שלום לכם חבריי היקרים
אצלכם 10:30 בבוקר יום ו´ (עוד מעט החידה של מירי). אני בחדרי במלון בעיר אוסקה (Osaka) ביפן, מחר מתחיל בהדרכה ומקווה לספר דברים מעניינים. היומיים הראשונים שלי בחו"ל היו בעיר בנגקוק בתאילנד לשם נסעתי כדי לנסות לברר מה בדיוק קרה עם בן אחותי שחלקכם ודאי יודעים התאבד שם לפני כ-5 שבועות. כבר במטוס פגשתי איש עסקים מכובד (בן-ארצי שמו) אותו אני מכיר כמנוי וותיק של "רוקדים", שהראה לי בשמחה איך ה´תנ"ך´ שלו - עיתון רוקדים - עוזר לו בנאמנות למצוא ריקודים ישראליים בכל נסיעותיו בעולם (מותר לי לפרגן לעצמי בשמחה, נכון?). במלון פגשתי עוד זוג רוקדים מבוגרים שהכירו אותי ושמחו לספר לי שהתחילו לרקוד לאחר שראו במונטריאול (קנדה) המוני רוקדים והם לא ידעו אף ריקוד. רוקד שלישי (צעיר בשם מיכאל) פגשתי באזור הישראלי של בנגקוק, האזור בו עשיתי את חקירותיי. לצערי לנתי במלון מכובד רחוק משם ולא ב"בית הירוק" מעין אכסניית נוער-מלון דרכים שבעליו הינו צעיר ישראלי והשפה בו הינה עברית ותאית ביחד והמשמש מקום מפגש להמוני ישראלים הבאים לבנגקוק. צעירים מכל העולם מתארחים שם וממש הרגשתי בבית ו... צעיר. אני רוצהה גם לציין את עבודתם של חסידי חב"ד שפתחו מרכז במקום ועושים רבות למען הצעירים הישראליים ששם. סיבה ברורה לאסון שקרה למשפחתי אין לי אבל הסיבה שאני כותב הודעה זו הינה רצוני להעביר מסר לצעירים הנוסעים למזרח: |הדגש |היזהרו מסמים כמו מאש אפילו אל תנסו תוך מחשבה "לי זה לא יקרה". בנגקוק עיר מדהימה אבל חיי אדם שם הינם "אבק פורח". תעשיית מין, סמים ושחיתות גדולה ביותר. כל מה שאומרים לכם קחו בעירבון מוגבל ובדקו שוב ושוב. ישבתי עם השגריר החדש שלנו במקום, יעקב דביר, שאירח אותי בשגרירות והקדיש לי למעלה משעה מזמנו. שמעתי ממנו על מקרים קשים נוספים, של צעירים ישראליים המאבדים את דרכם ולא תמיד מצליחים להינצל. יש המון מקרים שאיש לא יודע ולא שומע עליהם. המקום מסוכן למי שלא יודע להיזהר ו/או אינו חזק מספיק מבחינה נפשית.
אצלכם 10:30 בבוקר יום ו´ (עוד מעט החידה של מירי). אני בחדרי במלון בעיר אוסקה (Osaka) ביפן, מחר מתחיל בהדרכה ומקווה לספר דברים מעניינים. היומיים הראשונים שלי בחו"ל היו בעיר בנגקוק בתאילנד לשם נסעתי כדי לנסות לברר מה בדיוק קרה עם בן אחותי שחלקכם ודאי יודעים התאבד שם לפני כ-5 שבועות. כבר במטוס פגשתי איש עסקים מכובד (בן-ארצי שמו) אותו אני מכיר כמנוי וותיק של "רוקדים", שהראה לי בשמחה איך ה´תנ"ך´ שלו - עיתון רוקדים - עוזר לו בנאמנות למצוא ריקודים ישראליים בכל נסיעותיו בעולם (מותר לי לפרגן לעצמי בשמחה, נכון?). במלון פגשתי עוד זוג רוקדים מבוגרים שהכירו אותי ושמחו לספר לי שהתחילו לרקוד לאחר שראו במונטריאול (קנדה) המוני רוקדים והם לא ידעו אף ריקוד. רוקד שלישי (צעיר בשם מיכאל) פגשתי באזור הישראלי של בנגקוק, האזור בו עשיתי את חקירותיי. לצערי לנתי במלון מכובד רחוק משם ולא ב"בית הירוק" מעין אכסניית נוער-מלון דרכים שבעליו הינו צעיר ישראלי והשפה בו הינה עברית ותאית ביחד והמשמש מקום מפגש להמוני ישראלים הבאים לבנגקוק. צעירים מכל העולם מתארחים שם וממש הרגשתי בבית ו... צעיר. אני רוצהה גם לציין את עבודתם של חסידי חב"ד שפתחו מרכז במקום ועושים רבות למען הצעירים הישראליים ששם. סיבה ברורה לאסון שקרה למשפחתי אין לי אבל הסיבה שאני כותב הודעה זו הינה רצוני להעביר מסר לצעירים הנוסעים למזרח: |הדגש |היזהרו מסמים כמו מאש אפילו אל תנסו תוך מחשבה "לי זה לא יקרה". בנגקוק עיר מדהימה אבל חיי אדם שם הינם "אבק פורח". תעשיית מין, סמים ושחיתות גדולה ביותר. כל מה שאומרים לכם קחו בעירבון מוגבל ובדקו שוב ושוב. ישבתי עם השגריר החדש שלנו במקום, יעקב דביר, שאירח אותי בשגרירות והקדיש לי למעלה משעה מזמנו. שמעתי ממנו על מקרים קשים נוספים, של צעירים ישראליים המאבדים את דרכם ולא תמיד מצליחים להינצל. יש המון מקרים שאיש לא יודע ולא שומע עליהם. המקום מסוכן למי שלא יודע להיזהר ו/או אינו חזק מספיק מבחינה נפשית.