שלום לכם

שלום לכם

אני אמא של נתנאל בן 3.5 בשבוע 35 להריוני השני אני מעתיקה לפה הודעה שכתבתי בפורום הורים אחרי טיפולים אשמח לקבל עיצות איך לנהוג ומה לעשות כי אני כבר אובדת עיצות מדובר בנתנאל רוב הזמן הוא בסדר אבל יש לו ימים כמו היום למשל שהוא ממש נעשה אלים הוא מכה ילדים אחרים שורט מקלל והיום למשל הוא זרק קופסה על ילד אחר ופגע לו במצח הילד נזקק לפרפרים זה נודע לי ממש במקרה הגננת ככל הנראה לא התכוונה לומר לי מה קרה אבל מאחר והתקשרתי לגן לראות מה איתו זה "נפלט לה" היא גם אמרה לי לא לדבר איתו על זה ולא להעלות את הנושא בבית כי גם ככה קשה לנתנאל והם כבר דיברו איתו בגן מצד שני הם היו בקונצרט היום והיא אומרת שהוא אחד הבודדים שישב כל הזמן והקשיב בהנאה למוסיקה שןב היא התחילה כמה הוא חכם וכמה שהוא פיקח ונבון ומאוד מאוד רגיש ואינטואטיבי כלומר הוא קולט דברים מאיתנו בלי שנאמר לו מילה אני מנסה ככל יכולתי להיות איתו כמה שיותר לתת לו תחושה כי הכל כרגיל וכלום לא קורה אבל ככל שהבטן גודלת מפלס הלחץ והחרדה שלו עולים שתבינו אנחנו לא מוותרים לו אם הוא אומר מילים לא יפות (מקלל) או אם ההתנהגות שלו חריגה אמחנו מעירים ואם צריך מענישים אבל נראה שכבר כלום לא עובד על כל צעד אחד קדימה אנחנו מקבלים אח"כ שניים אחורה אני חייבת לציין כי אני מקבלת שיתוף פעולה מלא מהגננת אולם זה קצת קשה כשיש בגן 38 ילדים מה ניתן לעשות? עבדנו איתו תקופה עם לוח וכוכבים שעל כל התנהגות טובה הוא מקבל כוכב אולם הוא כבר לא שם לזה לב וזה לא מעניין אותו באופן כללי ניתן לומר כי הוא שם עלינו פס הוא מנבל את פיו אם משהו לא מוצא חן בעיניו הוא מקלל אותי את אבא שלו את סבא וסבתא שלו כל מי שנמצא באיזור שלו באותו הרגע אני כבר מיואשת אשמח לקבל עיצות כלנית
 

תּמָר

New member
האם הוא היכה ילד כתגובה למשהו?

לעיתים ילדים בגיל הזה לא יודעים לבטא כעס במילים, ומשתמשים בכוח. אני חושבת שלא כדאי לתלות כל התנהגות חריגה בהריון, אלא לנסות למצוא סיבה אחרת להתנהגות. ונקודה למחשבה: ילדים בהתנהגותם משקפים הרבה פעמים את התנהגותנו. אני אישית רואה זאת כאשר הם מבקשים ממני משהו באותו הטון בו אני מבקשת מהם. השיטה שלי לטפל בזה מצריכה זמן וסבלנות מצידי: לנסות לשנות את ההרגלים שלי. אם טון הבקשה שלהם לא מוצא חן בעיני, להתחיל להרגיל את עצמי לדבר באופן שונה, ורק אחר כך לנסות ללמד אותם, במידה ולא הטמיעו זאת בעצמם.
 

חני ב

New member
הייתי מציעה לך לקחת אותו

לאבחון, והייתי מציעה לך להעלות את השאלה בפורום ADHD.
 
