כופר עם שטריימל
New member
לא הייתי כאן
ובכלל הצ´ט של תפוז לא עולה לי. אני אתקשר אליך בערב, מתאים לך?
ובכלל הצ´ט של תפוז לא עולה לי. אני אתקשר אליך בערב, מתאים לך?
אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
שלום לכם חברים
- פותח הנושא אוריאל מעוז
- פורסם בתאריך
אתה מבלבל בין טוב לרע ועל זה נאמר:
הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע (ישעיהו ה כ) לדעתי לא צריך להשקיע כל כך הרבה מחשבה על הטקסטים בתנ"ך כי זה לא מאלהים. אולי סתם מענין לדון בזה אבל לא להתיחס לטקסטים בתנ"ך. בכל אופן נראה לי שטוב זה רק ענין יחסי ולא משהו קבוע אי אפשר להגדיר משהו כטוב או כרע. הכל טוב ורע ביחד תלוי רק ביחס למה
הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע (ישעיהו ה כ) לדעתי לא צריך להשקיע כל כך הרבה מחשבה על הטקסטים בתנ"ך כי זה לא מאלהים. אולי סתם מענין לדון בזה אבל לא להתיחס לטקסטים בתנ"ך. בכל אופן נראה לי שטוב זה רק ענין יחסי ולא משהו קבוע אי אפשר להגדיר משהו כטוב או כרע. הכל טוב ורע ביחד תלוי רק ביחס למה
ShakeSpearE
New member
רע רע יאמר הקונה
ואוזל לו אז יתהלל (ממשלי שלמה בנדוד מלך בירושלים) סתם כי בא לי. <שייקספיר ברגע סתמי, כי בא לה>
ואוזל לו אז יתהלל (ממשלי שלמה בנדוד מלך בירושלים) סתם כי בא לי. <שייקספיר ברגע סתמי, כי בא לה>
ShakeSpearE
New member
ו-טוב טוב הגמד הטוב
הערות כלליות על טוב ורע
יש שתי מערכות מושגים: יש מערכת אחת החולשת על אמת ושקר, נכון או לא נכון ויש מערכת מושגים הקשורה לטוב ורע, נאה ומגונה יפה ולא יפה.מערכת המושגים הראשונה, הינה אוביקטיבת, בעוד השניה סוביקטיבית. כך למשל: כאשר אנו שואלים האם היום גשום, התשובה היא נכון או לא נכון. כלומר התשובה תתיחחס למצב עובדתי נתון כפי שהוא. לעומת זאת כאשר נשאל האם זה טוב ורע, זה כבר יעבור לפסים הסובייקטיביים. אם אני רוצה לצאת מהבית ויש גשם, אזי זה לא טוב עבורי, אולם לגבי החקלאי ולגבי הכינרת זה עשוי להיות טוב. כלומר, מערכת הטוב והרע מאופיינת בפיצול או בכפילות של השפעתה. וכן, באי הקביעות שלה. בכל פעכם האם טוב שיורד גשם עשוי להיות תשובה הפוכה. כך למשל אם הגשמים ירדו בכמיות עצומות למדי, אזי עשוי להיות הצפה. מכאן שלגבי שאלת הטוב והרע הדברים הם יחסיים. מכאן גם לעניין המוסר. היתנהגות טובה או רעה מתייחסת לאדם, ולמסגרת החברתית שבה הוא נתון, ואלה עשויים להיות שונים מעת לעת ומזמן לזמן. מה שהיום עשוי להיות מוסרי, אינו בהכרח עשוי להיראות בעין יפה בעוד כך וכך שנים. לצורך העניין אנקוט בדוגמה