שלום לכן

[חלוק נחל]

שלום לכן

שלום לכן
היום קבלתי הודעה מפדיוס שאני בדרך לשם והתור שלי נקבע לתחילת אפריל. כמה שלא ניסיתי להתכונן לזה נפשית זה היכה בי. פתאום יש לתורמת שלי פרטים , מבקשים ממני אישור ומתחילים לגלגל עניינים . שכלית אני יודעת שאני עושה את הדבר הנכון, יש לי ילד אחד גנטי שלי שגם הוא הגיע דרך טיפולים כך שהנושא לא חדש לי. קשה לי כ"כ לוותר על החלום לעוד ילדים גנטיים שלי , אני עובדת המון עם הדמיון המודרך איך אעכל בתוכי את העובר ואטמיע אותו בי . מפחיד אותי שאולי לא אצליח לאהוב את הילד הבא שלי באותם עוצמות שאני אוהבת את בני בכורי. מפחיד אותי ההתמודדות הנפשית עם הסיטואציה שאולי יום אחד הילד שלי ישאל אותי מי האימא הגנטית שלו? איך אוכל להסביר לו,איך אוכל לעמוד בפני השאלות שלו? מפחיד אותי שכל פעם שאסתכל על הילד אנסה לדמיין לנחש מי היא האימא הגנטית שלו מה אכתוב שישאלו על מחלות גנטיות במשפחה? אשמח לתובנות תודה רבה

 

[ayoosh]

כמה תשובות...

שלום לכן
היום קבלתי הודעה מפדיוס שאני בדרך לשם והתור שלי נקבע לתחילת אפריל. כמה שלא ניסיתי להתכונן לזה נפשית זה היכה בי. פתאום יש לתורמת שלי פרטים , מבקשים ממני אישור ומתחילים לגלגל עניינים . שכלית אני יודעת שאני עושה את הדבר הנכון, יש לי ילד אחד גנטי שלי שגם הוא הגיע דרך טיפולים כך שהנושא לא חדש לי. קשה לי כ"כ לוותר על החלום לעוד ילדים גנטיים שלי , אני עובדת המון עם הדמיון המודרך איך אעכל בתוכי את העובר ואטמיע אותו בי . מפחיד אותי שאולי לא אצליח לאהוב את הילד הבא שלי באותם עוצמות שאני אוהבת את בני בכורי. מפחיד אותי ההתמודדות הנפשית עם הסיטואציה שאולי יום אחד הילד שלי ישאל אותי מי האימא הגנטית שלו? איך אוכל להסביר לו,איך אוכל לעמוד בפני השאלות שלו? מפחיד אותי שכל פעם שאסתכל על הילד אנסה לדמיין לנחש מי היא האימא הגנטית שלו מה אכתוב שישאלו על מחלות גנטיות במשפחה? אשמח לתובנות תודה רבה

כמה תשובות...
קודם כל- ממש לפני מספר ימים היו פה תגובות שבטח יעזרו גם לך להודעה של לרוית. לי אין ילדים גנטיים שלי "להשוות" אליהם, אבל כמו שכתבתי לרוית- אני באמת באמת לא מאמינה שיכולתי לאהוב ולהיות קשורה יותר ממה שאני אליהם

. מהנסיון הקצר שלי בהורות (שנה...), זה לא שלא חושבים על התרומה והתורמת (במובן של מה מהילדים "ממנה"), אבל אפילו בפרספקטיבה הקצרה שלי- אני יכולה לומר שזה פוחת. אני כ"כ רואה דמיון באופי אלי ולאיש בדברים שונים, כ"כ רואה את ההשפעה הסביבתית... יכול להיות שזה היה לי יותר מורכב אם הילדים היו שונים ממני באופן בולט במיוחד מבחינה חיצונית- אבל זה לא המצב אצלנו.

