שלום לכם, יקיריי!

[shely2]

שלום לכם, יקיריי!

ברגע זה, הני מחזיקה בידי את הספר "כישופים ומבוכים-במבוך". מפי סטיב ג'קסון ויאן ליוינגסטון. הוצאת "אופוס".. ברצוני להעצים את חווית המשחק ולכן אשמח שתייעצו לי מספר דברים: 1. מהם הפריטים שיהפכו את המשחק למרתק יותר? 2. האם מישהו מכיר או יודע על האתר המפרט יותר על הספר? הנני רוצה לציין, שאני דיי חדשה בתחום משחקי התפקידים, אך להוטה ביותר להכנס לעולם מסוג זה. עד עכשיו, התענגתי על קריאת הסדרות:ששת המפגשים, רומח הדרקון-רשומות, ועוד.. תודה רבה, רבה על עזרתכם- נ.ב הנני גרה בדרום. בנגב. כך שאם יש אדם המעוניין להצטרף שימסור לי במסרים או יוסיף תגובה.. שלי.

 

[backdoorslam]

לגבי "במבוך"

אז ככה. משחק התפקידים שאת מחזיקה אינו מוצא לאור יותר, לא בעברית ולא באנגלית. אני לא מאמין שיש אתר אינטרנט בנושא. בכל אופן, מה שיפה ב"במבוך" הוא שהוא מאוד פשוט וקליל. מהם הפרטים שיהפכו את המשחק למרתק יותר? שאלת השאלות. קודם כל התשובה משתנה בין קבוצה אחת לשניה, ולכן יתכן שתצטרכי לעבוד בשיטת "נסה, טעה, למד ושנה". אני הייתי ממליץ לך להשקיע מחשבה בפרטים הבאים: 1- תחשבי יותר על העולם שבו הגיבורים חיים. נסי להעשיר אותו מבחינת היסטוריה ומיפוי. כמובן שאת כל זה בטאי במשחק עצמו. 2- יש שחקנים שאוהבים יותר "משחק דמות". כלומר, הם מעוניינים בחוויה רגשית בגוף ראשון. לעומתם יש שחקנים שמעדיפים להביט על דמותם בגוף שלישי - כמו בסרט. לא ממש מעניין אותם אם הדמות שלהם פוחדת, סובלת או הורג על ימין ועל שמאל. נסי לבדוק מה גישת שחקניך לנושא. 3- במשחק תפקידים ישגם אלמנט של סיפור-סיפורים (סטוריטלינג). לעיתים קרובות ישנם מצבים שבהם המנחה (הבמאי) מריץ מונולוג ארוך. נסי להחיות את המונולוגים לצורה סיפורית. זה לא פשוט בהתחלה, אבל התוצאות מדהימות. זה מה שעולה לי בראש כרגע. אם את רוצה אני, וכל שאר חברי הפורום, נשמח מאוד להרחיב על כל סעיף בנפרד.

 

[ogmios]

דווקא יש אתר

האתר לכישופים ומבוכים הוא FightingFantasy.com.

 

[shely2]

תודה רבה!!!

עוד שאלה קטנה, ברצוני לדעת מה ערכו של ספר כזה כיום.. והאם הוא לדעתך הוא ייחשב כנדיר בזמן הקרוב אני בהחלט לא מעוניינת למכור אותו.. סתם לידע הכללי..

 

[backdoorslam]

לדעתי

מעולם לא היה לספרים האלו ערך כה רב. אני מאמין שתקבלי לא יותר מחמישים שקלים עבורו.

 

[ogmios]

כמו בכל תחום אחר

הוא שווה בדיוק כמה שתצליחי להשיג בשבילו. לא מין הנמנע שאספן פנאטי של ספרי כשוף שדווקא הספר הזה חסר לו יהיה מוכן למשכן את אחותו בשביל להשיג אותו, אבל אנ לא מאמין שיש יותר מידי כאלה. חמישים השקלים של backdoorslam נראים לי הימור סביר למדי.

 

[shadowfax]

מישהו יכול לעזור לי ?

במה מדובר ?

 

[backdoorslam]

זוכר את סטיב ג'קסון?

בטח שאתה זוכר - דנו עליו פעם בפורום של המונגולים. זה היה דיון משעשע.. בכל אופן, מדובר במשחק התפקידים של סטיב ג'קסון האנגלי. שוב תודה לtryscer.

 

[shadowfax]

אז האנגלי הוציא מ"ת?

ואני חשבתי שהוא נשאר רק בתחום הרדוד של ספרי כישוף. איך המשחק?

 

[backdoorslam]

לפני שאני ניגש לענות לשאלתך

אני רוצה, ראשית, לחלוק עליך. ספרי כישוף אינם תחום רדוד כלל וכלל. אני התחלתי, כילד, את המסע המדהים הזה של משחקי התפקידים דרכם, ויש לי חבה עזה כלפיהם. לגבי המ"ת - אותו הייתי מכנה במילה "רדוד". הוא מאוד קליל שיטה, אך אינו נותן כלים לקבוצה להתמודדות עם משחק נטול חוקים. לא מפתיע אותי שהכותבת, למעלה, מעוניינת למכורו.

