שלום לכם

[השולצים]

שלום לכם ../images/Emo140.gif

אורחת מפורום הורים לתינוקות עם בעיה, אשמח אם תוכלו לענות לי מנסיונכם בקישור המצורף.

תודה מראש

 

[שחר של עמית]

המפתח לפתרון - הוא להבין באיזה שלב

התפתחותי הפעוטה שלך נמצאת. בגיל הזה, פעוטות עדיין לא מדברים באופן שמאפשר להם תקשורת טובה יותר על בסיס מילולי, והם ממשיכים להעזר בדפוסים הפיזיים של תקשורת (דפוסים שבהם השתמשו למעשה מגיל 0). בעיני חשוב להבין שה"מכות" הן לא מתוך מה שנתפס אצלנו המבוגרים כאלימות, אלא מתוך רצון לקשור קשר, לשחק עם, אלא שהכישורים החברתיים עדיין גולמניים ולא מפותחים. אין זה בבחינת הרשאה/הסכמה להרביץ. ממש לא, אבל זה משנה את ההתייחסות אל הפעוטה. תנסי לאתר בעוד מועד את המכה שעתידה להינתן, ולהסב את תשומת ליבה למשהו אחר, או לתפוס בעדינות וכו'. אם המעשה כבר נעשה, לטפי אותה ואת המוכה בדיוק במקום שבו נחתה המכה, תוך שאת מלווה זאת באמירה מהסוג: "אנחנו לא מרביצים, אנחנו מלטפים", והכל כדי להמחיש גם את אופן ההתייחסות הנאות וגם את התחושה של מגע רך לעומת מגע קשה. כמובן, שאם המעשה חוזר על עצמו שוב ושוב בפרק זמן קצר, כדאי אולי להרחיק פיזית, אבל עדיף ללא אמוציות קשות (אין מה לכעוס עליה, היא עוברת שלב התפתחותי תקין). ככל שהיא תגדל, המצב ילך וישתפר כי היכולות הפיזיות/רגשיות/חברתיות שלה ילכו וישתכללו. ובגן בספטמבר? היא תרביץ והגננות צריכות לדעת איך להתמודד עם זה (ואל תופתעי אם תגלי שהיא גם מקבלת מכות פה ושם, ולא רק נותנת...

).

 

[לאה_מ]

בגיל כל כך רך יכולות להיות מספר

סיבות מדוע היא מכה ילדים, ואף אחת מהן אינה "אלימות" כפי שהיא נתפסת בעינינו כמבוגרים: יתכן שהיא רוצה ליצור קשר עם הילדים ולא מכירה דרך אחרת - אל תשכחי שעדיין אין לה כמעט כישורים חברתיים - זה דבר שמתפתח עם הגיל, ולוקח הרבה מאד שנים לפתח אותו - אי אפשר לצפות ממנה שתדע להפעיל מיומנויות חברתיות יעילות כבר בגיל שנה וקצת; יתכן שהיא לא מודעת למגע שלה - אולי היא רוצה ללטף, אבל המוטוריקה שלה היא כזו שזה יוצא מכה ולא ליטוף. אפשר להראות לה איך מלטפים בעדינות, לעבוד איתה על זה עד שהמגע שלה ישתפר; יתכן שזו הדרך שלה לבטא התרגשות או רגשות אחרים - הרי היא עדיין לא ממש יכולה לדבר ולומר בדיוק איך היא מרגישה... אנחנו, כמבוגרים, רואים ילד מרביץ וחושבים שהוא נוהג באלימות, אבל זה משהו שמגיע מעולם המושגים שלנו. אני חושבת שההתנהגות שלה היא לא אלימה - היא פשוט לא מודעת. עם הזמן היא תלמד - בין היתר בעזרתכם - לנהוג אחרת. בינתיים כדאי באמת לומר בקצרה "לא מרביצים", לנסות לאתר את הסיבה שבגללה היא הרביצה ולתת לה אלטרנטיבה מתאימה (למשל "את כועסת שדנה לא נתנה לך את הכדור. אבל לא מרביצים לילדים. את יכולה להכות בכרית הזו" או "את רוצה שדפנה תשחק איתך - בואי נבקש ממנה לשחק איתך" או "את רוצה ללטף את אמיר? הנה, ככה, בעדינות..." וכו'). אפשר לאחוז את היד שלה ולא לאפשר לה להרביץ, אבל בעיקר - לא להתייחס אליה כאילו שהיא ילדה אלימה ולא לדאוג מה יהיה כשהיא תלך לגן - פשוט לעזור לה למצוא חלופות, ועם הזמן היא תדע לעשות זאת בעצמה.

 

[אלדורית]

מצטרפת לעצות שנתנו לך

גם כאן וגם בפורום הורים לתינוקות. זה שלב בהתפתחות התקשורת, ובהחלט לא מדאיג ולא מעיד על שום דבר לא תקין ביניכם (לא יותר מדי חופש, לא אלימות--זה כמו שכשתינוקות בני שבוע בוכים זה לא מעיד על ליקויים בתפקוד ההורים, אלא על כך שזאת דרך התקשורת שעומדת לרשותם). אז קודם כל, לא לדאוג ולא לכעוס. מה כן? כיון שהג'סטות הפיזיות באות בעצם למלא מקום של תקשורת מילולית שעדין לא זמינה לה, את יכולה לעזור לה בתמלול. היא מכה ילד כי היא רוצה לשחק איתו? אם את עומדת לידה, את יכולה להגיד: את רוצה לשחק עם הילד? ואז לציין שזה לא נעים שהיא מכה, שזה כואב (לא להכנס לדרשה ארוכה, רק לציין בענייניות: תפקידך כאן הוא לידע אותה, למסור לה אינפורמציה חדשה, ולא להטיף לה מוסר). ואז את יכולה גם להראות לה ביטויים פיזיים אחרים (כמו שאמרו לך כבר, ללמד אותה ללטף, למשל). בקיצור: 1. לתמלל את הרצון שלה עבורה ועבור סביבתה (גם לילד שהיא מכה נעים יותר לשמוע שהיא מכה כי בעצם היא רוצה לשחק איתו). 2. להסביר בקיצור שמכה מכאיבה (מספר מצומצם של פעמים, לא בכל פעם שזה קורה). 3. ללמד ג'סטות פיזיות אלטרנטיביות.

 

[השולצים]

תודה לכולכם ../images/Emo39.gif

מקווה באמת ליישם את העצות שנתתם לי, אין ספק שאני קצת יותר רגועה עכשיו