שלום לכם

שלום לכם

מאד עסוקה בימים אלה וכמעט ללא זמן מחשב .
השבוע הייתי הרבה עם נכדיי, ונhסתי לסייע לחבר שנעצר מעצר הזוי.
ב16 לחודש היה יום הנישואים שלי , בתוך ההמולה וביהמ"ש יום זה לא הוזכר .
אבל אמש בקרתיו (מה שאני עושה לעיתים רחוקות) עם הבנים וכתבתי לו כמה מילים

היום יום הנשואים שלנו..
כבר כמעט שבע שנים לבד...
ואני?.. כואבת .. כל הגוף הנפש והנשמה.. כל המחשבה קטנה..
מנסה לעשות סדר במחשבות..
מעמיסה על עצמי כמה שיותר שלא לחשוב.. או לחשוב .
מרגישה שחסר החיבוק! כןן החיבוק החזק התומך...

אתה, אהובי, החבר הכי טוב שלי, דיברנו על הכל, מהדבר הכי פשוט ואדיוטי ועד לדבר הכי חשוב בעולם, הכל עשינו ביחד.. יד ביד... כך שלא רק איבדתי אותך אהובי , אתה היית עבורי ,בעל, החבר הכי טוב שלי, הנפש התאומה שלי, וקשה לי, אין למי לספר פתאום, והכל מצטבר בפנים עמוק.

אבל ביננו.
זה לא אותו הדבר.
שבע שנים חיה בגעגוע

פשוט מתגעגעת ...

אבל חיה הכי טוב שניתן, אהובי, השתנתי והתעצמתי, למדתי לחיות לבד, אבל אני לא בודדה.
ויש לי את הבנים והנכדים ולפרקים את בת אל, שמור עליה .
אוהבת, ומתגעגעת.
 
שבוע טוב ומבורך

חזקי ואמצי אשה יקרה , כלך הכבוד לך שאת מצליחה לפעול למען החברה
וגם למען המשפחה שלך , ומצליחה לאחד אותם בזכרון משותף של בעלך האהוב
ועל זה נאמר אשת חייל מי ימצא , בהצלחה בכל מעשי ידייך
 

רוזהלי

New member
הים הרגוע

 
למעלה