שלום, מה גרם להנהגת

[J o s e p h]

שלום, מה גרם להנהגת

הרייך השלישי להמשיך בלהט רב לרצוח יהודים ולהשקיע משאבים ואנרגיה במכונת ההשמדה על אף שההפסד היה דבר ברור וודאי, ....מה מקורו של הלהט הזה להשמיד יהודים גם שגורל המערכה הוכרע?.... היכן ניתן להשיג תמלילים/פרוטוקולים של דברי גרינג לקראת משפטו במשפטי נירנברג...(טרם התאבדותו כמובן) ? בשבועון "ניוזוויק", בגליון ה28- לאוקטובר (בשנה הכללית 1946) הובאו דבריו של יוליוס שטרייכר, אחד הנלהבים ביותר מעשרת הנאצים. בדיוק לפני שנתלה, הוא צעק משתה-פורים 1946. נוסף על כך, אם תבחן את הטכסט המשמש בימינו את העולם היהודי [ראה, למשל, בתנ"ך ירושלים בהוצאת קורן], תראה כי בפרק ט' של ספר אסתר, רשומים שמות עשרת בני המן. תראה גם ששלוש אותיות ברשימת שמות בני המן מודפסות בקטן (באופן חריג) בטכסט העברי. ב"מקרה", שלוש אותיות אלה [בדיוק לפי הסדר שהן מופיעות בספר אסתר] הן האותיות המסמנות את השנה לפי הלוח היהודי: תש"ז. השנה שבה נתלו עשרת הנאצים. האם היו דברים בגו? מדוע הזכיר ביטוי זה (אם בכלל?) מאין הידע שלו בכך? מה רצה להביע...

 

[18zoot]

אכן

מבחינה צבאית אין שום היגיון לבזבז כוח אדם שאתה נלחם את אחת המערכות החשובות ביותר בהיסטוריה שתקבע אם המדינה שלך תשרוד, אבל זה כמובן נקודת ההשקפה שלנו, לנאצים היהודים היו מסוכנים ונחשבו כאויב ממש כמו הסובייטים, הבריטים, האמריקאים וכו', כמו כן באופן גס אפשר לחלק את האידיאולוגיה הנאצית לשתי נושאים: אימפריאליזם גרמני (מרחב מחיה, איחוד הגרמני וכו') וגזענות, אחרי שזה היה ברור שהיטלר לא יצליח למלא את הבטחתו לעתיד של גדולה מדינית בשביל גרמניה, הוא השקיע יותר מרץ בהשמדת היהודים וקיום "הבטחתו" האחרת.

 

[TaL53]

האבסורד בעניין הוא

כמה מאמצים ומשאבים השקיעו הנאצים בפתרון הבעיה היהודית על חשבון הוורמאכט. בזמן שהצבא הגרמני נלחם מלחמת הישרדות בחזית המזרחית ומאוחר יותר בשתי חזיתות העדיפו הנאצים להקצותץ רכבות למחנות ההשמדה במקום לחיילים וציוד לחזית.

 

[18zoot]

זה לא אבסורד

מנקודת מבטם של הנאצים, היהודים היו אויב ככל האויבים של הרייך.

 

[טשאפק]

לא כל האוייבים שווים

בעלות הברית למשל נתנו עדיפות גבוהה למלחמה נגד הנאצים ועדיפות נמוכה למלחמה נגד היפאנים. גם אם נניח שהיהודים הם אוייב, ההיגיון מחייב שהלחימה נגד אוייב זה, שהוא כבר מחוסל למחצה, תקבל עדיפות נמוכה.

 

[TaL53]

האבסורד היה גם

מנקודת מבטם של חלק מקציני הוורמאכט.

 

[Y. Welis]

הגורמים היו לא רציונאליים

והם היו זהים לפריצת המלחמה, להסתבכות עם רוסיה ולעוד דברים רבים. מרגע שהחלטת ללכת על בסיס לא רציונאלי (שגם חסר הגיון פנימי), יש לפניך אינספור דרכים לממש אותו, בכל דרך שניתן לדמיין.