סליחה על הבורות מה זה

ADHD? לטענת נתנאל שהעלה את הנושא בעצמו הילד שהוכה ישב ליד החברה שלו... נתנאל ניחן בסבלנות רבה הוא יושב ומרכיב פזלים של 100+ חלקים רק לפי התאמת צבעים ובלי להביט בתמונה ערוץ הופ + קלטות נבחרות בוידאו מרתקים אותו הוא בהחלט לא היפר אקטיבי או סובל מהפרעת קשב הוא כן עקשן כמו פרד (ואת זה לצערי הוא ירש ממני) הוא קלט שאני בהריון בלי שאמרנו לו כשהייתי בחודש רביעי והציפיה לתינוק היא ארוכה מדי לילד בגילו שלא מבין מדוע התינוקת לא יוצאת מהבטן
 

חני ב

New member
העצה שלי

לא היתה ע"מ להלחיץ חס וחלילה אבל ההתנהגויות שתארת לא "נורמליות" (לדעתי) למצבים בהם נתקל. הנה מעט מידע מה זה ADHD. (מתוך הפורום לקויות וזכויות ADHD) מהתאורים שלך, כולל הסבלנות להרכבת פאזלים ועוד, אלה חלק האיפיונים של ילדים עם ADD או ADHD.
 

חני ב

New member
יש לי חברה

שיש לה בן שבערך בגיל שנתיים שמו לב שמשהו לא תקין עם בנם, אחד הדברים היו יריקות על אחרים (כולל על חברים של ההורים), קללות, חוסר משמעת. רק לקראת כתה א' הם עשו לו אבחון מקיף.
 
איך והיכן מבצעים אבחון?

למרות שלא נראה לי שזה מה שקורה איתו משום שההתנהגות הזו שלו החלה רק לאחרונה וזאת עקב שינויים שקורים מסביבו קרי החברה שלו מעדיפה חברת בנות ולא משחקת איתו יותר (הם ביחד מגיל חצי שנה) וההריון שלי המעבר לחדר חדש וכו'
 

חני ב

New member
יכול להיות שאת צודקת

לכן הצעתי לך לכתוב את ההודעה שלך גם בפורום ההוא. יכול להיות שיאמרו לך "חכי זמן מה לראות אם יש שיפור אחרי הלידה ואחרי השינויים", או שאולי כן ימליצו לך לקחתו לאבחון. יש אבחונים פרטיים שעושים אצל נוירולוגים, אפשר תמיד לבקש הפנייה מרופא משפחה או אפילו להתייעץ איתו (בגלל הגיל שלו).
 
שאלה ואמירה

השאלה - האם הוא קטן או גדול ביחס לילדי הגן? אמירה - מנסיוני, הדרך הכי טובה להתמודד עם תסכולים היא לשקף אותם ולעצור אותם. לשקף: אני יודעת שאתה מתוסכל, חמודי, אבל אני לא מוכנה שתוציא את זה במכות. בו נראה מה אתה יכול לעשות. אפשר למצוא קוד (עם עומר יש לי קוד, בעניין אחר לגמרי, של תאריך יום ההולדת שלו - שזו אמירה סתמית שרק הוא ואני מבינים ועוצרת מייד התנהגות בעייתית כי היא "מזכירה" לו להפסיק מעבר לאנרגיה האימפולסיבית של הרגע). לעצור - חיבוק חזק ויציב, למשל (הוא עוד מספיק קטן בשביל זה), שבאה עם טקסט משקף וששמורה להשתוללות יוצאת דופן. בטקסטים טיפוליים זה נקרא "חיבוק דוב".
 
בקשר ליחס בינו לבין ילדי הגן

בגודל בינוני ומטה חלק מהילדים ממש עמלקים לידו בלי לדבר על הבנות שמכפילות אותו בגודל אתמול לאחר ששוחחתי איתו והוא כאמור העלה את הנושא מיוזמתו הוא היה יותר רגוע אולי בחופשת לידה שאני אהיה בבית ואני אקח אותו לגן בבוקר ואני אוציא אותו מהגן אחה"צ באופן קבוע והוא גם ביקש מפורשות להישאר איתי בבית כשאני לא אעבוד אז אולי באמת אשאיר אותו איתי בבית מדי פעם ואקח אותו איתי לטייל ולכייף הוא יחוש יותר טוב יותר בטוח וזה ישתקף בהתנהגות שלו כי כל מה שהעלתי פה זה מצב שנוצר בתקופה האחרונה ולא היה קיים קודם לכן
 