 

[חלוק נחל]

איוש תודה רבה רבה

כמה תשובות...
קודם כל- ממש לפני מספר ימים היו פה תגובות שבטח יעזרו גם לך להודעה של לרוית. לי אין ילדים גנטיים שלי "להשוות" אליהם, אבל כמו שכתבתי לרוית- אני באמת באמת לא מאמינה שיכולתי לאהוב ולהיות קשורה יותר ממה שאני אליהם

. מהנסיון הקצר שלי בהורות (שנה...), זה לא שלא חושבים על התרומה והתורמת (במובן של מה מהילדים "ממנה"), אבל אפילו בפרספקטיבה הקצרה שלי- אני יכולה לומר שזה פוחת. אני כ"כ רואה דמיון באופי אלי ולאיש בדברים שונים, כ"כ רואה את ההשפעה הסביבתית... יכול להיות שזה היה לי יותר מורכב אם הילדים היו שונים ממני באופן בולט במיוחד מבחינה חיצונית- אבל זה לא המצב אצלנו.

איוש תודה רבה רבה
אני מאד מקוה שנחצה את הנהר הדברים יראו הרבה יותר פשוטים. בשלב ראשון אני לא חושבת ליידע אנשים שמדובר בתרומה, אבל אני חושבת שזה חלק מזכותו הבסיסית של הילד לדעת על כך בשלב מסוים ועדיף כמובן שזה יוודא מאיתנו.

 

[ayoosh]

ועוד כמה...../images/Emo6.gif

שלום לכן
היום קבלתי הודעה מפדיוס שאני בדרך לשם והתור שלי נקבע לתחילת אפריל. כמה שלא ניסיתי להתכונן לזה נפשית זה היכה בי. פתאום יש לתורמת שלי פרטים , מבקשים ממני אישור ומתחילים לגלגל עניינים . שכלית אני יודעת שאני עושה את הדבר הנכון, יש לי ילד אחד גנטי שלי שגם הוא הגיע דרך טיפולים כך שהנושא לא חדש לי. קשה לי כ"כ לוותר על החלום לעוד ילדים גנטיים שלי , אני עובדת המון עם הדמיון המודרך איך אעכל בתוכי את העובר ואטמיע אותו בי . מפחיד אותי שאולי לא אצליח לאהוב את הילד הבא שלי באותם עוצמות שאני אוהבת את בני בכורי. מפחיד אותי ההתמודדות הנפשית עם הסיטואציה שאולי יום אחד הילד שלי ישאל אותי מי האימא הגנטית שלו? איך אוכל להסביר לו,איך אוכל לעמוד בפני השאלות שלו? מפחיד אותי שכל פעם שאסתכל על הילד אנסה לדמיין לנחש מי היא האימא הגנטית שלו מה אכתוב שישאלו על מחלות גנטיות במשפחה? אשמח לתובנות תודה רבה

ועוד כמה...

לגבי המוכנות לנסיעה- אני חושבת שכמעט תמיד- ולא משנה כמה מוכנים, פתאום כשמגיעה ההודעה (אני לא מדברת על מסלולים בהם יודעים מראש על טווח המתנה של חצי שנה וכו)-זה מפתיע... לגבי מחלות גנטיות ומה ישאל הילד- אני חושבת שעם הזמן את תחליטי מה מתאים לך. כשזה יהיה רלוונטי (ובע"ה שלא

)- אני מקווה שתוכלי לשתף במידת הצורך רופאים מטפלים בתרומה- זה ד"כ ממש לא רלוונטי, אבל אם את לא מתכוונת לשמור את זה בסוד מפני הילד- זו לא צריכה להיות בעיה. ולגבי מה לענות על האמא הגנטית- בע"ה אולי נפתח בעוד כמה שנים קבוצה עם ליווי מקצועי בעניין- השאלה כבר עלתה לא מעט פעמים בפורום. וכמובן- הכי חשוב

 

[גרייסקלי]

