parat moshe rabenu
New member
שלום, מבולבלת מאד, אשמח אם תעזרו לי
איבחנו את הבת שלי בת ה-2.4, שהיא אוטיסטית. היא ילדה מקסימה וחמודה וגם מדברת (כשהיא רוצה) וכל מי ששמע על זה (בינתיים רק סבים-סבתות) היו בדרגות שונות של הלם כי למי שלא מבין היא ממש ממש לא נראית כך. למעשה גם על אבא שלה הידיעה נחתה כמו פטיש על הראש כי הוא היה בטוח שאני פרנואידית ושאנחנו הולכים לאבחון כדי להרגיע אותי. אבא שלה גם עכשיו אחרי יומיים מסרב להאמין ומפקפק ואומר שאולי הם טעו ואולי צריך ללכת לעוד אבחון. כי כולם, גם במכון להתפתחות הילד (לפני שלושה חודשים), וגם רופאת המשפחה, אמרו שהיא לא. ואני, האמא, למעשה ידעתי את זה בלב הרבה הרבה קודם ופשוט לא הלכתי עם האמת שלי כי נכנעתי לסביבה, חבל מאד ששיכנעתי את עצמי להתעלם, לולא זאת היינו כבר במקום אחר. ומתוך זה יש לי שאלות: 1. האבחון נעשה במרכז לאוטיזם באסף הרופא וכלל 3 פגישות רציניות מאד (ופגישת סיכום בסוף). יכול להיות שלמרות זאת הם טעו? לאן כדאי (אם בכלל) ללכת לאבחון נוסף? (כבר לא יודעת מה לחשוב. אולי באמת הם טעו ואני פרנואידית וכל השאר צודקים ואנחנו סתם מכניסים את הילדה ואת עצמנו לסרט רע...) 2. הילדה עכשיו בגן רגיל. עד עכשיו היתה בקבוצה עם קטנים יותר ממנה ושם נהנתה (או לא סבלה?). בדיוק משבוע שעבר (בגן לא הודענו עדיין) מעבירים אותה לקבוצת בני גילה וזה קשה לה מאד, היא בבוקר בוכה ואומרת שלא רוצה ללכת לגן. כשמביאים אותה לגן, בוכה מאד. לא יודעת, מה כדאי לעשות: לתת צ'נס לגן הרגיל ולהביא לה סייעת, או ישר להעביר לגן תקשורתי? ואם אין מקום השנה באף גן תקשורתי, האם כדאי עד שנה הבאה להוציא אותה מהגן ושתהיה איתי, או עדיף שתהיה בגן הרגיל (עם סייעת) ותתנסה ותתמודד? 3. סייעת אישית לגן הרגיל - איך מוצאים? איזו השכלה צריכה להיות לה? מישהו יכול להמליץ? 4. מישהו יכול להמליץ על מנחת/ה ABA טוב/ה? (אנחנו גרים בחולון). 5. ואיך זה בכלל מרגיש? למשל: מה למעשה עובר לה בראש כשאנחנו אומרים לה "בוקר טוב" וחוזרים על זה ואין מצב שהיא לא שמעה, אך היא בוחרת להתעלם? ומה עובר לה בראש, כשהיא רואה ילדים אחרים (בגן, או בגינה) ומסתכלת עליהם ולא משחקת איתם: פוחדת? לא יכולה? או לא רוצה? תודה
איבחנו את הבת שלי בת ה-2.4, שהיא אוטיסטית. היא ילדה מקסימה וחמודה וגם מדברת (כשהיא רוצה) וכל מי ששמע על זה (בינתיים רק סבים-סבתות) היו בדרגות שונות של הלם כי למי שלא מבין היא ממש ממש לא נראית כך. למעשה גם על אבא שלה הידיעה נחתה כמו פטיש על הראש כי הוא היה בטוח שאני פרנואידית ושאנחנו הולכים לאבחון כדי להרגיע אותי. אבא שלה גם עכשיו אחרי יומיים מסרב להאמין ומפקפק ואומר שאולי הם טעו ואולי צריך ללכת לעוד אבחון. כי כולם, גם במכון להתפתחות הילד (לפני שלושה חודשים), וגם רופאת המשפחה, אמרו שהיא לא. ואני, האמא, למעשה ידעתי את זה בלב הרבה הרבה קודם ופשוט לא הלכתי עם האמת שלי כי נכנעתי לסביבה, חבל מאד ששיכנעתי את עצמי להתעלם, לולא זאת היינו כבר במקום אחר. ומתוך זה יש לי שאלות: 1. האבחון נעשה במרכז לאוטיזם באסף הרופא וכלל 3 פגישות רציניות מאד (ופגישת סיכום בסוף). יכול להיות שלמרות זאת הם טעו? לאן כדאי (אם בכלל) ללכת לאבחון נוסף? (כבר לא יודעת מה לחשוב. אולי באמת הם טעו ואני פרנואידית וכל השאר צודקים ואנחנו סתם מכניסים את הילדה ואת עצמנו לסרט רע...) 2. הילדה עכשיו בגן רגיל. עד עכשיו היתה בקבוצה עם קטנים יותר ממנה ושם נהנתה (או לא סבלה?). בדיוק משבוע שעבר (בגן לא הודענו עדיין) מעבירים אותה לקבוצת בני גילה וזה קשה לה מאד, היא בבוקר בוכה ואומרת שלא רוצה ללכת לגן. כשמביאים אותה לגן, בוכה מאד. לא יודעת, מה כדאי לעשות: לתת צ'נס לגן הרגיל ולהביא לה סייעת, או ישר להעביר לגן תקשורתי? ואם אין מקום השנה באף גן תקשורתי, האם כדאי עד שנה הבאה להוציא אותה מהגן ושתהיה איתי, או עדיף שתהיה בגן הרגיל (עם סייעת) ותתנסה ותתמודד? 3. סייעת אישית לגן הרגיל - איך מוצאים? איזו השכלה צריכה להיות לה? מישהו יכול להמליץ? 4. מישהו יכול להמליץ על מנחת/ה ABA טוב/ה? (אנחנו גרים בחולון). 5. ואיך זה בכלל מרגיש? למשל: מה למעשה עובר לה בראש כשאנחנו אומרים לה "בוקר טוב" וחוזרים על זה ואין מצב שהיא לא שמעה, אך היא בוחרת להתעלם? ומה עובר לה בראש, כשהיא רואה ילדים אחרים (בגן, או בגינה) ומסתכלת עליהם ולא משחקת איתם: פוחדת? לא יכולה? או לא רוצה? תודה
