שלום לכם, יקיריי!

[backdoorslam]

כבר אמרתי לך

זה שעשית את ההחלטה הקריטית הזאת בגילך, זה דבר מואד לא שכיח ומיוחד. לפי מה שאני מכיר, רב האנשים מתאזנים בגיל 20+. חלקם זקוקים למסעות בסגנון "מצא את עצמך" - חתימתי בסוף הודעותיי נוגעת לדבר:

 

[Sargon]

אני חולק על דעתך

אמנם אני מוחמא שאתה מייחס את ההיתבגרות שמיוחסת לי לכאלה של בני 20+. אבל עדיין אני חושב שטיולים, או מסעות יותר נכון להגיד, מסוג זה נועדו יותר לחיפוש אחר אמת מסוימת כלומר נקודת מבט אחרת על החיים. דרך אגב נורא אהבתי את החתימה שלך. . .

 

[רמץ]

חולשחור

אני אישית מעולם לא שיחקתי בשיטה של כישופים ומבוכים, אבל כן שמעתי ביקורות טובות באופו מפתיע. על כל פנים - יש שני ספרי משחק תפקידים בסדרת כישוף: כרכים 6 ו-7 (אני לא זוכר מי מהם הוא 'כישופים ומבוכים' ומי מהם הוא 'חולשחור משהו (לא 'נמל חולשחור')) אבל אני מניח שדי באחד מהם. חבר שלי, שדוקא לא ממש נתפס לרולפליי, כן אהב את השיטה הזאת והוא מספר שבהרבה מקרים הוא היה משתמש בעזרים (זקן/פאה/ביגוד) ושזה הוסיף המון. בכל אופן, כדי להעצים את החוויה, כפי שהמליצו מעלי, צריך להכיר את החבורה. המלצה שלי בנוגע לתכנון הרפתקות - בני אותן מתוך מחשבה על הדמויות בחבורה שלכם - הנטייה שלהם (לטוב או לרע + העדפות למקום פתוח/סגור/הררי/ימי וכו'. בנוסף נחמד לשלב דמויות מעברן במהלך ההרפתקה (אמא/אבא/חבר/אויב מושבע/אח/אחות/מורה/מתלמד/חיית מחמד...). שיהיה בהצלחה ובהנאה וברוכה הבאה לפורום

 

[shadowfax]

אני זוכר שרבים

שלא הכירו את התחום או שניפלתו ממנו (מה שניקרה הרג ע"י משחק לא נכון) מסתפקים בד"כ בחיקוי החיוור למקור בדמות הספרים...

 

[shely2]

תודה לכל התגובות!

קודם כל, ברצוני לומר, שאני שמחה שיש עוד אנשים כמוני אני יודעת שרוב האנשים בדרך כלל מחליטים להפוך את האני האמיתי שלהם לדרך חיים רק לאחר גיל ההתבגרות. אך אני יצאתי מאוד שונה אולי מכיוון שכאשר ניסיתי להיות אדם רגיל כמו כל אדם,וניסיתי בכוונת תחילה לחקות את בני כיתתי, (להיות נורמאלית, כביכול), הרגשתי כמה שזה צבוע מצידי וכמה זה קשה. כמאין, שחקן מדומה, אשר אסור לו להתגלות לאורך כל תקופת שעות בית הספר וגם לאחר מכן, כשהזמנתי חברים. החלטתי שאני לא מסוגלת להמשיך בדרך חיים שכזאת, התרחקתי מהחברה, דבר שאני הבאתי על עצמי ואיני מתחקרת בו כלל. מצאתי למזלי הרב, קבוצה מאוד מצומצמת של ילדים אשר מבינים אותי ומקבלים אותי כפי שאני. את הילדים שבמקום אישונים תקועים להם נעצים עם השם:"נורמה", כבר מזמן השארתי מאחור...

 

[shely2]

אה.. והגענו לזה כשספרתי על עצמי

 

[DDN]

משהו גרם לך להרגיש לא בסדר

כי את רוצה לבטא את הדמיון שבך? JTF? אז אני שמח שמצאת את עולם משחקי התפקידים. תגידי, את משחקת עם מישהו? יש לך קבוצה? מה ההשתפכות הזאת? ונורמה זה שם מאוד משעשע.

 

[shely2]

אין לי עדיין קבוצה..

אני מארגנת אחת. בקרוב תהייה לי. אחת עם מספר אנשים מצומצם (3-4).. חחחחח סתם רציתי קצת לפרוק מעצמי דברים שלא פרקתי. אני לא אדם שנוטה להיות סגור עם עצמו. זה דיי קשה לי. אחרי הכל, אני מזל תאומים..

 

[Sargon]

פרקי פרקי. . .

תרגישי חופשי לפרוק מטענך הריגשי. . . אחרי הכל יש במישהו להיתאמן היכולות הפסיכיאטריות שלנו. . . ואני רק רוצה להוסיף ישר כוח! ובהצלחה בהקמת הקבוצה שלך.

 

[shadowfax]

מצטרף לקריאה

סביר שרובנו פה מכירים ועברו את המשברים שאת עוברת (ום בגיל צעיר יותר) וסה"כ אנחנו קהילה ...

 

[shely2]

ושוב, המון תודה על התמיכה..

כשרשמת שאנחנו קהילה, האם התכוונת לכך שכל האנשים המשתתפים במשחקי התפקידים הם אנשים שונים? עברו את אותן החוויות שאני עברתי פחות או יותר? לא ייתכן כי בקהילה הזאת יימצאו אנשים שטחיים לחולוטין עם דמיון קצת מפותח? או חחחח זה נוגד/סותר אחד את השני...