הבאה: אם למשל תקרא ביטויים חברי תנועת העבודה בראשית קום המדינה. בוודאי תמצא ביטויים רבים בעד התנחלות הארץ הפרחת השממה ועוד. כיום בשינוי העיתים והנסיבות המילה היתנחלות היא בבחינת מוקצה מחמת המיאוס. הווי אומר,מה שבעבר נחשב לליגיטימי כיום עשוי להראות באור אחר. מכאן אעבור לשאלה כיצד קובעים טוב ורע: כאן בעצם מתחילה הבעיה, כאשר קובעים מערכת היתנהגותית מסויימת מטבע הדברים כי עשויים להיווצר היתנגשיות בין ערכים שונים לבין גם טעמם של בני אדם.קאנט הנחשב אולי לגדול הפילוסופים, ציין כי קביעת המעשה המוסרי צריכה להיתבסס לפי הקריטריון של כלל האנושות. כלומר, אנו קובעים מעשה מוסרי אם כאשר אני עושה אותו אני יכול למצא בו שהוא יהיה טוב לכולם. לפי מימד זה יקבע מידת הטוב או המוסרי של המעשה. נקודה אחרת שברצוני לציין היא: כי בתוך מערכת הטוב והרע יש דרגות ורמות בעוצמה שונה בין סוגי המעשים. כך למשל: איסור לרצוח נתפס כדבר בסיסי נתון שאינו צריך לבחינה אם זה טוב או רע. וכך האיסור לגנוב ועוד. הדבר שמעניק להם את מוחלטותם כדבר רע, נעוצה לא רק בתפיסה החברתית, אלא גם בעיקר באמצעות מנגנון הכפיה של החוק. מערכת החוק קובעת ענישה מחמירה כלפי מעשים אלו ומכאן גם שזה תורם להפנמת טיבו של היחס כלפי המעשה. כך למשל, בחברה הבדוואית, רצח אינו מעשה אסור כאשר יש עניין של כבוד המשפחה. היתמודדות לא קלה יש למערכת הענישה והאכיפה בעניינים אלו. מכאן שעל מנת להשריש מעה כטוב או רע, יש צורך גם במערכת החוק. להעביר זקנה, הוא עניין אידיבדואלי, וזאת גם מהטעם שהחוק לא צמייב זאת. נצא מתוך הנחה שיש חובה כזו, בוודאי שהשאלה אם טוב או רע היתה נפתרת כאן. ואזי התשובה החיתה שלא להעביר זקנה זה מעשה לא טוב. על מנת לסבר את דבריי אביא את הדוגמה הבאה: במערכת החוק של המדינה התקבל בשנים האחרונות חוק של ´לא תעמוד על דם ריעך" חוק זה בתחילת דרכו נתקל בהתלבטיות רבות. כלום יש חובה להציל אדם? עד כדי כך שאם נמנע מאן דהוא מלהציל, יואשם בעוון פלילי וחירותו כאדם תישלל? בסופו של דבר התקבל החוק ומעצם קבלתו ומעצם הסנקציה המלווה בהפרתו, הספק שאיפיין את החוק בראשיתו נמוג, ועתה אם נשאל האם להציל זה דבר טוב, התשובה תהיה לא להציל זה דבר רע, ומכאן שכבר הנחנו את המבוקש והתשובה שזה מעשה טוב מושגת בנקלה ללא יגיעה של עיון פילוסופי. ההיגיון המוליך להכרה זו, נעוץ ביסודו בהשרשה של התפיסה הכללית לפיה צריכים להיות אזרחים הגונים, ואזרח הגון זה אזרח ששומר חוק. ומכאן כל דבר חקיקה הפרתו היא מעשה לא טוב. מכאן גם הוויכוח הנוקב סביב קביעת חוקים בעלי אופי פטרנליסטי.
