שלום לכם

Kola86

New member
שלום לכם

לא יודעת אם זה המקום הנכון והמתאים אבל מנסה,

אמי בת 54 לפני שנתיים היא איבדה את אמה ומאז היא על תרופות לשינה ודיכאון, שהתווספו לתרופות אחרות שנטלה עקב מצב בריאותי.

כל פעם אחרי תלונה חדשה וביקור אצל הרופאה היא חוזרת עם עוד כדורים לאוסף, אנחנו לא מרוצים מהמצב הזה בכלל ומנסים לגרום לה להימנע מהם ומחפשים חלופה אחרת. הרופאה אמרה שבמצבה הנוכחי אין שום ברירה אחרת.

היום אחרי שכבר כמה ימים היא עם עיניים נפוחות (היא חשבה שזו סעורה) הלכנו לרופאה ואז היא סיפרה לה
שבתקופה האחרונה היא יותר עצובה, לא ישנה, טרודה ממחשבות, חסרת שקט ומנוחה, לחוצה, כמעט ולא מוצאת חשק/כוח לקום מהמיטה ולהתחיל עוד יום.. ואז הסתבר לנו שהיא הפסיקה על דעת עצמה לקחת בונסרין. הרופאה כעסה ואמרה לה לחזור לזה ולקחת אותו בבוקר, ובלילה כדור נוסף חדש בונדרמין.

ברקע : דלקות פרקים, פיברומיאלגיה, והדיכאון הזה.

תרופות: פרדניזון 5 מ"ג (לפרקים) מטרוטקסט 7 וחצי מ"ג (לפרקים) אלקטרוקסין 50 מ"ג (בלוטת התריס?) בונסרין 20 מ"ג (שהפסיקה לבד לפני חודשים בערך,) והיום הרופאה רשמה לה כדור חדש בונדרמין. 5 מ"ג חצי כדור.

אני יודעת שחפרתי, ומבקשת הכוונה, לאיך ממשיכים מכאן ואם יש פיתרון אחר שהוא לא בכדורים ותופעות כי זה בעצם מה שעושה אותה ככה לפי דעתי, זה מה שמשגע אותה וגורם לה לכל הבעיות. שאלתי כאן בסוף כל הסיפור הזה היא האם קיימת דרך אחרת?

אשמח לעזרתכם. תודה מראש.
 
נסי להתייעץ גם בפורום

פיברומיילגיה כאן בתפוז
ככל הידוע לי פיברו הולך יד ביד עם דיכאון ואם לא לומדים לאזן תרופתית או אחרת אחד מחמיר את השני.

מהתרופות שרשמת לא ראיתי שהיא מקבלת טיפול הולם לפיברו ולדיכאון, יש התייחסות לדלקת הפרקים לבלוטת התריס ולהפרעות השינה.

קחי אותה למומחה פיברו והתחילו תהליך איזון.
 
ערב טוב

אכן נשמע שאימך נמצאת במצב לא פשוט, וככל הנראה לא מאוזן.

כמובן מומלץ לעשות סדר בתרופות.
בשביל זה כדאי למצוא רופא שיישב עם אימך בסבלנות ויעשה סדר בכל התרופות היחד.
אולי כדאי שזה יהיה פנימאי שהתמחה בראומטולוגיה -- בשביל לאזן באותה הזדמנות גם את הפיברומיאלגיה.

לא כל כך הבנתי את מה שכתבת לגבי הלוטת התריס. את מתכוונת שאימך נוטלת אלטרוקסין?
אני מניחה ששמעת על כך שיש בעיה עם תרופת האלטרוקסין -- לפני כשנתיים (אם אני לא טועה) החליפו את האלטרוקסין בתרופה גנרית, אשר אצל הרבה מהחולים לא הייתה יעילה באותה מידה כמו האלטרוקסין המקורי.
אז כדאי לבדוק אפשרות שמעבר להתמודדות עם האבל על אימה, אולי אימך בדיכאון בגלל חוסר איזון של בלוטת התריס.
גם את זה יוכל לבדוק פנימאי.

את שואלת האם קיימת אופציה שהיא לא בכדורים ובתופעות.
ובכן, יש טיפולים לא-תרופתיים לחלק מהבעיות שאת מתארת.
יש דבר אחד שיכול לעזור גם לפיברו וגם לדיכאון , ומתאים גם לחולי דלקת מפרקים: פעילות גופנית.
לא מדובר על להפוך את אימך לאצנית אולימפית, אלא לעודד אותה לעסוק בפעילות גופנית מבוקרת -- מדורגת ומתאימה למצבה.

השאלה היא, האם כעת היא בכלל במצב שבו יש לה כוח להתחיל בפעילות, ולהתמיד בה.

אם לא, אז צריך קודם לאזן את התרופות ורק אחר כך, כשתתחזק קצת, להתחיל בפעילות.

יש גם תוספי תזונה שיכולים להיות רלבנטיים. אבל גם הם לא יוכלו להחליף את התרופות מייד בהתחלה, אלא רק אולי עם הזמן ובהדרגה.
 
עוד על פרשת האלטרוקסין

הרכב התרופה אלטרוקסין שונה, מבלי להודיע למטופלים, מתישהו בין מרץ 2010 לאפריל 2011.
הקופסה נשארה כמעט זהה -- "רק" הרכב התרופה שבפנים השתנה.
לכן אלפי חולים שלא ידעו על השינוי יצאו מאיזון בלוטת התריס, וחוו תופעות לוואי קשות.
אחת הנפוצות בהן היא, כמובן, דיכאון.

אם אימה של אימך נפטרה בערך באותו הזמן, ואימך המשיכה לקחת אלטרוקסין באותו מינון כמו קודם, יש אפשרות ששתי הטראומות עברו עליה ביחד.
וזה יכול, לצערנו, להסביר הידרדרות דרמטית כפי שהיא חווה כעת.
 

ינוקא1

New member
אם תצליחי

לשכנע אותה ללכת לעיסוי מידי שבוע , זה מצויין.

גם לפיברו גם לדיכאון.

האם זה יוריד את הכדורים ? לאלהים פתרונים.
 
אכן

טיפולי מגע עדינים, לצמשל שיאצו, יכולים להועיל גם לחולי פיברו ודלקות מפרקים, וגם נגד דיכאון.

אבל לא הייתי בונה על זה בתור תחליף לתרופות -- בוודאי לא בהתחלה.

לאט לאט...
 
למעלה