שלום לכם

[ס ק א ל י]

OK, אז זה הזמן להתוודות

שמאחורי גבה קראתי לה ביצת-טווס... (אבל זה היה בעיקר ביני לביני...)

 

[אלי ו.]

יש לי יש לי

מישהי בשם "אוחזת בענף עץ שקד" (אני לא צוחק, עבדה עם גיסתי בת"א) ולאשתי היתה בארה"ב חברה עם שם עברי "סליחה" ההורים פנו לרב כשהיא נולדה לייעוץ בשם העברי, וזה מה שעלה במוחו.

 

[shellyland]

פגת אותה פעם? ראית אותה?

דיברת איתה? הסיפור הזה הוא פיברוק אחד גדול. אין אחת כזאת, למרות הסיפורים ולמרות כל האנשים שנשבעו שהם מכירים מישהו שמכיר מישהו שמכיר אותה. "אחותה" לכאורה עבדה איתי עפם, קראו לה שלהבת, והיא סיפרה אים אמא שלה המציאה את הסיפור הזה בשביל כתבת צעירה של מעריב לנוער כי היא חשבה שזה יהיה מצחיק, ומאז חצי מדינה עברקדה איתה / למדה איתה / שירתה איתה בצבא. רק שאין אחת כזאת! הביאו לי צילום תעודת זהות, ואשתכנע אחרת.

 

[אלי ו.]

את "אוחזת" לא פגשתי

אבל גם אחי גם גיסתי וגם עוד עמיתה לעבודה ספרו לי על כך ולא מדובר בבדיחה או בהמצאה אלא פשוט בהורים מאוד יצירתיים. את סליחה פגשתי, היא אמריקאית וביום יום משתמשת בשם הלועזי שלה (סוזאן אם אני זוכר נכון) השם סליחה משמש רק לנושאים דתיים.

 

[shellyland]

סליחה נזמע לי הגיוני

אצלי בעבודה (לשעבר) יש כל מיני גרסאות אמריקאיות הזויות, כמו נחלה (זה הכי מצחיק במלעיל), נדיבה וכיו"ב. לגבי האוחזת, עד שלא אראה צילום ת"ז זהות אשאר עם מה שאני מכירה. וגם אז, זה תלוי בגיל שלה ואם היא נולדה לפני או אחרי שפורסמה אותה כתבה מפורסמת במעריב לנוער (מתישהו בסוף שנות ה-70 למיטב זכרוני). והשם המלא, אליבא דמיתוס, הוא "והיא אוחזה בענף עץ השקד".

 

[shellyland]

לא מלעיל

איך קוראים לזה כשהטעם בהברה הראשונה?

 

[תמר,]

מלעיל

אולי זה אותה אחת שלמדה עם אחותי בגן. נראה לי שהיו להם במשפחה נחלה ומתנה (במלעיל כמובן). ואם אני זוכרת נכון, כשהם הגיעו לארץ הם כבר נתנו שמות "רגילים".

 

[עִידן]

לא קוראים -

מלרע - כשהטעם בהברה האחרונה מלעיל - כשהטעם בהברה לפני האחרונה דה מלעיל (שלא קיים בעברית) - כשהטעם בהברה לפני ההברה שלפני האחרונה. בקיצור - זה נקבע מהסוף.

 

[hillelg]

מלעילעיל

(כך אני קורא לו) קיים לעתים נדירות גם בעברית. כך: 'נעֶרמו מים' (שמות טו,ח); 'יַעַרפו טל' (דברים לג,כח); וזכורים לי עוד אחד או שניים (בנביאים), שנתונים במחלוקת בין הספרים. כמובן, הסיבה כאן היא שהניקוד ב-ע' הוא "בטעות" נשאר תנועה קצרה, אך למעשה נהגה כמו חטף, ועל כן זה בעצם מלעיל רגיל.

 

[lexigali]

אין לזה שם, כי זה לא קיים בעברית.

יש לזה שם באנגלית: antepenultimate syllable.

 

[ספלינטור]

תגידי גלי

איך את קוראת לחג הזה שבין סוכות לט"ו בשבט? ולא, אני לא מתכוון לכריסטמס. את קוראת לו במלרע? ואנשים אשכרה מבינים אותך? לא קיים בעברית, עלק.

 

[lexigali]

אוווווו

אתה לא היית כאן עדיין בימי שרשור ה-penultimate stress. יש החלפות, ומחבואים, ושיגועים, וגם חנוכה. כל הנ"ל אינם עברית תקנית. אין בעברית רשמית מילה שהטעם שלה הוא שניים מהסוף.

 

[ס ק א ל י]

ולי הייתה מדריכה בגדנ"ע

נחלי - קיצור של 'נחליאלית'. נולדה עם בוא הסתו!

 

[אטיוד5]

מדריכת טיולים בשם ...

עוֹדֶנה. אם עודנה בחיים. לא הצליחה להסביר לנו את הראש של ההורים.

 

[תמר,]

היתה לי מדריכה בקורס הכנה ללידה

בשם רעילה (במלעיל). אני לא בטוחה שזה נכתב עם ע'. אולי זה ראילה.

 

[hillelg]

ראי לה!

 

[תמר,]

אתה מכיר אותה?

בכל מקרה, נראה לי שזה היה ב-ע', והתביישתי לשאול.

 

[ס ק א ל י]

מי שנשאר לאפטר פרטי

שמע את הסיפור (עוד אגדה אורבנית?) על זוג ההורים שהושפעו כנראה מגל השמות שהיו "חמים" באותה תקופה - 'אדוה' 'ערגה' - ורצו לקרוא לבת שלהם 'ערוה'. ב-ע'.

 

[זולל מישמישים]

ויש כאלו שיהיו מוכנים להישבע

שהיתה ילדה שזכתה להיקרא: אכזבה. זה כי ההורים שלה רצו בן ובאה בת. ומה עם "יומהולדתה" לילדה שנולדה ביום העצמאות? היה או לא היה?

 

[Mנטה]

אכזבה זה סיפור אמיתי, גיסתי מכירה

אותה.