שלום לכם פורום יקר,

mor322

New member
תודתי לכם
........

אציין שאני אם לחמישה ילדים מקסימים שלושה בנים ושתי בנות (אכן יצרנו שבט) כולם נשואים.
אני מקווה שדרך הפורום הנפלא אני ימצא את הכוחות והחוזק הנפשי להתמודד.
מקווה לימים טובים יותר ושוב תודה לכם,
מור
 

קורלי 176

New member
אין...............

אין לך מושג כמה שפע הותיר לך בעלך.
שבט של 5 ילדים, שכולם נשואים , כלומר בנו בתים והולידו נכדים. המשפחה המקסימה והפורום יסייעו לך להתאושש מעט, לזקוף קומה והעיקר לחיות. נכון, לחיות אחרת. אבל להנות מהיפה ומהטוב.
 

mor322

New member
שלום לכם פורום יקר,

לא מעכלת את היותי אלמנה טרייה (שבוע וחצי ) מחפשת מילים לכתוב ועדיין קשה לי, עברתי כברת דרך ארוכה עם אדם אהוב עדיין ממאנת לעזוב לא משחררת, נו בכל זאת חגגנו יחדו 43 שנים של אושר חברות טובה וים אהבה .
מקווה להיות חלק מפורום נכבד זה,לחלוק אתכם את הגיגיי ליבי הדואב.
תודה רבה
מור
 

קורלי 176

New member
מור יקרה

מזדהה ומחזקת את ידייך. כולם כאן יסכימו לעזור ולעודד.
כואב. נכון, שורף בנשמה. אבל חייבים להמשיך. מאוד קל לצלול ולשקוע, אבל אז מאוד קשה יהיה לצוף.
לא ציינת אם יש לך ילדים ובאיזה גיל הם.
האם את יודעת כיצד להיתנהל מבחינת הניירת? אם לא כתבי ואיידע אותך.
כולנו כאן בפורום מתמודדים/ות עם השכול שקפץ עלינו ועושים הכל כדי שלא לההיפך לנטל על אחרים, כלומר להמשיך ולתפקד.
אני בטוחה שבעלך ז"ל היה רוצה שתמשיכי לחיות ושיהיה לך טוב.
מור בידייך יש נכס שלא יסולא בפז, הנכס הזה הוא: את (בפתח), עצמך, אישיותך...........אל תאבדי נכס זה.
 

yamkachol

New member
משתתף בכאבך.

שלום לך מור,
תודה על השיתוף.
אכן, נדרש זמן רב להתמודד באובדן של אדם אהוב, איתו חיית 43 שנים של אושר, חברות טובה וים אהבה.
הרגשתך כל-כך מובנת.
זהו באמת מצב שלא נתפש.
לקח לי כשנתיים עד שעכלתי את המוות. קודם לכן, הייתי מוצא את עצמי מבדיל שמבחינה שכלית - הבנתי. אך מבחינה רגשית - לא הבנתי. זה לא נתפש.
זו תחילת המסע בהתמודדות באובדן של אדם אהוב, של חבר קרוב.
חשוב מאוד לשמור על כוחות הגוף בעזרת אכילה, שתיה ושינה בהתאם לצורך. כשהגוף במצב טוב (יחסית) לנפש יש יותר כוחות להתמודד במהפך שהתרחש.

מאמין שתמצאי לך כאן אוזן קשבת וכתף תומכת - ולעיתים גם חיבוק וירטואלי - משום שכולנו כאן יודעים, מכירים ומתמודדים בכאבי האובדן. כל אחד בהיותו שונה מרעהו - מתמודד על פי דרכו, בהתאם למה שמתאים לו .
חגי
 
מור יקירה

להתאלמן, ולהישאר לבד, זה כמו בוקס חזק בבטן גורם לך להתפתל מעמקי נשמה שלא יודעים שאפילו קיימת. זה הלם, מנסים להתאפס, לייצב את האדמה שדורכים עליה..לייצב לך את הנשימה, מנסה לחזור לנשום נכון, הבוקס בבטן כואב, עוצר את הנשימה מידי פעם בפעם.
להתאלמן ולהישאר לבד זה להתחיל ללמוד לחיות מחדש, כל החלומות המשותפים כל התכנונים הכל משתנה,
להתאלמן זה להיות לבד, להיות מוקף באנשים אבל להרגיש לבד. והערות שמעירים ואין כח להכיל, זר לא יבין זאת.
אבל פה בפורום כולנו באותה הסירה, וכאן יבינו .
מזמינה אותך להצטרף לספר ולהתחזק..
 
מור מה שלומך ?

דאגים לך מאד ,
אז כתבי מה עובר עליך עכשיו
ככה שהקשר ישאר ונוכל לעזור לך
 
למעלה