שלום לכם.
הייתי רוצה לדעת האם המקרה שלי הוא בגדר רשלנות רפואית. בגיל העשרה סבלתי מאד מכאבים ברגליים, הלכתי לכל הרופאים האפשריים ולא מצאו כלום. בסוף הגעתי (בכוחות עצמי, ללא המלצה של רופא) לכלי דם, שם אמרו לי שהעורק שלי חסום בתוך שריר, לכן עלי לפנות בדחיפות לניתוח לשחרר את העורק. עשיתי את הניתוח (2000) בצד ימין. הרופא המומחה אמר שחייבים גם את רגל שמאל, אך מכיוון שסבלתי מהחלמה מאד קשה, מאד חששתי. הרופא אמר שיש סיכוי לכריתת רגל במקרה הזה. הוא לא היה צריך להוסיף פעמיים ואכן ב- 2001 עשיתי את צד שמאל. מאז הניתוח אני סובלת כאבי תופת ברגל ימין, גם בזמן פעולה וגם בזמן מנוחה. אני סובלת ממש כמו לפני הניתוח, כאילו לא עשו כלום. פניתי כמה פעמים לרופא- הוא מצידו אמר שהוא שחרר את העורק ושזה לא הגיוני שכואב לי. פניתי לבדיקות- פטרו אותי בכך שלפעמים בניתוח נדפקים ורידים ואין מה לעשות. כבר שש שנים אני סוחבת את הכאב, עד שהחלטתי לעזוב את בית החולים ואת המומחים והלכתי לבדיקה בקופת החולים. בבדיקה נצפה העורק כשהוא עדיין חסום בנקודה אחת ולחוץ בנקודה אחרת. מעבר לעובדה שסוף סוף אני מרגישה שאני לא עובדת על כולם ויש הוכחה לכך שכואב לי, שאלתי היא: האם הרופא נהג כשורה?? האם לא סיכן אותי ובעיקר את רגלי כשפטר אותי בלא כלום?? ומה בדבר הכאבים הנוראיים והפגיעה באיכות החיים בעקבותם?? אשמח לתשובה. תודה, שרה.
הייתי רוצה לדעת האם המקרה שלי הוא בגדר רשלנות רפואית. בגיל העשרה סבלתי מאד מכאבים ברגליים, הלכתי לכל הרופאים האפשריים ולא מצאו כלום. בסוף הגעתי (בכוחות עצמי, ללא המלצה של רופא) לכלי דם, שם אמרו לי שהעורק שלי חסום בתוך שריר, לכן עלי לפנות בדחיפות לניתוח לשחרר את העורק. עשיתי את הניתוח (2000) בצד ימין. הרופא המומחה אמר שחייבים גם את רגל שמאל, אך מכיוון שסבלתי מהחלמה מאד קשה, מאד חששתי. הרופא אמר שיש סיכוי לכריתת רגל במקרה הזה. הוא לא היה צריך להוסיף פעמיים ואכן ב- 2001 עשיתי את צד שמאל. מאז הניתוח אני סובלת כאבי תופת ברגל ימין, גם בזמן פעולה וגם בזמן מנוחה. אני סובלת ממש כמו לפני הניתוח, כאילו לא עשו כלום. פניתי כמה פעמים לרופא- הוא מצידו אמר שהוא שחרר את העורק ושזה לא הגיוני שכואב לי. פניתי לבדיקות- פטרו אותי בכך שלפעמים בניתוח נדפקים ורידים ואין מה לעשות. כבר שש שנים אני סוחבת את הכאב, עד שהחלטתי לעזוב את בית החולים ואת המומחים והלכתי לבדיקה בקופת החולים. בבדיקה נצפה העורק כשהוא עדיין חסום בנקודה אחת ולחוץ בנקודה אחרת. מעבר לעובדה שסוף סוף אני מרגישה שאני לא עובדת על כולם ויש הוכחה לכך שכואב לי, שאלתי היא: האם הרופא נהג כשורה?? האם לא סיכן אותי ובעיקר את רגלי כשפטר אותי בלא כלום?? ומה בדבר הכאבים הנוראיים והפגיעה באיכות החיים בעקבותם?? אשמח לתשובה. תודה, שרה.