תשובה

שלום לכן
היום קבלתי הודעה מפדיוס שאני בדרך לשם והתור שלי נקבע לתחילת אפריל. כמה שלא ניסיתי להתכונן לזה נפשית זה היכה בי. פתאום יש לתורמת שלי פרטים , מבקשים ממני אישור ומתחילים לגלגל עניינים . שכלית אני יודעת שאני עושה את הדבר הנכון, יש לי ילד אחד גנטי שלי שגם הוא הגיע דרך טיפולים כך שהנושא לא חדש לי. קשה לי כ"כ לוותר על החלום לעוד ילדים גנטיים שלי , אני עובדת המון עם הדמיון המודרך איך אעכל בתוכי את העובר ואטמיע אותו בי . מפחיד אותי שאולי לא אצליח לאהוב את הילד הבא שלי באותם עוצמות שאני אוהבת את בני בכורי. מפחיד אותי ההתמודדות הנפשית עם הסיטואציה שאולי יום אחד הילד שלי ישאל אותי מי האימא הגנטית שלו? איך אוכל להסביר לו,איך אוכל לעמוד בפני השאלות שלו? מפחיד אותי שכל פעם שאסתכל על הילד אנסה לדמיין לנחש מי היא האימא הגנטית שלו מה אכתוב שישאלו על מחלות גנטיות במשפחה? אשמח לתובנות תודה רבה

תשובה
שלום. קראתי את הודעתך ובא לי לבכות. אני מרגישה בדיוק כמוך רק שלי אין ילד ביולוגי שלי. אני לא יודעת אם עצם העובדה שיש לך כבר ילד ביולוגי מקלה או מבלבלת אף יותר אבל העיצה שאני יכולה לתת לך ולעצמי היא פשוט לקרוא הודעות של חברות וחברי פורום שהרו דרך תרומת ביציות וכותבים כאן על אהבה אין סופית ואושר גדול. שיהיה בהצלחה

 

[בריזה1]

השאלה הזאת עולה מדי פעם בפורום

שלום לכן
היום קבלתי הודעה מפדיוס שאני בדרך לשם והתור שלי נקבע לתחילת אפריל. כמה שלא ניסיתי להתכונן לזה נפשית זה היכה בי. פתאום יש לתורמת שלי פרטים , מבקשים ממני אישור ומתחילים לגלגל עניינים . שכלית אני יודעת שאני עושה את הדבר הנכון, יש לי ילד אחד גנטי שלי שגם הוא הגיע דרך טיפולים כך שהנושא לא חדש לי. קשה לי כ"כ לוותר על החלום לעוד ילדים גנטיים שלי , אני עובדת המון עם הדמיון המודרך איך אעכל בתוכי את העובר ואטמיע אותו בי . מפחיד אותי שאולי לא אצליח לאהוב את הילד הבא שלי באותם עוצמות שאני אוהבת את בני בכורי. מפחיד אותי ההתמודדות הנפשית עם הסיטואציה שאולי יום אחד הילד שלי ישאל אותי מי האימא הגנטית שלו? איך אוכל להסביר לו,איך אוכל לעמוד בפני השאלות שלו? מפחיד אותי שכל פעם שאסתכל על הילד אנסה לדמיין לנחש מי היא האימא הגנטית שלו מה אכתוב שישאלו על מחלות גנטיות במשפחה? אשמח לתובנות תודה רבה

השאלה הזאת עולה מדי פעם בפורום
מעניין שלי אף פעם לא היו ספקות כמה אני אוהב את התינוק החשש היחידי שלי היה מה הידיעה תעשה לו.בבוא העת אני מתכוונת להתייעץ עם אנשי מקצוע ולעשות את זה הכי נכון שאפשר כדי לצמצם נזקים או למנוע אותם לחלוטין. מסיפורים של בנות פורום שכבר ילדו מתברר שהחששות מה מרגישים לילד ואם יש הבדל מתפוגגים, כי אין הבדל זה ילד שלך כמו הראשון. בהצלחה בטיפול.