שלום לכם

[ממתינה למתנה]

שלום לכם

כתבתי כאן פעם אחת ולא יותר אז הנה למי שלא זוכר קוראים לי יעל, בת 33 נשואה עוד מעט 8 שנים ללא ילדים עדיין, והסיבה שאני כאן היא כי אבא שלי נפטר לפני שנתיים. רציתי לשאול אתכם שאלה: איך אתם מרגישים באירועים משפחתיים דוגמאת חתונות? בעוד חודש כמעט בת דודה שלי שאני מאד מאד אוהבת מתחתנת ונכון שזה לא האירוע הראשון שאבא שלי לא יהיה בו (הראשון היה החתונה של אחותי שלושה שבועות אחרי שהוא נפטר) אבל, עדיין זה קשה, קשה לראות שכולם באים כל אחד עם ההורים שלו ואבא שלי לא יהיה שם, ולא אל תציעו לי לוותר על החתונה הזאת כי פשוט אין מצב שאני עושה את זה. עצות ותובנות יתקבלו בברכה.

 

[koopy]

היי יעל

אמא שלי נפטרה לפני 10 וחצי חודשים ועוד לא הספקתי להיות מאז באירועים משפחתיים אבל אולי אני יכולה לעזור לך כי אני מכירהכ"כ טוב את התחושה של- "מה היה קורה אם היא הייתה פה?"... היא הייתה ועדיין מודל החיקוי שלי ובכל שלב בחים הסתכלתי עליה כדי ללמוד איך לחיות את החיים האלה... אולי את יכולה לנסות להתנהג בכל האירועים האלה, או בכל הזדמנות אחרת שבה האובדן גומר עלייך (תמיד זה כואב אבל יש פעמים שבהם הנוכחות שלו בטח הרבה יותר חסרה)איך שהוא היה רוצה שתתנהגי לדוגמא- אם הוא היה אדם שאוהב לשמוח ולבלות עם המשפחה תנהגי ככה גם את... אם הוא אהב לתת מתנות מפתיעות עשי זאת גם את בקיצור- תעשי דברים שיזכירו לך אותו ואת האירועים שביליתם יחד וכמובן- דברי איתו וספרי לו שהוא חסר לך... מאחלת לך המון בהצלחה!!!

 

[MeWithoutU]

שלום לך יעל

מצד אחד קשה לך ללכת לאירוע משפחתי ללא אביך, מצד שני - את אומרת שאין מצב שאת מוותרת על האירוע. כנראה שמה שנותר לך לעשות הוא להיתמוד עם זה וללכת בכל זאת. זה מאוד קשה ללכת לאירוע שכולם הולכים עם ההורים - ואת בלי אבא. אני חושבת שכול אחד פה בפורום מרגיש מן עקיצה כזאת ללכת לאירוע בלי אחד ההורים... אני איבדתי את אימי לפני 12 וחצי שנים ומאז הלכתי להמון אירועים וכל פעם אני מרגישה את העקיצה הזאת כשאני שם וכולם הולכים עם אמא, ואני לא. רק לפני שבועיים הייתי בחתונה של חברה מאוד טובה שלי וכול החברות הלכו עם שני ההורים. רק אני הייתי בלי אמא. אבל לא נראה לי שיש הרבה ברירות...ואני מנסה להיתמודד עם זה ואומרת לעצמי שכזה המצב וזה מה יש. עושה חיוך, מצחקקת, מדברת עם האנשים, רוקדת......ושומרת את הכאב לאחר כך. לדעתי זה שאת הולכת עם בעלך - זה מאוד יעזור לך להיתמודד. אני אישית מנסה לגרור את חבר שלי לכל האירועים המשפחתיים וזה מאוד עוזר ומנחם שהוא שם איתי. תומך בי. מקווה שתעברי את זה בקלות...ומזל טוב לבת דודה שלך.