יש שתי מערכות מושגים: יש מערכת אחת החולשת על אמת ושקר, נכון או לא נכון ויש מערכת מושגים הקשורה לטוב ורע, נאה ומגונה יפה ולא יפה.מערכת המושגים הראשונה, הינה אוביקטיבת, בעוד השניה סוביקטיבית. כך למשל: כאשר אנו שואלים האם היום גשום, התשובה היא נכון או לא נכון. כלומר התשובה תתיחחס למצב עובדתי נתון כפי שהוא. לעומת זאת כאשר נשאל האם זה טוב ורע, זה כבר יעבור לפסים הסובייקטיביים. אם אני רוצה לצאת מהבית ויש גשם, אזי זה לא טוב עבורי, אולם לגבי החקלאי ולגבי הכינרת זה עשוי להיות טוב. כלומר, מערכת הטוב והרע מאופיינת בפיצול או בכפילות של השפעתה. וכן, באי הקביעות שלה. בכל פעכם האם טוב שיורד גשם עשוי להיות תשובה הפוכה. כך למשל אם הגשמים ירדו בכמיות עצומות למדי, אזי עשוי להיות הצפה. מכאן שלגבי שאלת הטוב והרע הדברים הם יחסיים. מכאן גם לעניין המוסר. היתנהגות טובה או רעה מתייחסת לאדם, ולמסגרת החברתית שבה הוא נתון, ואלה עשויים להיות שונים מעת לעת ומזמן לזמן. מה שהיום עשוי להיות מוסרי, אינו בהכרח עשוי להיראות בעין יפה בעוד כך וכך שנים. לצורך העניין אנקוט בדוגמה הבאה: אם למשל תקרא ביטויים חברי תנועת העבודה בראשית קום המדינה. בוודאי תמצא ביטויים רבים בעד התנחלות הארץ הפרחת השממה ועוד. כיום בשינוי העיתים והנסיבות המילה היתנחלות היא בבחינת מוקצה מחמת המיאוס. הווי אומר,מה שבעבר נחשב לליגיטימי כיום עשוי להראות באור אחר. מכאן אעבור לשאלה כיצד קובעים טוב ורע: כאן בעצם מתחילה הבעיה, כאשר קובעים מערכת היתנהגותית מסויימת מטבע הדברים כי עשויים להיווצר היתנגשיות בין ערכים שונים לבין גם טעמם של בני אדם.קאנט הנחשב אולי לגדול הפילוסופים, ציין כי קביעת המעשה המוסרי צריכה להיתבסס לפי הקריטריון של כלל האנושות. כלומר, אנו קובעים מעשה מוסרי אם כאשר אני עושה אותו אני יכול למצא בו שהוא יהיה טוב לכולם. לפי מימד זה יקבע מידת הטוב או המוסרי של המעשה. נקודה אחרת שברצוני לציין היא: כי בתוך מערכת הטוב והרע יש דרגות ורמות בעוצמה שונה בין סוגי המעשים. כך למשל: איסור לרצוח נתפס כדבר בסיסי נתון שאינו צריך לבחינה אם זה טוב או רע. וכך האיסור לגנוב ועוד. הדבר שמעניק להם את מוחלטותם כדבר רע, נעוצה לא רק בתפיסה החברתית, אלא גם בעיקר באמצעות מנגנון הכפיה של החוק. מערכת החוק קובעת ענישה מחמירה כלפי מעשים אלו ומכאן גם שזה תורם להפנמת טיבו של היחס כלפי המעשה. כך למשל, בחברה הבדוואית, רצח אינו מעשה אסור כאשר יש עניין של כבוד המשפחה. היתמודדות לא קלה יש למערכת הענישה והאכיפה בעניינים אלו. מכאן שעל מנת להשריש מעה כטוב או רע, יש צורך גם במערכת החוק. להעביר זקנה, הוא עניין אידיבדואלי, וזאת גם מהטעם שהחוק לא צמייב זאת. נצא מתוך הנחה שיש חובה כזו, בוודאי שהשאלה אם טוב או רע היתה נפתרת כאן. ואזי התשובה החיתה שלא להעביר זקנה זה מעשה לא טוב. על מנת לסבר את דבריי אביא את הדוגמה הבאה: במערכת החוק של המדינה התקבל בשנים האחרונות חוק של ´לא תעמוד על דם ריעך" חוק זה בתחילת דרכו נתקל בהתלבטיות רבות. כלום יש חובה להציל אדם? עד כדי כך שאם נמנע מאן דהוא מלהציל, יואשם בעוון פלילי וחירותו כאדם תישלל? בסופו של דבר התקבל החוק ומעצם קבלתו ומעצם הסנקציה המלווה בהפרתו, הספק שאיפיין את החוק בראשיתו נמוג, ועתה אם נשאל האם להציל זה דבר טוב, התשובה תהיה לא להציל זה דבר רע, ומכאן שכבר הנחנו את המבוקש והתשובה שזה מעשה טוב מושגת בנקלה ללא יגיעה של עיון פילוסופי. ההיגיון המוליך להכרה זו, נעוץ ביסודו בהשרשה של התפיסה הכללית לפיה צריכים להיות אזרחים הגונים, ואזרח הגון זה אזרח ששומר חוק. ומכאן כל דבר חקיקה הפרתו היא מעשה לא טוב. מכאן גם הוויכוח הנוקב סביב קביעת חוקים בעלי אופי פטרנליסטי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.