סיפרתי כאן רק השבוע

על ילד שהיה עם עומר בגן שהתנהג ככה מתוך תסכול הפער שלו מול הגדולים, זה הכניס אותו ללחץ והיות והוא לא היה ענק ורהוט (בהתאם להפרשי הגילאים) כמוהם, הלחץ גרם לו להרביץ, לשרוט, לקלקל להם משחקים, להשתולל. תני לו כלים אולי להתנהגות מול גדולים ותעשי קצת צחוק מהגודל שלהם. לפי אמא של אותו ילד, שנה אח"כ כשהוא היה עם בני גודלו וגילו - ההתנהגויות הללו נעלמו לחלוטין.
 

kokopeli1

New member
יש בסיפור שלך משהו שצרם לי מאוד

מה זאת אומרת שהגננת לא התכוונה לספר לך אבל זה נפלט לה? אני בתור אמא הייתי רוצה לדעת כח מה שעובר על הבנות שלי בגן, כולל, ובעיקר, אירעים חריגים (וזה בהחלט נחשב בעיני כאירוע חריג) דבר נוסף שכתבת ולא ממש הבנתי - האם סיפרתם לו "רשמית" שאת בהריון? את כותבת שהוא מרגיש שאת בהריון אבל לא סיפרתם לו כי זו תקופת המתנה ארוכה מידי עבורו. האם הבנתי נכון? כי אם המצב הוא באמת כזה, אז זה בהחלט יכול להסביר את ההתנהגיות החריגות שלו בזמן האחרון. הוא מרגיש שמשהו קורה בבית, הוא יודע שמשהו הולך להשתנות אבל לא ממש יודע מה ואיך, הוא מרגיש שמסתירים ממנו משהו חשיב (ולא חשוב מאיזו סיבה). אני, באופן אישי, אם הייתי במצב כזה של חוסר ודאות, הייתי משתגעת. אני מציעה קודם כל לספר לו בצורה מסודרת על ההריון, להסביר לו ו"לגרום" לכך שזו תהיה ציפיה למשהו שהוא רוצה בו, לשתף אותו (אולי אפילו לקחת אותו לאולטראסאונד). את בעצמך כותבת שככל שהבטן גדלה, מפלס הלחץ שלו גדל. נראה לי שבזה טמון הפתרון לבעיות ההתנהגות. לי, באופן אישי, על פי מה שתארת, הוא לא נשמע ADHD
 
כמה תשובות

הגננת היא בעלת תואר שני בחינוך לפי דעתה המלומדת אין לנתנאל שום הפרעה מאחר והיא יודעת על הקשיים שלנו עם נתנאל לאחרונה היא לא רצתה לספר לי מה קרה כדי שלא אדאג יותר ממה שאני דואגת נתנאל יודע מחודש שלישי שאני בהריון אנחנו מדברים על התינוקת והוא היה שותף מלא לאירגון החדר בו התינוקת תישן אנו לא מסתירים ממנו כלום מהסיבה הפשוטה שהוא שואל ומבקש תשובות אי אפשר לפטור אותו אם סתם תשובה כל מה שקורה לאחרונה זה מצב נתון שלא נמצא בשליטה שלנו אני לא יכולה לחייב את החברה שלו לשחק איתו אם היא לא רוצה אני לא יכולה להפוך את ההריון שלי מהריון בסיכון עם מעקבים להריון רגיל מה שאני כן יכולה לעשות ולשנות אני משתדלת מאוד שיבוצע אתמול דיברתי עם הגננת והיא אמרה שאתמול הוא הרגיש יותר טוב עם עצמו ובערב בבית הוא שיתף פעולה איתנו בצורה טובה והיום הוא בעננים כי הזמנו חבר לשחק איתו והוא מאוד מתרגש כבר אתמול הוא הכין את כל הצעצועים שהוא רוצה לשחק בהם עם החבר
 
למעלה