שלום לכם...

שלום לכם...

אני חדש כאן ודי כותב בחששות. אני חרדי , בישיבה והכל רגיל לכאורה.. כלפי חוץ. בפנים אני משתגע.. אני משתוקק להיות חופשי.. ללכת חופשי לעשות מה שבא לי.. ושתהיה חברה. כיום אני כבר בקושי מתפלל, כל מה שנשאר זה רק הסממנים וההרגל. יש כאן כמוני או מישהו שמבין ללבי? יש לכם מה להציע? תודה
 
../images/Emo24.gifברוך הבא!

שלום לך!!! ונראה לי שיש כאן אנשים רבים וטובים שיבינו ללבך ואם לא אליו אז למקלדת שלך... ולדעתי גם מעבר לזה.. יש פה אחלה פיפול! תתחדש!
 
שלום וברוך הבא!

הגעת לפורום בימים קצת שקטים. לכן, אולי תקבל תגובות מעטות. אני גדלתי בבית חרדי ויצאתי בשאלה בעיקר בגלל שהפסקתי להאמין באמיתות הדת היהודית. אך אני יודע שיש כאן רבים שמניעיהם דומים לשלך. אני מבין לליבך.
מבחינתי, באשר לעתידך, מה שחשוב זו טובתך [לא טובת הוריך, חבריך, או מוריך ולא טובת אנשי הפורום הזה]. ובאשר לטובתך- עליך לשקול היטב את צעדיך. יציאה בשאלה זהו צעד מורכב ויש בו צדדים כלכליים, משפחתיים, חברתיים ורגשיים. השאלה היא, עד כמה צעד כזה ישרת אותך. אם הדבר חשוב לך מאד תוכל להצליח אך זה כרוך בקשיים. מה שתחליט ותעשה שיהיה בהצלחה !!! אני ואנו כאן נתמוך בך
נ.ב. דף גמרא כבר למדת היום ? סתם סתם סתאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאם
 
זה מזמן נמאס לי

נמאס לי ללמוד, אני מחפש עבודה אבל אין..... לא יכול לעשות כלום. גמרא.. אין לי כוח לזה... אם אני לומד אז זה ממש קצת ובכורח גדול. אני חושב כל הזמן אם ללכת לצבא
 

מיניביז

New member
מנסיוני...

היי... שמע בני לעצתי, החכם ועשה כדבריי... יש לך 2 אופציות בלבד: א: ללכת ללשכת גיוס, להצהיר שכבר לא "תורתך אומנותך", לומר להם שאתה רוצה להתגייס ולהיות מוכר כחייל בודד. או אז- תתגייס(תודיע להורים יום לפני), אין צורך לחזור בשאלה מייד עם הגיוס. קודם כל תכיר את האנשים, תרגיש בנוח ואז תעשה מה שבזיין שלך...בנתיים תתארגן על דירה, תשיג עצמאות, חברים ובטחון עצמי. (אה.. ותתגייס לקרבי עדיף נח"ל או יחידה מובחרת- יש שם פחות דתיים קשקשנים, החבר'ה שם "צהובים" כך שתראה את הפנים היותר יפות של החברה החילונית והם אחלה ויישמחו לעזור לך.) ככה תכיר, תפגוש, תתרשם והכי חשוב- תסתכל על הביצה מבחוץ(תאמין לי, דברים שרואים משם לא רואים מבפנים).אזהרה: דרושים כוחות נפש, בגרות ונכונות להתמודד. ב: תעזוב אותך מפיתויים של ה"דבר אחר", קצת "איסקפייה"(ככה כותבים את זה?), אל תסתכל, אל תחשוב. מהר מאוד יסדרו לך שידוך הוגן(יש מצב שתיפול על כוסית- הוראות הפעלה תוכל למצוא באתרי הסקס השונים), לא תוכל לשלוט בכמות הילדים ובעצם בשלב הזה כבר לא יהיה אכפת לך, תהיה עסוק בעמל היום יום ואת שעות הפנאי תקדיש לישות דמיונית, אט אט תאבד צלם אנוש וכל רצון ודעה עצמית. אזהרה: בסוף, תתבאס מאיך שאתה חי.. לך בדרכך זו והושע את ישראל..
 