 

[yaeli20]

שלום יעל

אמא שלי נפטרה לפני שנים רבות ולמעשה את מרבית חיי העברתי בלעדיה וזה כלל הרבה אירועים שונים. זה כואב מאוד לדעת שאמא שלי ובמקרה שלך אביך לא יהיו יותר חלק מהחיים הפיזים שלנו אבל אני מאמינה שהם תמיד חלק מאיתנו ובתוכנו, וככה הם למעשה ממשיכים לחיות איתנו ודרכנו. לפני אירועים חשובים בחיי ובחיי הסובבים אותי אני משתדלת לדבר עם אמא שלי לספר לה מה קורה, להראות לה מה אני הולכת ללבוש וממש לחלוק איתה את הכל. הרבה מהדברים שאני עושה בחיים אני חושבת מה אמא שלי הייתה חושבת על אותם דברים ומנסה לחשוב ברגעים קשים מה הייתה יכולה להיות העצה שהיא הייתה נותנת לי. אם את לוקחת תיק קטן את יכולה לקחת תמונה קטנה של אביך איתך וככה ברגעים קטנים שתרגישי שהוא חסר תוכלי להציץ פנימה או להכניס את היד ולהרגיש אותה בפנים וככה להרגיש שהוא איתך. לאחרונה בת דודה שלי שאני מאוד אוהבת התחתנה רגע לפני שיצאנו מהבית הסתכלתי על התמונה של אמא שלי שממוסגרת בחדרי, זה השאיר לי הרגשה שהיא איתי. אני ממש ממש ממש לא חושבת שאת צריכה לוותר על החתונה הזו או על איזשהו אירוע משמח בחיי כי אביך נפטר, להפך אני בטוחה שאביך היה רוצה שתמשיכי לחיות את חייך ולשמוח. ואני בטוחה שאביך ימצא לו ענן נוח יפתח חלון ויסתכל עליכם מאושרים וחוגגים. קבלי חיבוק חזקק חזקק

ומזל טוב.

 

[A GIFT OF LOVE]

../images/Emo48.gif

אני מבינה שזה קשה. זה רק אומר שעדיין לא התרגלת לרעיון, שאת מסרבת לקבל ולעכל. כמובן שאין טעם שלא תגיעי. אני חושבת שכדאי שתשתתפי ואולי הידיעה שהוא מביט מלמעלה ונמצא שם ברוחו תנחם אותך מעט.

תודה ששיתפת אותנו.

נ.ב את כל כך מוכרת לי. היית לי אפילו ברשימת החברים ובדיוק אתמול מחקתי אותך משום שהניק עמד ברשימת החברים שלי ללא מעש... [ועכשיו את מתווספת שוב

] טוב לראות פנים מוכרות.

 

[אופטימית17]

שלום יעל!

זה סיטואציה מוכרת.. גם אני הייתי ב2 אירועים משפחתיים מאז שאמא נפטרה (בערך שנה..) וזה באמת קשה.. דווקא במצב שכולם נמצאים ביחד, אמא לא נמצאת.. אבל אני מוצאת נחמה בשאר המשפחה שנשארה, אני נמצאת עם אחים שלי, מדברת איתם, יושבת איתם וזה עוזר קצת למלא את החלל החסר.. בנוסף לכך אני חושבת על אמא שבטוח היתה רוצה שאני ימשיך בחיים ויהיה שמחה וזה תמיד עוזר לי. מקווה שעזרתי קצת..

 

[חיננית של הצאט]

נושא מוכר

היי יעל, באמת לא קל להיות באירוע משפחתי ללא אבא... אני יתומה משני הוריי וכאשר התחתנתי (לפני כחודשיים) היה לי מאוד קשה. בעלי כתב לי ולהוריי ברכה והקריא במעמד החופה וזה היה מרגש ביותר. אחותי התחתנה שנה לאחר מות אמי וחשתי את החסרון של הוריי ולמורות הכל היה שמח ונחמד... מאחלת לך מזל טוב ולבת דודתך ואם את זקוקה לאוזן קשבת.....אני פה... מקווה שעזרתי טיפה חיננית