שלום לכם.../images/Emo108.gif../images/Emo176.gif
אני חוזר לכתוב כאן את ההודעה הזו בגלל שאני חושב שהצורה שבה עזבתי היתה לא הוגנת, במיוחד. כועסת... וכמו רבים לפני גם אני כותב את ההודעה הארוכה של הלמה והאיך והשלום. תראו, לפני שנתיים וקצת, הצטרפתי לספר, היתה לי שם פריצת דרך של בטחון עצמי, הכנסתי את עצמי לקהילה שלכם, ואחר-כך נדדתי לחברתי בזמן שהיה את הפילוג והסכמתם להכניס אותי אליכם. הגעתי למפגש הראשון שלי על הגג באזריעלי, גג שהיום מלא זכרונות ונוסטלגיה בשבילי ואפילו שהוא מלא בפורומים אחרים שעוקבים אחרי האגדה שהשארתם, שהשארנו, הוא נראה לי ריק. כל מה שעשיתי על הגג באותו יום הוא להתבונן עליכם. מרוב צחוק כאבה לי הלסת, חשתי שזה נפלא, כי אתם קיבלתם כל אחד לא משנה מהלמה ואיך, בשבילכם הוא היה פורומיסט. בן-אדם. שהיה כל-כך שונה מהמקום שאני הגעתי אליו. הייתם חברה שונה לחלוטין ממה שהכרתי ונפרדת. ולאט לאט התחלתי לבוא יותר ויותר, והקשרים החלו להיווצר. ושיחות זרמו ואני התחלתי להשתנות. אני אשקר אם אגיד שלא שיניתם אותי, אבל אני שמח שזה קרה. כי זה קרה לטובה. ואז החלו הריבים הגדולים וההתפצלויות למיניהן והעזיבויות שהשאירו אותי המום משומה כי לא הבנתי איך אנחנו, איך האיחוד שלנו מתפורר כל-כך מהר. החלטתי לקחת הפסקה קטנה ולשוב, שבתי הדברים החלו להסתדר במקומם הקשרים החלו להתהדק עוד יותר עם כמה מהאנשים. ובחצי שנה האחרונה הפורום האגדי פנה לדרך שלא היתה מוכרת לי. נתקלתי במצבים שונים שלא הייתי רגיל אליהם, דברים הופנו אלי שלא הייתי מוכן להם, אנשים שחשבתי שאף-פעם לא יפגעו בי עשו בדיוק את זה. ולכן החלטתי שלקחתי מהפורום מספיק לתוך עצמי ושאני נמצא במקום שעכשיו אני כנראה מוכן או צריך להמשיך ממנו הלאה. אני לא מאשים אף-אחד אין לי את הרצון הזה, אני לא כזה, מי שעשה מה יודע, אין לי עסק בלהאשים פה אף-אחד. להפך, הפילוסופיה שלי היא שכשסוגרים מעגל וממשיכים הלאה, לעשות את זה נקי חלק ויפה. לכן אני באתי לפה, היום, להגיד לכם תודה. תודה על הבטחון שהקנתם לי, תודה על האהבה, תודה על הרבלה ותודה על עצמי, לכם ולאלו שכבר עזבו מזמן ולא מזמן. אני מרגיש שבלעדיכם היה לי הרבה יותר קשה עכשיו. אז הגיע זמני להמשיך הלאה במסעי ואני מסתכל הלאה בצורה חיובית וכמובן שני שומר על המון מכם בקשר אם לא פה אז בצורה אישית או בפורומים אחרים וכמובן שאני תמיד אזכור את הפורום. אז תודה לכם
ותשמרו על עצמכם
להתראות
אני חוזר לכתוב כאן את ההודעה הזו בגלל שאני חושב שהצורה שבה עזבתי היתה לא הוגנת, במיוחד. כועסת... וכמו רבים לפני גם אני כותב את ההודעה הארוכה של הלמה והאיך והשלום. תראו, לפני שנתיים וקצת, הצטרפתי לספר, היתה לי שם פריצת דרך של בטחון עצמי, הכנסתי את עצמי לקהילה שלכם, ואחר-כך נדדתי לחברתי בזמן שהיה את הפילוג והסכמתם להכניס אותי אליכם. הגעתי למפגש הראשון שלי על הגג באזריעלי, גג שהיום מלא זכרונות ונוסטלגיה בשבילי ואפילו שהוא מלא בפורומים אחרים שעוקבים אחרי האגדה שהשארתם, שהשארנו, הוא נראה לי ריק. כל מה שעשיתי על הגג באותו יום הוא להתבונן עליכם. מרוב צחוק כאבה לי הלסת, חשתי שזה נפלא, כי אתם קיבלתם כל אחד לא משנה מהלמה ואיך, בשבילכם הוא היה פורומיסט. בן-אדם. שהיה כל-כך שונה מהמקום שאני הגעתי אליו. הייתם חברה שונה לחלוטין ממה שהכרתי ונפרדת. ולאט לאט התחלתי לבוא יותר ויותר, והקשרים החלו להיווצר. ושיחות זרמו ואני התחלתי להשתנות. אני אשקר אם אגיד שלא שיניתם אותי, אבל אני שמח שזה קרה. כי זה קרה לטובה. ואז החלו הריבים הגדולים וההתפצלויות למיניהן והעזיבויות שהשאירו אותי המום משומה כי לא הבנתי איך אנחנו, איך האיחוד שלנו מתפורר כל-כך מהר. החלטתי לקחת הפסקה קטנה ולשוב, שבתי הדברים החלו להסתדר במקומם הקשרים החלו להתהדק עוד יותר עם כמה מהאנשים. ובחצי שנה האחרונה הפורום האגדי פנה לדרך שלא היתה מוכרת לי. נתקלתי במצבים שונים שלא הייתי רגיל אליהם, דברים הופנו אלי שלא הייתי מוכן להם, אנשים שחשבתי שאף-פעם לא יפגעו בי עשו בדיוק את זה. ולכן החלטתי שלקחתי מהפורום מספיק לתוך עצמי ושאני נמצא במקום שעכשיו אני כנראה מוכן או צריך להמשיך ממנו הלאה. אני לא מאשים אף-אחד אין לי את הרצון הזה, אני לא כזה, מי שעשה מה יודע, אין לי עסק בלהאשים פה אף-אחד. להפך, הפילוסופיה שלי היא שכשסוגרים מעגל וממשיכים הלאה, לעשות את זה נקי חלק ויפה. לכן אני באתי לפה, היום, להגיד לכם תודה. תודה על הבטחון שהקנתם לי, תודה על האהבה, תודה על הרבלה ותודה על עצמי, לכם ולאלו שכבר עזבו מזמן ולא מזמן. אני מרגיש שבלעדיכם היה לי הרבה יותר קשה עכשיו. אז הגיע זמני להמשיך הלאה במסעי ואני מסתכל הלאה בצורה חיובית וכמובן שני שומר על המון מכם בקשר אם לא פה אז בצורה אישית או בפורומים אחרים וכמובן שאני תמיד אזכור את הפורום. אז תודה לכם
"One day, one night one moment With a dream to be leaving One step, one fall, one falter Find a new world across a wide ocean This way became my journey This day brings together Far and away"
