היי סיסי, לגבי המרפאה בוולפסון >>
שני ילדי מטופלים שם כבר כ-8 שנים וזאת לאחר שהיינו במרפאות שונות ואצל טובי הנוירולוגים. אני חושבת שנעצרנו שם כי בסיכומו של עיניין ראינו כי רוב הנוירולוגים הבכירים נותנים את אותו המענה ואין טעם להרחיק קילומטרים מהמרפאה שקרובה לבית. זאת בתנאי שהן ההורים והן הילדים חשים בנוח עם הרופא\הצוות המטפל. בוולפסון יש גם את המרפאה לטיפולים אלטרנטיביים, מרפאה שהוקמה בשיתוף של ד"ר טלי שגיא עם ד"ר ניר עמיר. כדאי לנסות, לפעמים זה עוזר גם אם לטווח קצר. לגבי ההכחשה של אחותך לתסמונת : חלקינו עברנו\עוברים זאת. לעיתים זו השהייה של לפני הקבלה. אף אחד לא רוצה לקבל את זה שהילד שלו חולה או לוקה וזה לעיתים מעין מנגנון הגנה לפני הקבלה המוחלטת,שממילא בוא תבוא. הרי אין לאן לברוח. מילת המפתח היא סבלנות וחיזוקים (לא רק לילד, אלא גם למשפחה ולסובבים)והמון המון אהבה.
