להתראות- (פרידה מ 2002).
לשנה של פחד של טרור בעירי במולדתי שנה של חגים מגעילים כי אסור להיות במקומות צפופים מידי "עקב התראות ממוקדות" שנה שבה אבות ואמהות מטביעים את בניהם ובנותיהם ומסתובבים ברחובות חסרי "אבחנה" שנה של חיילים שמקפחים את חייהם לא במקומות בהם חלמו להיות שנה שבה הרבה מיקיריי ברחו לארצות אחרות (הודו, סין, יפן, לונדון, ניו יורק,תאילנד וקנדה). שנה של לימודים בה מחפשים את הדרך שתוביל להשכלה ולאושר של חוכמה שיש רק בלמידה משמעותית שלום לשנה הזו. שנה של אהבות נכזבות או לא נכזבות של אשליות או בועות של טירוף מרגעים קטנים שנגמרו מידי מהר. של עצב, של געגועים. שלום לך שנה . רוצה שלא תחזרי יותר בדמות ההחמצה. שתבוא שנה אחרת- של הגשמה ולא ייאוש של מימוש ולא טירוף חושים של משיקענות ולא הישקעות של הצלחות ולא החמצות. מאחלת לכולנו שהאושר לא יהיה הבזק קטן של חלום. "שמה שיש לי יישאר לי שישאר לי עוד". שיהיו סופים טובים, שנבכה בסרטים רק מרוב צחוק שבחדשות יהיה רק על מפלס הכנרת או על תוכניתו של גיא פינס. שיבוא שקט נעים שאפשר יהיה לישון טוב בלילה. ולקום עם פרפרים בבוקר... לכי,שנה ישנה. היום אתנשק או לא אתנשק כדי לחתום אותך באופן סופי. זו חתימתי, הפרידה שלי. שנה של דפים חדשים.. יודעת שיבואו, הנה הם כאן, רק צריך לראות נכון. אקח ממך 2002 את כל החוויות את הלקחים את רגעי הלמידה וגם את ההתנפצויות אקח ממך את הכעסים לדעת איפה הייתי ולאן אני לא רוצה לשוב. אקח ממך חברים טובים של אמצע הדרך שלא ויתרו גם ברגעים קשים ועזרו לי לשמור עליי. כל הפרידות קשות, ככה אומרים. אל תכעסי שנה יקרה וקשה, אבל קל לי להיפרד ממך. היי שלום.
