שלום לכם- טיפה ארוך...
נתקלתי בפורום בשבוע שעבר ועד היום פשוט התמוגגתי מהתמונות של נויה ומעציון (לא רק נשים סובלות מהחמה) אבל מצטערת לבשר לכם, אין כמו חמתי! נתקלתי בסקר המשפט האכזרי שהיא אמרה לכם ושוב, חמתי עולה על כולם. הארס פשוט נוטף ממנה בצורה הכי מתוחכמת. לידי היא תאהב ותנשק ותשבח, רק סובבתי את הגב והסכין ננעצת כל כך חזק- מי היה מאמין שהיא יכולה להגיע לשם? קצת רקע ואז דוגמה קטנה: אני ובעלי מכירים מכיתה י, אותה הכרתי הרבה אח"כ ועד החתונה עם כל המשברים ביני לבינו תמיד היינו חברות טובות, גם כשלא הייתי בקשר איתו, איתה תמיד שמרתי על קשר ויהי מה. אחרי החתונה היא ובעלה נסעו לארה"ב במטרה להשתקע ולגרור אותנו אחריהם לשם. בעלי שמחובר בחבל הטבור דווקא לאבא שלו היה מת לנסוע וכך היה, אחרי כמה חודשים אני טסתי ובגלל עבודה שבעלי התחיל ונתקע איתה הוא הגיע אחרי חודש וחצי בערך. מה אני אגיד? זה היה החודש הכי סיוטי שעברתי בחיים. לא האמנתי למפלצת שגיליתי! היא גנבה לבעלה (שהיא נשואה לו 30 שנה) כספים על ימין ועל שמאל, זייפה את החתימה שלו על שיקים, בכתה למי שרק הסכים לשמוע כמה שהוא אכזרי ולא מתחשב וחוסך ממנה כסף- מה שלא היה נכון בשום פנים ואופן, ואילו אני תקועה באמצע לא לכאן ולא לכאן. הדוגמה שתיקח את הפרס הראשון באכזריות מגיעה אחרי 3 חודשי שהייה עימם ו-3 שעות לפני הטיסה שלה ארצה (אחיו הבכור של בעלי התחתן באותו שבוע ואנחנו טסנו ארצה יומיים אחריה). בקיצור, אחרי רמזים עבים מצידי לחמי (על הגנבות) ואחרי שברוב חוצפתה אמרה לו שאני אמרתי לה לזייף את החתימה שלו הועמדנו לעימות שבסופו הגברת לקחה ספר תנ"ך ותוך שאני מזהירה אותה לא להגיד את מה שהיא מתכוונת להגיד (מה שזה לא יהיה) היא נשבעה שלא יהיו לי ילדים. ברוך ה' שלא הקשיב לה ונקלטתי להריון יחסית מהר והיום אני בשלבים מתקדמים ואפילו מדברת איתה. מה לעשות, היא הייתה ותשאר האמא של האדם שאני הכי אוהבת בעולם אבל את השיא הזה קשה לשבור...
נתקלתי בפורום בשבוע שעבר ועד היום פשוט התמוגגתי מהתמונות של נויה ומעציון (לא רק נשים סובלות מהחמה) אבל מצטערת לבשר לכם, אין כמו חמתי! נתקלתי בסקר המשפט האכזרי שהיא אמרה לכם ושוב, חמתי עולה על כולם. הארס פשוט נוטף ממנה בצורה הכי מתוחכמת. לידי היא תאהב ותנשק ותשבח, רק סובבתי את הגב והסכין ננעצת כל כך חזק- מי היה מאמין שהיא יכולה להגיע לשם? קצת רקע ואז דוגמה קטנה: אני ובעלי מכירים מכיתה י, אותה הכרתי הרבה אח"כ ועד החתונה עם כל המשברים ביני לבינו תמיד היינו חברות טובות, גם כשלא הייתי בקשר איתו, איתה תמיד שמרתי על קשר ויהי מה. אחרי החתונה היא ובעלה נסעו לארה"ב במטרה להשתקע ולגרור אותנו אחריהם לשם. בעלי שמחובר בחבל הטבור דווקא לאבא שלו היה מת לנסוע וכך היה, אחרי כמה חודשים אני טסתי ובגלל עבודה שבעלי התחיל ונתקע איתה הוא הגיע אחרי חודש וחצי בערך. מה אני אגיד? זה היה החודש הכי סיוטי שעברתי בחיים. לא האמנתי למפלצת שגיליתי! היא גנבה לבעלה (שהיא נשואה לו 30 שנה) כספים על ימין ועל שמאל, זייפה את החתימה שלו על שיקים, בכתה למי שרק הסכים לשמוע כמה שהוא אכזרי ולא מתחשב וחוסך ממנה כסף- מה שלא היה נכון בשום פנים ואופן, ואילו אני תקועה באמצע לא לכאן ולא לכאן. הדוגמה שתיקח את הפרס הראשון באכזריות מגיעה אחרי 3 חודשי שהייה עימם ו-3 שעות לפני הטיסה שלה ארצה (אחיו הבכור של בעלי התחתן באותו שבוע ואנחנו טסנו ארצה יומיים אחריה). בקיצור, אחרי רמזים עבים מצידי לחמי (על הגנבות) ואחרי שברוב חוצפתה אמרה לו שאני אמרתי לה לזייף את החתימה שלו הועמדנו לעימות שבסופו הגברת לקחה ספר תנ"ך ותוך שאני מזהירה אותה לא להגיד את מה שהיא מתכוונת להגיד (מה שזה לא יהיה) היא נשבעה שלא יהיו לי ילדים. ברוך ה' שלא הקשיב לה ונקלטתי להריון יחסית מהר והיום אני בשלבים מתקדמים ואפילו מדברת איתה. מה לעשות, היא הייתה ותשאר האמא של האדם שאני הכי אוהבת בעולם אבל את השיא הזה קשה לשבור...
