אז איפה הם?
"יש מיליון דתיים שבכלל לא מעוניינים להטיף לך או להחזיר אותך בתשובה!" יש כאן סתירה פנימית קשה: אם הדת כל כך נכונה ומדויקת, אז אין שום סיבה שלא לנסות לשכנע גם אחרים להצטרף אליה...! במילים פשוטות: אם קנית מוצר איכותי ואת מרוצה ממנו, הרי לא תמליצי לחברות שלך לרכוש אותו? באותה מידה, אם הדת כל כך נפלאה ומוצלחת, הרי שבאופן טבעי אנשים ינסו לשכנע אחרים להצטרף אליה. כך שאם דתי X חושב שלא צריך להפיץ את הדת ברבים, הוא כנראה חושב שהיא גרועה או חסרת-משמעות. ואז זה תואם בדיוק את מה שאני חושב. אני, למשל, סובר שהדת היא שקר, ועד יום מותי אני אמשיך לומר את זה לכל אדם שאני אפגוש או אכיר. ובכך אני שונה מהרבה ´כאילו-חילונים´ ו´כאילו-ליברלים´ שאינם מוכנים להילחם עבור ההגיון והמדע. אני יודע שאני צודק לחלוטין, ולכן אני גם יודע שאני חייב לשכנע ולהילחם. הרי ליברליזם זה לא מתכון להתאבדות, ואני לא מוכן שהדתיים ישתלטו על המדינה. לכן, במילים פשוטות: אם אדם דתי איננו מנסה לשכנע אותי להיות דתי, זה סימן שהוא לא חושב שהדת היא דבר מוצלח. ואם אני לא מנסה לשכנע אותו להיות חילוני, זה סימן שאני לא חושב שהחילונות מוצלחת. ומכיוון שאני משוכנע במאה אחוזים שהחילונות היא מדויקת ומדעית (בניגוד לדת, שהיא פשוט בלוף היסטורי), אני אילחם עד טיפת כוחי האחרונה עבור כל מה שהחילונות מייצגת. ולסיום: גם בלי מטיפים מצבי רע ומר. הרי בגיל שמונה ימים, בלי לשאול אותי, לקח רב את הפין שלי וחתך אותו. זו חוצפה שאין כדוגמתה, התעללות פיזית חסרת-הגיון, וזו הכפייה הדתית הכי חריפה שאי-פעם חוויתי בחיי. הנקמה המתוקה שלי על ההתעללות הזאת עוד לא יצאה לפועל.