מרוז'ין. משפחת בית רוז'ין זה גם פרידמן, אלא שהבנתי שאין קשר בין הפרידמן של ידידנו משה לרר מפתח תקוה ובין רוז'ין. הנה מצבתו המחודשת של הרב הקדוש מהוסיאטין, בנו של הסבא קדישא מרוז'ין. מכל בית העלמין לא נותר מאומה. פרט לשלוש מצבות ששופצו, בעצם נבנו מחדש עפ"י השערות. האחת היא זו, השניה היא של בנו שנפטר בחייו, 11 שנה לפניו. והשלישית נמצאת בין שניהם, ואביא לך בהודעה הבאה.

 

[א77]

והנה השניה, גם אותה צילמתי כשהייתי

בהוסיאטין.

 

[ברנן]

נהדר - מתי ביקרת שם?

סתם לידע כללי מבחינת מיקום - האם העיירה היתה תמיד בשטח אוקראינה בלבד, או שהיא עברה בין מדינות שונות ( לדוגמה שינויי גבולות כתוצאה ממלחמות וכו' ?) אין לי את המפה מולי

 

[ארנון הרשקוביץ]

כדאי לחכות עד שיגיע משה לרר

הוא ואביו יצחק (אשר גםה וא חבר בפורום), הם הסמכות מספר אחת לתולדות משפחת לרר על ענפיה השונים (וביניהם, איש-הורביץ). במפגש הפורום האחרון, נפעמתי ממראה הספר שהוציאו

קצת סבלנות - ואז "תופצץ" בהמון המון מידע... בהצלחה| ארנון

 

[א77]

../images/Emo32.gifנדהמתי גם אנכי

משיחה קלה שהיתה ביני ובין אביו בסיום המפגש. מהרתי, אבל, הבנאדם שופע ידע, ולעניינינו מדובר בידע בתורה. אבל... כדי להשויץ

אמרתי לו אף אני משהו מפרשת השבוע שהבנתי שגרמתי לו הנאה מהגיגיי. וזה מה שאמרתי לו כתוב על העבודה זרה שיותירו אחריהם הכנענים בארץ ישראל "ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם" וגו' (דברים יב. ג), אומר רש"י מזבח של אבנים הרבה, מצבה של אבן אחת. ושאלתיו מה החשיבות לרש"י דוקא כאן להסביר איזהו מזבח ואיזהו מצבה. ומשציפה לתשובתי שלי, אמרתי שנראה לענ"ד שרש"י בדבריו מבאר למה במזבח חייבה התורה בניתוץ שמשמעו לחלקים קטנים. ואילו במצבה די בשבירה שמשמעו אפילו לב' או ג' חלקים ודיו. וכיון שמצבה היא אבן אחת, הרי שבשבירה לב' וג' חלקים ביטל את מצבת העבודה זרה. אבל במזבח המלוקט מאבנים הרבה שליקטום לשם עבודה זרה, אינו די בשבירת המזבח לב' או ג' חלקים, אלא שכדי לאבד מזבח העבודה זרה חייבים לנתץ גם האבנים, והבן.

 

[nitzoops]

בהיותי עד למפגש זה...

עמדתי נפעם לנוכח מהלך החלפת דברי תורה או אם זה לא מוזר מדי , הייתי יכול להגדיר זאת כ"צחצוח חרבות תורה" בלי לפגוע באף אחד. רמת הידע והשליטה , העברית הנהדרת, וחוכמה, פשוט חוכמה. אני גם מחכה למשה לרר בכדי לברר בדיוק איך אפשר לחבר ביננו בעץ הפורום לא פחות משלושה קשרים שונים חוץ מהקשר העקיף שכבר נמצא שם.

 

[ברנן]

אני אכן מכיר את משה לרר

שהוא קרוב משפחה רחוק שלי אבי בקשר איתו ואף יצא לי לראות את ספרו שאני מעריך מאד וסיפק לי מידע רב. מאחר ואני חדש בפורום לא יצא לי להיתקל בשמו כך שאני שמח מאד לשמוע שהוא כותב פה. אבל גם בספרו של משה לא הצלחתי למצוא מידע מוקדם יותר על המשפחה (לדוגמה מצד אימי ידועה לי השלשלת המשפחתית משנת 1600 ואילך. כאן לעומת זאת אני עדיין מגשש באפלה)

 

[ארנון הרשקוביץ]

אם כך הדבר, ואתה מחפש מידע שאינו

קשור ישירות לענפים שמשה חוקר - אתה חייב להוסיף פרטים רלוונטיים לשאלותיך הספציפיות. ארנון

 

[א77]

אחד מששת בניו

אחד מששת בניו של הסבא קדישא מרוז'ין היה הרבי מהוסיאטין. וזו המצבה שהכנסתי בכאן בערב שבת קדש. בנו האחד שקבור שם נפטר בחייו. בנו הקדוש רבי ישראל מהוסיאטין עלה ארצה לפני השואה. ובבוא עת פקודת הסתלקותו, נטמן בטבריה לפי רצונו. ממלא מקומו היה רבי יעקב מהוסיאטין. התגורר ברח' ביאליק שבתל אביב, שם עד היום יש מי שדואג להמשיך את המנין למרות שהמקום אינו הכי הכי מיועד להתארגנות מניינים. מאז פטירתו לא נפסק שם בית הכנסת. רבי יעקב היה בנו של האדמו"ר הראשון מבוהוש. שם ברח' ביאליק יש אנשים שמכירים היטב את המושג הוסיאטין, אבל בצד החסידי יותר. אני מכיר מי שהיו חסידים בשעתו ועדיין שומרים אמונים למרות שרבי יעקב נפטר לפני כמעט חמישים שנה. בקשר למיפוי יש כאן מומחים. ואני מאמין שלרר מיודענו הספיק לחקור את הוסיאטין די והותר. אני הייתי שם לא לפני המון זמן... ממש בשנים האחרונות. אין מה לחפש שם פרט לאותן שלוש מצבות הצמודות שמעליהן סככה. וזה ממש צמוד לבנין מגורים גדול שהועמד על חלק מעצמות יהודים יראים ושלימים. מצורף קובץ ציונו הקדוש של רבי ישראל בטבריה. שבוע טוב ומבורך, זאבי.

 

[א77]

והנה ה'אהלי יעקב' מהוסיאטין

רבי יעקב בעמ"ח 'אהלי יעקב' מהוסיאטין. בנו של הרבי הראשון מבוהוש. בספרו 'אהלי יעקב' מתייחס המון לציונות. ציונות אמיתית מהיבט וכיוון שונה. הצדיק הזה היה חריג בהיבטו החיובי על הציונות. ולמרות שהיה שונה מהם בהשקפתו זו, כל צדיקי הדור והאדמו"רים התבוננו בו כעל מלאך עליון וקדוש. והנה ציונו בטבריה.