שלום לכם!

שלום לכם!

קיבלתי חזרה עבודה שהגשתי במהלך לימודיי, עוזר ההוראה שבדק את העובדה העיר על מספר עניינים לשוניים ואני אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.

1. "מכך יוצא כי החגים שבהם מתבצע הפולחן הם חגי האל, האדם חוגג את נצחונו של האל". האם ה- "ש" נחוצה? האם המשפט תקין ללא ה- "ש"?

2. "אין בפולחן ערך דתי עליון שבביצועו תלוי גורל האלים וגורל האדם, אלא ייחודו של הפולחן המקראי אחד הוא - זהו ציווי האל". האם צריך להיות "תלויים" במקום "תלוי"?

3. "אספקט נוסף שבו מודגש לדעת קויפמן ההבדל בין תאולוגיית המקרא לדתות המזרח הקדום הוא מהות הנבואה ותפקיד הנביא". אותן השאלות כבשאלה 1.

4. "אך ההבדל בין שתי צורות הנבואה הינו הבדל מהותי המעיד על בית המדרש התאולוגי שממנו היא צומחת". האם יש לכתוב "הוא" במקום "הינו"? ושוב אותן שאלות כבשאלה 1.

אשמח לתשובותיכם
 

מוגג

New member
דקדוקי עניות.

נראה כי נפלת על סטודנט נוקדן.

1+3 - אכן, רצוי להוסיף את שי"ן הזיקה אם כי היעדרותה מעולם לא הזיקה.

2 - מכיוון שמדובר בשני גורלות שונים - "תלויים". לו כתבת "בביצועו תלוי הגורל" או "בביצועו תלוי גורל האלים והאדם" היית פטור מריבוי התלייה (אם כי יש לשער שהיית זוכה להערה על צירוף האלים והאדם לגורל אחד...).

4- שוב, עניין של דיוק. "הנו" = הנה הוא. לכן, עדיף להימנע משימוש בו במשמעות "הוא". במשפט 4 דוקא נראה שהשימוש תואם גם את המשמעות המדוייקת (ההבדל הנו = ההבדל הרי הוא הבדל מהותי).
אפשר כמובן, להסתפק במשפט קצר יותר -
"אך קיים הבדל מהותי בין שתי הצורות..."
 
תודה!

לגבי שאלה מספר 2, המשמעות של המשפט "בביצועו תלוי גורל האלים והאדם" חייבת להיות כי מדובר בגורל אחד? אם מטרתי לכתוב כי בביצועו תלוי גם גורל האלים וגם גורל האדם אך מדובר בשני סוגי גורל נפרדים אני חייב לכתוב באופן הבא - "בביצועו תלויים גורל האלים וגורל האדם"?

לגבי שאלה מספר 4, תוכל בבקשה לתת דוגמאות למשפטים בהם השימוש ב- "הנו" מתאים יותר?


שוב תודה רבה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לגבי שאלה מספר 2 – כן.

תאורטית אולי לא חובה, אבל מעשית זה פשוט לא ברור בניסוח כזה שמדובר בגורלות נפרדים. אפשר "בביצועו תלויים גורלות האלים והאדם" ואז מבינים שזה לא גורל משותף ולא צריך ניסוח שחוזר פעמיים על המילה גורל.
 
זה מעניין...

משום מה תמיד הייתי בטוח כי אכן מדובר במשלב גבוה יותר.

תוכל אולי למצוא קישור של איש אקדמיה (לא ללשון) שהתייחס לנושא באיזה שהוא אופן? או שמא מדובר רק בהלך רוח מסוים?


תודה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
משלב גבוה יותר אינו בהכרח תקני ולהפך

אם ניקח דוגמה הפוכה, תקני לחלוטין לומר חִכֵּיתִי, גִּלֵּיתִי וכו' ועדיין הצורות האלה נחשבות למשלב נמוך.

לשאלתך, אקדמאים שאינם עוסקים בלשון לא נוטים להתייחס באופן רשמי לענייני לשון... הם עושים זאת באופן פסיבי, בכתיבה שלהם ולעתים בהערות שהם נותנים לסטודנטים על עבודות שהם מגישים להם (שזה יותר אקטיבי אבל לא פרסומי או רשמי).
 
אני חושב שרוביק רוזנטל כתב מאמר בנושא

בשם 'עקירת שין', אבל אני לא מצליח למצוא אותו.
 
מאמר בנושא

הובא לידיעתי המאמר הבא העוסק בנושא "'הנושא בו נדון': למקורה של פסוקית הזיקה הבלתי מקושרת בעברית בת זמננו", העברית שפה חיה ד ( 2006 ), עמ' 411-43 מאת ד"ר יעל רשף מהאוניברסיטה העברית.

טרם הספקתי לעיין בו.
 

הרהוט

New member
אני הייתי מחרה מחזיק אחריו ומוסיף 5:

אשמח לקבל את תשובותיכם (או משהו דומה לזה).
 
למעלה