 

[J o s e p h]

אולי תוכלו לסייע לי במתן תשובות

ליתר שאלות ההודעה, ... 1. היכן ניתן להשיג תמלילים/פרוטוקולים של דברי גרינג לקראת משפטו במשפטי נירנברג...(טרם התאבדותו כמובן) ? 2. בשבועון "ניוזוויק", בגליון ה28- לאוקטובר (בשנה הכללית 1946) הובאו דבריו של יוליוס שטרייכר, אחד הנלהבים ביותר מעשרת הנאצים. בדיוק לפני שנתלה, הוא צעק משתה-פורים 1946. נוסף על כך, אם תבחן את הטכסט המשמש בימינו את העולם היהודי [ראה, למשל, בתנ"ך ירושלים בהוצאת קורן], תראה כי בפרק ט' של ספר אסתר, רשומים שמות עשרת בני המן. תראה גם ששלוש אותיות ברשימת שמות בני המן מודפסות בקטן (באופן חריג) בטכסט העברי. ב"מקרה", שלוש אותיות אלה [בדיוק לפי הסדר שהן מופיעות בספר אסתר] הן האותיות המסמנות את השנה לפי הלוח היהודי: תש"ז. השנה שבה נתלו עשרת הנאצים. האם היו דברים בגו? מדוע הזכיר ביטוי זה (אם בכלל?) מאין הידע שלו בכך? מה רצה להביע..האם יש לידיעה הזו ערך היסטורי כלשהו? האם ניתן לאמת את האמירה הזו מפיו?.

 

[Y. Welis]

בעניין 2 - זו לא עובדה היסטורית

כי אם 'אגדה' עממית/אורבאנית או קונספירטיבית. ממליץ להתעלם ממנה ולהעמיק ב-1. לתמלילי משפטי נירנברג באנגלית - ר' בספריה הלאומית. יצא לאחרונה ספר שכולל ראיונות עם מנהיגי הנאצים שנשפטו. השם לא זכור לי (אבל כדאי לקחת את הנאמר שם בערבון מוגבל, כי יש פער תמידי בין דבריהם למעשיהם בפועל).

 

[J o s e p h]

שורשו של הלהט האידיאולוגי הוא

שמעניין אותי...כלומר השאלה האם ניתן לפתח אידיאולוגיה על כל בסיס....זה דבר מרתק היכולת להשפיע על קבוצה של אנשים באופן אידיאולוגי ...לגרום להם להאמין במשהו באופן כל כך עמוק שהם יראו בו דבר קיומי. שאלה ענקית היא שאלה זו - ...אתה צודק ביחס לפער שבין ההיסטוריה "האמיתית" לבין ההיסטוריה הכתובה... הפער הזה קיים לצערנו כל הזמן, יש מקרים שיותר ויש מקרים שפחות. ושישנם מנהיגים כסטלין או כאחמינג'ד ההיסטוריה עלולה לקבל שכתוב ....ואלו שניזונים על לימוד ההיסטוריה מספרים (מעטים חווים את ההיסטוריה מתוך כך שהם חלק ממנה) או מהתקשורת אז הם הראשונים שניתן להשפיע עליהם.

 

[Y. Welis]

ניתן לפתח בלי ספק, אבל הדבר שעושה

את ההבדל הוא המנהיג, ויכולתו לסחוף אחריו: כי בסופו של דבר השיכנוע רגשי ולא רציונאלי כלל. במקרה של היטלר, הכריזמה שלו עשתה את הכל, והדבר שהדריך את כל עושי דברו היה לכוון לרצונו בדרך הטובה ביותר - ולא כסלוגן, אלא באמת ובתמים, כמו כוהני דת לתורה של האל.

 

[18zoot]

הספר הוא

נירנברג 1946 מאת לאון גולדנסון.

 

[Y. Welis]

קראתי בעיקר את העדות של אולנדורף

מפקד אייזנצגרופא D שפעלה בדרום רוסיה ובאי קרים. יש אצלו שילוב אבסורדי של אמוציות, כמו למשל במשפט 'והיו [בין הקורבנות] רק אלף ילדים, תודה לאל!'. אין הרבה ערך ממשי על כן בשיחות הללו, כי אותם פושעים לא נטו להודות כלל במעשיהם ובוודאי שלא לקחת עליהם אחריות. אלה שהודו, עשו זאת לרוב כאשר היו חופשיים מחשש העמדה לדין.

 

[קוכולין]

הם הכי טובים

בהאשמות כנגד נאצים בכירים אחרים. כלל הזהב בראיונות כאלה: תיטה להאמין למה שהם אומרים על אחרים, תהיה ספקני מאד לגבי מה שהם אומרים על עצמם