ראו, אנשים, אמנם ...
... אמנם רק הגעתי לכאן אתמול - ובחרתי לחשוף עניין אישי, כמעט סודי אפשר לומר, ולהתייעץ עמכם, מבוגרים בוגרים ומנוסים (כמוני ודאי). לגבי ההומור שבעניין - ויש, אני מודה - אני עצמי הגבתי בחיוך על חלק מהתגובות, ואפילו על תגובותיו של נוירון. אבל לכל תעלול יש גבול - והוא עבר את הגבול. ונכון, זו הבעיה שלי ולא של אף אחד אחר, ו"בחרתי" להעלב כי מה שכתב העליב! נקודה. ואתה, אטיוד, לא יכול לומר לי שלא העליב, כי אתה לא צד בעניין ואין לך היכולת לחוש את מה שאני חשה, מטבע הדברים. דבר נוסף: קיבלתי מסרים מנשות פורום אחרות שגם להן יש בעיה שכזו בבית, אבל אני היא זו שבחרה לחשוף עוד פן של גברים שעמו נשים נאלצות ללמוד לחיות - לא שיערתי שזה יהיה נושא ל"קלילות" או "עליצות". אין לי בעיה לחשוף ולהיחשף, ולכן אני פה, אבל לכל דבר יש את הגבול שלו. נוירון במקרה הזה, עבר את הגבול. ומלבד זאת, אטיוד 5 - אתה העו"ד של נוירון? ההורה שלו? הוא ילד קטן? הוא לא יכול להגיב בעצמו? כתבתי אליו, לא??? אז אל תתערב! זה לא דיון באקטואליה או מזג האוויר, אלא בנושא כאוב, אישי, שביקשתי עצה לגביו. אם לך אין עצה מעשית להעניק - אז שב בשקט!!! מצטערת שצריכה להפעיל את הכסאח שלי על ההתחלה, אבל לא סובלת התנהגויות כגון אלו. מתארת לעצמי שתכף תגיבו שניכם ותכאסחו עוד יותר - אני את שלי אמרתי ואסתפק בכך. יום טוב.