מדבריך ברור שהמקום שלך אינו בישיבה

אתה מעל לגיל יוצאי צבא וכבר יכול לקבל החלטות לעצמך. אתה כמעט אינך לומד וגם ממעט בתפילות. בשביל לעזוב את הישיבה אתה צריך כסף למגורים ולמחייה ולשם כך תצטרך לעבוד ואם אתה רוצה לעבוד באופן חוקי תצטרך כנראה לשרת בצבא. צבא, עבודה ומגורים עצמאיים, תוכל לעשות כאדם דתי או חלוני ועליך לברר לעצמך איזו דרך מתאימה לך. למצוא עבודה, במצב של המשק היום, זו משימה קשה אך אפשרית. איך בדיוק אתה מחפש עבודה? למה, לדעתך, לא מצאת עבודה? האם אתה מוכן לעבוד בכל עבודה? יום טוב
 
התקשרתי לאיזה חברה

לפי מודעה בלוח של עיתון במהדורת האינטרנט שלו, כבר הזמינו אותי לראיון, שאלתי לא צריך משהו לדעת? - לא. כלום. -רגע, עשית צבא?.... אמרתי לא. אמרה ביי
 
דברים טובים באים קשה

[אמרה הסבתא הפולנייה]. ידיעת הבעייה היא חצי פתרון, כך אומרים. והבירור שאתה מברר כאן יש לו ערך משלו. אך בכדי להתקדם בפועל עליך להיות מוכן למאמצים. בבמה גלויה זו איני מתכוון לפרט את קורות חיי במלואם. אך אוכל לומר לך שכל התקדמות בחיי היתה כרוכה במאמצים שהשקעתי בזה. -עבודה -לימודים -ספורט ושמירת משקל -דיור ועוד ועוד לא שיש משהו רע ברווחים קלים. רק, שלבנות על כך זה לא ריאלי. עד כמה אתה מוכן להתאמץ? ההתקדמות שלך מותנית בשאלה הזו. וסיפור מצחיק בסוגריים [היה איזה בחור אצלי בישיבה שאמר לי שהוא רוצה עבודה. שאלתי אותו את השאלות ששאלתי אותך. והוא ענה, שהוא מחפש עבודה קלה שמרוויחים בה הרבה הרבה כסף
אמרתי לו, שאם הייתי יודע על עבודה כזו הייתי בעצמי הולך לעבוד בה. ולא הייתי 'מעביר' עבודה כזו נחשקת אליו.
] אתה יכול להתקדם אך הדברים תלויים בכך. זה אפשרי ואני מאמין שאם אזרת את הכוחות ויזמת את הפניה כאן בפורום, זה מראה שיש בך את הרצון ואת הכוח. רק עליך להמשיך במה שהתחלת כאן. להמשיך ולהתקדם בהצלחה
 
ברוך הבא

אני לגמרי מבין ללבך כולנו עברנו את מה שאתה עובר עכשיו ומה שיש לי להגיד לך זה שזה לא הולך להיות קל, בכלל לא, אבל בסוף אתה תצליח. אתה מוזמן להשאר יש כאן קהילה חמה ותומכת שמאוד תעזור לך בשלב הקשה של היציאה. בהצלחה
 
מענין אותי,

אם אתם מרגישים יותר שמחה / שמחת חיים מאשר קודם? כי ממה שאני רואה אצל בחורים שבתהליכים (נושרים כאלה) הם לא נראים לי שמחים אף פעם. כל הזמן זה נראה שהם מתוסבכים. (גם אני לא הכי שמח עכשיו)
 
בתהליך עצמו? זה הכי חרא

התהליך שלי היה ארוך ומעצבן ואין שמחת חיים בזמן התהליך ככה זה כשחיים בספקות. אבל עכשיו? אני מרגיש הרבה יותר טוב, לאט לאט אני נהיה גם מאושר בהצלחה לך
 
אולי תספר קצת (הרבה) על עצמך?

מאיפה ? בנכמה? יפה שאתה רוצה לעשות צבא. אבל כל דבר בזמנו. לאט לאט. אל תרוץ לפני שאתה לומד ללכת... בנתיים המונהמון הצלחה!
 
שמעי,

אם הייתי חושף את עצמי אז גמרנו אני בחוץ... עכשיו אני רגיל, אוי לי אם מישהו יזהה אותי. בקשר לגיל, אני כבר מבוגר. מבוגר אפילו מגיל צבא. מבוג אפילו מגיל יוצאי צבא....
 

garbil

New member
קודם כל ברוך הבא,

תראה, אני מקווה שיש לך סיבה אידאולוגית יותר טובה לצאת בשאלה מאשר סתם רצון ליהיות חופשי, ולעשות מה שבא לך. אתה מאמין? כדאי שתברר את זה עם עצמך לפני שתעשה צעד שתצטער עליו. עצם העובדה שתיהיה חילוני לא תעשה אותך מאושר. קח בחשבון את הניתוק מהמשפחה, החברים וכל אורח החיים שאתה מכיר. בכל מקרה שיהיה בהצלחה בכל דרך שתבחר.
 
אין לי סיבה אידאלולוגית

חוץ מאשר לעשות מה שבא לי בראש, ושזה אני עושה כשלא רואים... אדרבה, עם חלק מהדברים אני די מסתדר אם זה מכח ההרגל או אנלאידעמה
 
למעלה