 

[shadowfax]

לא סתם קהילה תפוז>קהילות>מ"ת

אני אישית בן 23 וכבן 23 לעסוק במשחקים וקל וחומר משחקים "בנידמה לי" הוא משהו שדי הולך נגד הזרם...

 

[magnus the red]

אני מסכים עם shadowfax

אני לא בטוח שאני יודע למה התכוונת ב"אנשים שטחיים עם דמיון מפותח", אבל נראה לי שמה שאת מתכוונת אליו הם מסוג האנשים שלא נכנסים למ"ת מלכתחילה, או יוצאים מהקהילה מהר יחסית אם כבר נכנסו. בפורום הזה ביחוד האנשים הם בשכבות הגיל העליונות של הקהילה (תקנו אותי אם אני טועה, אבל נדמה לי שטווח הגילאים הוא בערך 17-25 עם יוצאים מהכלל), ואני מניח שרוב האנשים בגילאים האלה שעדיין משחקים משחקי תפקידים שייכים בערך לאותה נישה חברתית כמוך. הרי משחק תפקידים ביסודו של עניין הוא דבר חברתי ומבוסס על אינטראקציה בין אנשים, ולכן לא יכול להיות שחקן מבודד לגמרי מהחברה. אני לא יודע למה את מתכוונת ב"קבוצה מצומצמת מאוד של ילדים" אבל לכולנו בסה"כ אין עשרות חברים... טוב, עכשיו אני גולש לדיון בסגנון "שחקן התפקידים כדמות הילד המנודה" או משהו, ואין לי כוח להכנס לזה. אפשר לדון בזה, אבל לדעתי זה מצדיק שרשור נפרד, וזה שרשור שאני לא עומד לפתוח.

 

[shadowfax]

אני כן מבין למה הכוונה

אנשי מ"ת הם אנשים שונים- אנשים אחרים אנשים שאפשר לראות אותם מרחוק אם יודעים אחר מה לחפש ואפשר גם להיות מופתעים לגמרי, לדעתי יש פה אוסף מסויים של אנשים עם מכנה אחד משותף : היכולת (והרצון) להתעלם מתחרותיות והתרכזות בדברים אחרים, דברים שמ"ת ידוע בהם כמו גילום דמיות, הרפתקאות, פנטזיה, אימה, צחוק, חברה וכו'. כאשר אתה מביט על הנושא מהצד אתה יכול להבין את הקסם (משחק מילים) של התחום את הקשרים שנוצרים כאשר מעיזים לחלום ביחד בלי לעמוד לביקורת, בלי לחשוב על מיקומך בחברה (אם אני יהיה לוחם אז אני יהיה מקובל יותר??), בלי הצורך להרגיש שאתה משטתה ועושה צחוק מעצמך (הי כולם לובשים פרוות ואוחזים בנקנקיות מגודלות ומרופדות ומנסים להכות אחד את השני למוות ב"כאילו") לחשוב קצת מעבר ולהעיז גם להציעה את זה (מיטת תלת קומתית רב פאזית כפולה המתקפלת ל4 כפיתרון ל1000 גובלינים חסרי מיטה). זה מה שמ"ת אומר לי ואלו אנשיו לדעתי. אני מבקש חוק החמש חל עליי (אז אנא בזהירות)...

 

[Sargon]

אני מבין בדיוק למה אתה מתכוון

אני חושב שמה כתבת דיי מייצג את ההשקפה של כל אדם בוגר שמשחק מ"ת. ההייתי רוצה להוסיף בקשר לטווח גילאים שאומנם אנו עדים לשחקנים בממוצע לא יותר מגיל 25(26 בשביל אילן לבן השיער חברו שאדופקס) אבל ישנם המון שחקנים מעל לגילאים ההללו שפשוט לא חלק מהקהילה הכלל ארצית אבל עדיין משחקים מ"ת. אני יודע על כך פשוט מאחותי ובעלה (27-28) שעדיין נמצאים במשחקי תפקידים, בלי כוונה לעזוב, וכמובן יש להם קבוצה עם אותו טווח גילאים ואף יותר. בשורה הסופית ההייתי אומר שמשחקי תפקידים זה הדבר היחיד שהייתי מוכן לחתום עליו קבע. נ.ב. שאדופקס אתה ממשיך לקרוע עם ההמצאה המטורפת שלך. . . לא יותר להמציא מיטת קומותיים רגילה?

 

[shadowfax]

אילן הוא רק דוגמה

ישנם עוד המון מבוגרים בתחום: ערן בן סער קרוב ל30, WOLFDRGON גם כן לא צעירה, אושר (רגרסט החום) מנהל פורום משחקים חיים (אגדות חיות), מרבית "צמרת" העמותה הם אנשים מבוגרים יחסית.

 

[backdoorslam]

מישהו יודע אולי איפה היא

wolfdragon comeback?

 

[ביצה בחיפה]

יותר קל, פחות מגניב!!!

המיטה הזאת היתה רעיון אדיר! אולי אפשר למכור כאלה לאנשים בבני-ברק?

 

[BluePrint]

לפחות אחד

אני שטחי עם דמיון... קצת. אבל אוהב כל דבר שמפנה את צומת הלב מהמציאות. (פעם אחת אפילו הצלחתי להפנות את צומת הלב מרצפה)