שלום לכם

ריו טי

New member
שלום לכם

אשמח אם תעזרו לי, נראה לי שאתם הכתובת. יש לי ילד בן 5 שעד גיל 4 בערך, היה ילד חברותי מאוד, שידע לשחק ולהתעצבן אבל גם לוותר ולפייס, והמעגל החברתי שלו היו נהדר. בחודשים האחרונים נפל לו האסימון ונמאס לו להיות טוב כל הזמן, והוא התחיל להתמרד, הוא כל כך מורד, שהוא לא מתחבר עם חברים בגן, ומורד גם בגננת. והשנה הוא בגן חדש. בסה"כ הוא מבסוט בגן ומחייך רוב הזמן ומשחק עם חברים בגן, אבל אם הוא לא מקבל מה שהוא רוצה, או אם אומרים לאסוף בגן, או להפסיק פעילות אחת ולגשת לאחרת, או שהיום זה לא יום המחשב שלו, הוא מתעצבן ולא משתף פעולה בשום מקרה. הגננת אמרה שהיא רוב הזמן לא מוותרת לו, אבל לפעמים זה מפריע גם לה. אז אשמח אם תתנו לי רעיונות מה לעשות, האם יש ספרים לילדים שאנחנו יכולים לקרוא ביחד לדבר על זה ומשם לעזור לו ללמוד להתמודד מחדש. או כל דבר אחר. בבית יש לו גם מרידות אבל אני קשוחה איתו כשצריך וזה עובר בשלום. אשמח לעזרתכם. ריו.
 

תּמר

New member
זה רק בגן? איך הוא בבית?

אם זה אך ורק בגן, הייתי חוששת שיש משהו בגן, ולא בילד.
 

לאה_מ

New member
זה גם מה שאני חשבתי כשקראתי את

ההודעה - אם בבית בסך הכל את מתארת שהוא מדי פעם "מתמרד", אבל את "קשוחה" ומצליחה להתמודד איתו, למה הגננת לא מצליחה בכך? ורציתי להעיר לגבי הטרמינולוגיה (ואולי זה יותר מ"סתם" טרמינולוגיה) - מה זה "מתמרד"? מסרב לציית? אולי בגלל שהציפיה היא לציות, היא לא מתממשת. בעיני זו ציפיה לא ריאלית. הילדים שלנו הם אנשים קטנים, מושלמים, בדיוק כמונו - גם להם יש צרכים משלהם, ורצונות משלהם, ומחשבות משלהם - אני ממש לא חושבת שזה אפשרי שהילדים יעשו את כל מה שאנחנו אומרים או רוצים או מבקשים. הרבה יותר קל כאשר אנחנו מלכתחילה לוקחים בחשבון את הצרכים והרצונות שלהם, כאשר אנחנו יוצאים מנקודת מוצא של התחשבות בהם. בהקשר הזה אני ממליצה מאד על הספר "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו" מאת אדל פבר ואיליין מייזליש.
 
גם לי קפץ ישר הגן

וחוזק ע"י אמירתך 'גן חדש'. אני מסכימה עם לאה: יש לו רצונות משלו וצרכים משלו שאולי לא נענעים או לא נלקחים בחשבון. אם זה שינוי של הזמן האחרון, ואם החוויות האלו הן הרובן נחלת הגן ,היתי בודקת עם הגן.
 

אפרתש

New member
"נמאס לו להיות טוב"?

משהו במה שכתבת לא מסתדר לי. הוא היה חברותי עם מעגל חברים נפלא. אז למה נמאס לו? למה "נפל לו האסימון"? ילד שנהנה ממעגל חברים נפלא, לא נמאס לו מזה. יכול להיות שהוא או את חשתם שהוא "פראייר" ולכן תמיד מוקף בילדים (שמנצלים אותו)? ממה שאת כותבת, יכול להצטייר שלא היה לו כלכך נפלא, אלא הוא היה ותרן יותר מדי, נמאס לו מזה, ועכשו הוא מנסה ללמוד להיות אסרטיבי. הוא עוד לא כלכך יודע איך עושים את זה, אז הוא תקיף מדי. אולי הוא מתרשם שיש בגן "ילדים טובים" שתמיד אוספים ועוזרים, ויש "ילדים שובבים" שעושים מה שהם רוצים? אולי בגן הקודם "ילדים טובים" תוגמלו (במילה טובה, חיבוק מהגננת) ועכשו הוא חש ש"אין תמורה"? הוא ילד גדול, ואני מציעה לדבר איתו. לשאול אותו. לתת לו לדבר כמה שיותר.
 

ריו טי

New member
תודה לכם

אז כן זה גן חדש, ואפרת אמרת משהו שאולי מאשש לי את שחששתי. בגן החדש שהוא כבר לא גן פרטי, הוא עם ילדים חדשים לגמרי, ולכן המעגל החברתי שלו כבר לא נפלא כל כך. ונפל לו האסימון, כי בגן הזה הילדים יותר אסרטיביים מאשר בגן הקודם וכאן נפל לו האסימון שהוא גם יכול, כי כנראה שאין גננת מספיק אסרטיבית ובעלת סמכות שתנווט אותם טוב. אז הוא התחיל למרוד וכנראה שהוא נהנה מהכוח הפרוץ שלו, ואני חוששת שהוא בעצמו לא יודע ממש מה לעשות איתו. ואני חושבת שאת צודקת (אפרת) בעניין התגמול, לא חושבת שהוא לא מתוגמל אבל יכול להיות שהגננת מחלקת מדבקות "הייתי נפלא" לרוב הילדים... ואז אם הוא לא מקבל מדבקה ו/או אישור על היותו ילד טוב, הוא כועס והיא מוותרת לו ונותנת לו אחת, מה שלא ממש נכון מבחינתו כל פעם. אז מה נראה לכם עכשיו? והאם יש לכם עוד ספר פרט ל- "לדבר כדי שהילדים יקשיבו...". תודה שוב. ריו.
 

vered4

New member
אם זו דינמיקה של הגן

אז זה התפקיד של הגננת. לך אין ממש מה לעשות, חוץ מאשר לדבר איתו על חברים שגוררים לכל מיני התנהגויות לא רצויות. הרבה פעמים ילדים מתנהגים בגן שונה לגמרי מאשר בבית. אולי אפשר להציע לגננת להתייעץ עם פסיכולוגית של גני ילדים שתנחה אותה.
 

Shellylove

New member
מה קורה במפגשים מחוץ לגן?

עם ילדים מהגן? תסתכלי שם ותראי את הדינמיקה וכך תוכלי אולי למקד אותו ולעזור לו לנווט את הכוח שלו בצורה מאוזנת ומועילה (עבורו). מדבקות? לא אוהבת את השיטה בכלל! לפי מה שאת מתארת, זה ממש לא אפקטיבי נכון? ואם הוא מקבל מדבקה כי הוא "לוחץ", אז מה הרעיון? נשמע שהוא זקוק לתמיכה שלכם. לחיבוק שלכם.
 

ריו טי

New member
מנסה שוב? אולי לעוד מישהו יש רעיון?

אני בהחלט אשמח לרעיונות נוספים... ואם אין, אז בפעם אחרת....
 

vered4

New member
השתנה משהו בבית?

נולד לו אח/ות? נסעתם לנסיעה ארוכה? לדעתי זה לא "נפילה של אסימון", אלא תגובה למשהו שקרה.
 
למעלה