שלום למומחים.

[אריק לביא9]

שלום למומחים.

נתקלתי בשיר שעבר הגהה לשונית, ורציתי לברר אם כל ההגהות בו נכונות. חשוב לי להדגיש: אני מתעניין בנכונות ההגהה
מההיבט הדקדוקי הטהור, ולא מההיבט הלשוני הכללי (כלומר, סגנון השיר או החינניות שלו אינם רלוונטים לצורך דיון זה).
1. במקור נכתב: "יום הולדת הוא יום מיוחד
אותו כל ילד אוהב במיוחד"
המגיהה מחקה את המילה "אותו" וכתבה "שכל ילד..." בטענה שאין זה נכון להשמיט "ש" במשפט זיקה. האם היא צודקת?
2. בשיר יש שורה כזו, בערך:"זהו היום המיוחד שלי, ולכן נותנים לי להביע משאלה". המגיהה מחקה את "נותנים" בטענה
שלהביע משאלה זהו אינו דבר שנותנים. צודקת?
3. האם אין זה נכון לומר "התלבשתי בבגד חדש"?
4. האם התואר "תינוקי" (כמו "ילדותי") איננו נכון? ואם הוא כן נכון - וזו כבר איננה שלה "דקדוקית" טהורה - האם הוא מקובל?
5. ושאלה שצצה עכשיו: איך נכון לומר: "רציתי לברר אם ההגהות נכונות", או "האם ההגהות..."?

 

[מוגג]

1. ויכוח נושן

החוזר מדי פעם.
ככלל, בשיר איני רואה בעיה להשמיט את שין הזיקה.
(הערה סגנונית - "מיוחד" "במיוחד" - לא נהוג לחרוז באותה מילה)

2. נותנים להביע משאלה - זהו ויכוח סגנוני. לא דקדוקי. זה ניסוח קצת ילדותי, ואם הדובר הוא ילד אז אפשר להשתמש בו. עדיף להשתמש בניסוח אחר (מותר לי להביע משאלה; וזו הזדמנות להביע משאלה; ובו אביע סוף סוף משאלה).

3. עדיף - "לבשתי בגד חדש". "התלבשתי במהירות" "התלבשתי בחגיגיות".

4. "תינוקי" - שריר וקיים.

5. כמו 1 - ויכוח בין הדקדקנים.

 

[trilliane]

בשיר קיימת חירות המשורר

אבל אם רוצים להקפיד על עברית תקינה, הצדק איתה.
1. היא צודקת, וזה על דעת האקדמיה ללשון:
http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/terminologyOrdinance/Pages/Ch4D035.aspx
אישית אני גם לא אוהבת סגנונית את ה"אותו" במקומות שבהם ניתן להסתפק ב"ש" קצרה ואלגנטית.

2. אני מסכימה עם מוגג שזו נקודה תוכנית/סגנונית ולא דקדוקית ומסכימה עם המגיהה ש"נותנים" זה לא ממש מדויק (וגם ילדותי). אבל זו כבר בחירה של הכותב, כאמור.

3. אני לא יודעת אם זה לא נכון, אבל זה פחות מוצלח. עדיף "לבשתי" ("כל העצים לבשו ירוק, אני לבשתי ג'ינס וכובע") כי אז "אני לבשתי בגד" (פעיל) ו"הבגד נלבש על ידיי" (סביל). השימוש ב"בבגד" מתאים יותר להפעיל – "המלבישה הלבישה את המנחה במקטורן ירוק" (ובסביל: המנחה הולבש...). בניין התפעל הוא (בחלק מהפעלים) בניין חוזר, זה אומר שאין פעיל-סביל אלא הפעולה חוזרת לעושה אותה (הוא גם הפעיל וגם הסביל). התלבשתי = הלבשתי את עצמי. אמנם "הלבשתי את עצמי בבגד" עובד, אבל "התלבשתי בבגד" לא מתחבר לי טוב.

4. התואר קיים ואף מקובל בהקשרים מסוימים. זו אכן לא שאלה דקדוקית אלא סגנונית ותוכנית.

5. המדקדקים מקפידים על השמטת הה"א בדיבור עדיף (כלומר, כשמציינים שאלה במשפט ואין בסופו סימן שאלה).

 

[אריק לביא9]

תודה רבה לשני המגיבים.

 

[איתי שלר]

לגבי 3

להתלבש בבגד חדש. תקין, אבל כפי שהוער נשמע פחות מוצלח בעברית העכשווית.
הבעיה היא שהמילה "לבש" מתשמעת לשני פנים:מתארת מצב "הוא לבש בגד (כל היום)" = "הוא היה לבוש בבגד", וגם לתאר פעולה "הוא לבש בגד (בתוך שתי שניות)" = "הוא העלה על עצמו בגד", ולפעמים יש צורך לבדל ביניהם. במקרים כאלה אפשר להתפשר על "התלבש בבגד" (חלופות אחרות "עטה בגד", "התעטף בבגד" אבל הן כבר גבוהות על סף המלִיצִיות).