לא נסיך ולא מושלם
New member
שלום לכם
פורום נחמד, במקרה נתקלתי בו. מוזר, זה יוצא בדיוק בתקופה לא טובה, נתחיל מזה שאני לא ישן כבר 3 ימים. בזמן האחרון אני סובל מאי שקט נפשי, חשבתי לכתוב פה בניק בדוי אבל אחר כך התחרטתי והמשכתי עם הניק המקורי שלי, אני חושב שזה לא נכון לעשות כך אבל כבר לא ממש איכפת לי. התקופה האחרונה היא קשה לי מאד, הימים עוברים עליי בצורה מאד שיגרתית ולא נוחה, עבודה- בית וכך חוזר חלילה. מרגיש באיזה מקום שאני הולך לאיבוד, זה לא משהו חדש אצלי, אני מרגיש כך כבר תקופה מאד ארוכה אך חושש שהיום זה מגיע אצלי לשיאים חדשים שלא הייתי בהם כבר המון המון זמן. לפני כמה שנים ( 6 בערך ) אובחנתי כסובל מ- : חרדה חברתית בינונית ". במשך כחצי שנה טופלתי בתרופות שהטיבו את מצבי והתאוששתי, כיום אני בריא מהבחינה הזו אך מוצא עצמי לעיתים קרובות ( בזמן האחרון ) שוב את אותם סימפטומים מוכרים כמו לפני שנים. מרגיש שאני צועד אחורה במקום להקדם, מוצא את עצמי חסר יכולת נפשית להתמודד עם מצבים, לרוב אני מתכנן אך לא מבצע. הכי קשה לי ( כמו לרובכם אני משער ) המישור הרומנטי, כשאני נמצא במערכת יחסים וישנה אהבה ( הדדית ) אז אני הרבה יותר מעשי, יותר רגוע מבחינה נפשית ויותר פעיל ונמרץ. החוסר הזה פוגע בי מאד קשה. כל מיני אירועים שמשפחה גרמו לי לשוב ולצנוח שוב , האמא חולה, הסבתא נפטרה לא מזמן, יש עדיין לצערי הרב נתק שאי אפשר לתקנו. כמובן שיש עוד דברים שאינני אומר כרגע פה , אשמור זאת לאחר התגובות שאקבל פה. הבעיה של חוסר שינה קבוע - היא קיימת אצלי לאורך שנים, אני עובד לילות בדרך כלל ולכן כל הימים שלי הפוכים משל אחרים, זה נגד הטבע אבל זו עבודה וזה מה שיש. מה עוד להגיד? יש לי המון מה לכתוב, אני מיום ליום נעשה יותר חלש וחלש, הן נפשית, הן פיזית והן כלכלית. אני מאד רוצה לעשות שינוי בחיי אך זה רק עניין תיאורטי כי מעשית אין לי כבר ממש כח, אני חושב לעיתים מאד תכופות ( במיוחד בתקופה הנוכחית ) על המוות כאופציה..... זה לא נעים להגיד, במיוחד לא עם הניק שלי- אני ידוע כאדם שמחייך רוב הזמן, לא רבים הם האנשים שיכולים לזהות את מצב רוחי האמיתי שמסתתר לו מאחורי החיוך התמידי שלי. אבל זה המצב, אני מתחיל להיות מאד מיואש מעצמי ומהחיים האלה, קשה לי להיות לבד, קשה לי להיות מי שאני.... מספר החברים שלי מאד מאד מצומצם ובודד, אני לא נוטה להתחבר בקלות לאנשים אחרים, לא יוצא לבלות , מעדיף להישאר בבית ולא לצאת החוצה. זהו בינתיים, אני בהחלט חושב שאני נמצא בתקופה גורלית הפעם, בר לא נשארה לי כמעט שום טיפה של אופטימיות. תודה על ההקשבה.
פורום נחמד, במקרה נתקלתי בו. מוזר, זה יוצא בדיוק בתקופה לא טובה, נתחיל מזה שאני לא ישן כבר 3 ימים. בזמן האחרון אני סובל מאי שקט נפשי, חשבתי לכתוב פה בניק בדוי אבל אחר כך התחרטתי והמשכתי עם הניק המקורי שלי, אני חושב שזה לא נכון לעשות כך אבל כבר לא ממש איכפת לי. התקופה האחרונה היא קשה לי מאד, הימים עוברים עליי בצורה מאד שיגרתית ולא נוחה, עבודה- בית וכך חוזר חלילה. מרגיש באיזה מקום שאני הולך לאיבוד, זה לא משהו חדש אצלי, אני מרגיש כך כבר תקופה מאד ארוכה אך חושש שהיום זה מגיע אצלי לשיאים חדשים שלא הייתי בהם כבר המון המון זמן. לפני כמה שנים ( 6 בערך ) אובחנתי כסובל מ- : חרדה חברתית בינונית ". במשך כחצי שנה טופלתי בתרופות שהטיבו את מצבי והתאוששתי, כיום אני בריא מהבחינה הזו אך מוצא עצמי לעיתים קרובות ( בזמן האחרון ) שוב את אותם סימפטומים מוכרים כמו לפני שנים. מרגיש שאני צועד אחורה במקום להקדם, מוצא את עצמי חסר יכולת נפשית להתמודד עם מצבים, לרוב אני מתכנן אך לא מבצע. הכי קשה לי ( כמו לרובכם אני משער ) המישור הרומנטי, כשאני נמצא במערכת יחסים וישנה אהבה ( הדדית ) אז אני הרבה יותר מעשי, יותר רגוע מבחינה נפשית ויותר פעיל ונמרץ. החוסר הזה פוגע בי מאד קשה. כל מיני אירועים שמשפחה גרמו לי לשוב ולצנוח שוב , האמא חולה, הסבתא נפטרה לא מזמן, יש עדיין לצערי הרב נתק שאי אפשר לתקנו. כמובן שיש עוד דברים שאינני אומר כרגע פה , אשמור זאת לאחר התגובות שאקבל פה. הבעיה של חוסר שינה קבוע - היא קיימת אצלי לאורך שנים, אני עובד לילות בדרך כלל ולכן כל הימים שלי הפוכים משל אחרים, זה נגד הטבע אבל זו עבודה וזה מה שיש. מה עוד להגיד? יש לי המון מה לכתוב, אני מיום ליום נעשה יותר חלש וחלש, הן נפשית, הן פיזית והן כלכלית. אני מאד רוצה לעשות שינוי בחיי אך זה רק עניין תיאורטי כי מעשית אין לי כבר ממש כח, אני חושב לעיתים מאד תכופות ( במיוחד בתקופה הנוכחית ) על המוות כאופציה..... זה לא נעים להגיד, במיוחד לא עם הניק שלי- אני ידוע כאדם שמחייך רוב הזמן, לא רבים הם האנשים שיכולים לזהות את מצב רוחי האמיתי שמסתתר לו מאחורי החיוך התמידי שלי. אבל זה המצב, אני מתחיל להיות מאד מיואש מעצמי ומהחיים האלה, קשה לי להיות לבד, קשה לי להיות מי שאני.... מספר החברים שלי מאד מאד מצומצם ובודד, אני לא נוטה להתחבר בקלות לאנשים אחרים, לא יוצא לבלות , מעדיף להישאר בבית ולא לצאת החוצה. זהו בינתיים, אני בהחלט חושב שאני נמצא בתקופה גורלית הפעם, בר לא נשארה לי כמעט שום טיפה של אופטימיות. תודה על ההקשבה.