 

[shadowfax]

אני חושב שהסיבה שאני

לא אוהב אותם היא כי מברגע שהתחלתי לשחק מ"ת הבנתי עד כמה חיוור ורדוד (סלח לי) הספרים היו, ללא חופש בחירה, חוסר מדהים בפרטים, ללא אפשרויות בסיסיות ביותר שהיו קיימות אפילו במשחקי תפקידים במחשב. מצטער למרות שכמו רובנו גם אני קראתי כישוף אני לא יכול להביט בהם ולא להרגיש סלידה כמו הסלידה שחש אסיר הבורח מהשרשראות אל החופש.

 

[backdoorslam]

אתה יודע מה - הגזמתי

סיפרי כישוף זה כמו אוננות. עכשיו אני בכלל לא מגזים.

 

[התפסנית בשדה השיפון]

ברצוני לספר לכם קצת על עצמי..

ברצוני לספר לכם סוד קטן- הנני בת 15 וחצי... האם אוכלוסיית האנשים כאן- גילה עולה על גילי? אני מוכרחה לספר לכם מעט על עצמי.. קצת לפרוק כמה דברים לא ברורים בנוגע לחיי. התחלתי את מסעי בגיל מאוד צעיר. בו הבנתי שאני שונה. רואה את החיים בדרך אחרת. בתחילה, פחדתי מכיוון זה. ידעתי שעליי להחליט מה יהיה גורלי בנוגע לחיי. האם ארצה אותם כרדודים בחברת בני גילי, או... כמסועפים במקצת, אך בכל זאת, עם חברת בני גילי בחרתי בדרך השנייה... דרך אומנם, לא מוכרת, אך דרך שהעדפתי. החרם החברתי עליי היה מבחירה. את ההמשך אני אספר לכם כשאחזור מפינוי השולחן....

 

[התפסנית בשדה השיפון]

אני נורא מצטערת על השם..

השתמשתי במחשב של אחותי וזאת התוצאה.. אני אחזור מאוחר יותר עם השם שלי.. כשאגיע למחשב שלי..

 

[DDN]

תשובה בקשר לגילאי חברי הפורום

הגילאים של חברי הפורום נעים כידוע לי בין 11 ל69 (גיל הוא אמנם בן 24, אבל הוא גם בן 69 - GILGAM69. חחחח) סתם סתם. הכי צעיר שאני יכול לזכור בפורום כרגע זה ELVORTAY שהוא בן 13. יש פה חבר'ה מבוגרים יותר. הגילאים של אנשי הצנונית זזים בין 21 ל24, כשאני זקן השבט, וביצה היא הצעירה. אבל בקיצר, את תמצאי פה גם בני גילך. אני חושב.

 

[בחושך אלוהים לא רואה]

אני בן 17 ../images/Emo13.gif אם זה עוזר ../images/Emo13.gif

17 ושבועיים אם להתעכב על שטויות

 

[backdoorslam]

בקשר לבחירה החברתית

את אינך לבד במסעך. הרבה אנשים, שחלקם נמצאים כאן בפורום, ערכו, או עורכים מס בדומה לשלך. איננו כבולים בידי חברה כזאת או אחרת. אנחנו חופשיים לבחור כל מה שמתאים לנו. אני אישית סיימתי את מסעי רק לא מזמן (בזמן הצבא הגעתי לכמה תובנות). מה לעשות אני לא נהנה בדיסקוטקים, אני כן נהנה לקרא ספרים, פיסיקה מרתקת אותי ואין בעצם אספקט אחד בעולם שאינני מסתקרן לגביו. החיים שלי עלו על המסילה המהירה (סופר-מהירה) כאשר הצלחתי לשלב בין שני המסלולים. להנות משני העולמות, מבלי לוותר על דרך החיים שלי. את צעירה יחסית. בגילך אנשים עושים נסיונות התנהגותיים עד שהם מגיעים להתייצבות התנהגותית. אל תבטלי כל-כך מהר את "החיים הרדודים", תני להם עוד כמה צ'אנסים, ורק אז תחליטי. בכל דרך שתבחרי לנוע בה, זכרי שאת לא לבד, ולכן נסי למצוא בסביבתך את אותם אנשים אשר בחרו בדרך דומה לשלך. אשמח להמשיך ולענות על שאלותיך, כאחד שמכיר, מנקודת מבטי, את התלבטותך.

 

[shadowfax]

לא הבנתי מה גרם לפרץ הרגשות

אבל תראי: תהיה נאמנה לעצמך ולעצמך בלבד, לעיתים בחירות שעשיתי השאירו אותי לבד במערכה מוכה וחבול (מטפורית), אבל תמיד ידעתי שאת דרכי מצאתי לבד ולא ברדיפה אחר מישהו או משהו.

 

[backdoorslam]

אל תשכח בסופו של דבר

שהפרש הגילאים ביניכם הוא 8 שנים. לא הולך ברגל.

 

[Sargon]

דילמה מובנת. . .

אני בן 17, ואני דיי מבין את הבעיה שלך. זוהי דילמה שמתמודדים כמעט עם כל החלטה בגיל הזה. אני הגעתי גם כן לאיזשהי "פרשת דרכים" ובה החלטתי לא לבחור במסלול החיים הרדוד ולעשות החלטות ע"פ דעתי תןך התחשבות בהשלכות הנוגעות לי ולקרובים אליי, ולא להיתקע בשיקולים אידיוטים של איך החברה תגיב. האמת ש טרוק-דלת-אחורית צודק ברגע שמגיעים לאותו איזון החיים כבר מטיסים אותך משם, וכמובן שבאותו רגע את מקבלת ביטוי עצמי מקסימלי. . . נ.ב. איך הגענו לעיניין הזה בכלל?