meytallush16
New member
שלום לכם! אפשר להתיעץ?
אני חייה בטלנובלה. תתכוננו זה יהיה ארוך . . . סיימתי לפני חודש וחצי את הקשר הרציני הראשון שלי שנמשך חצי שנה. הקשר בינינו ניגמר דיי רע ידידה שהתקרבה אליי נורא קרוב כדיי להתקרב אליו בידידות וכעיקרון בגלל ההתערבויות שלה ניפרדנו. הפסקתי לדבר איתו, אותה אני מרחיקה ממני אפילו שהיא רוצה להתקרב אלי. יש לי חבר חדש, הינו ידידים עוד בתקופה שהייתי עם הקודם וכעיקרון ניכנסנו לקשר בגלל שזה זרם לכוון הזה אפילו שאני רציתי קצת הפסקה אבל היתה לי בעייה עם זה כי יש לי רגשות אליו והוא מאוהב בי נורא. הייתי צריכה לעבור הפלה מהחבר הקודם שעל ההריון גיליתי בתקופה שניכנסתי איתו לקשר, הוא עבר איתי את ההפלה, החבר הקודם לא יודע ואני לא יודעת עדיין עם כדיי לספר לו כי לא רציתי אותו לידי שם ואני לא חושבת שיש טעם בלספר דבר כזה. דודי (החבר החדש) תומך בי הרבה הוא תומך בי כל הקשר שלי עם האקס ועכשיו אני מרגישה מוזר, אני יועת ב100% שאני לא רוצה את האקס שלי חזרה וגם אם הייתי חוזרת לא הייתי מאושרת וזה בחיים לא יחזור להיות אותו הדבר, אבל אני עדיין בוכה לדודי בגלל האקס שלי ואני מרגישה כל כך רע בגלל זה כי זה לא מגיע לו יחס כזה שהוא אוהב אותי בכל הלב והטרוף ואני עדיין שבורה ולא מסוגללת להחזיר לו אהבה באופן שווה. דיברתי איתו על זה, אנחנו מאוד פתוחים אחד עם השני ומדברים על הכול (אפילו בוכים ביחד) אני מרגישה שהוא איתי יותר טוב לו ושיש לו משהוא שיניע אותו בחיים, ומשהוא שגורם לו להיות בנדם יותר טוב ואני לא רוצה לעזוב אותו כי אני לא מרגישה עצובה שאני איתו ואני לא חושבת על מה שקורה עם האקס ועם ה"חברה שלי" שאני איתו, ואני מאושרת וצוחקת ברוב הפעמים. כואב לי עדיין בגלל האקס, באיזשהוא מקום אני מתגעגעת ורגילה ליחס המגעיל שהיה לו אליי ואל הדברים הקטנים שהוא היה עושה ולשפת דיבור שלו, אפילו שזה דברים שאני חושבת שמאז ומתמיד שנאתי אני מתגעגעת אלהם ואני כועסת על עצמי בגלל זה נורא, כי דודי בכלל לא כזה וזה טוב בישבילי, אני לא יודעת למה אני בוכה עדיין לפעמים ולמה אני מרגישה חרא כל פעם שאני מדברת על זה עם חברות שלי (ששונאות אותה על מה שהיא עשתה לי) ויש לי אפילו צד שרוצה לתת לה מכות רצח אבל אני לא מסוגלת לצרוח עליה ואני לא מסוגלת להתעלל בה ככה. גיליתי על הקשר שלהם בעארך שבועיים לפני שגיליתי על ההריון והייתי ממש ממש בדיכאון מזה בכיתי בהיסטריה כל הזמן ובקושי גררתי את עצמי מהמיטה ולא ישנתי בלילות ובדיוק שחשבתי שנירגעתי, ביום ההולדת שלה באתי אליה לתת לה מתנה בבית והיא פתחה לי שהחולצה שלה פתוחה השער שלה פרוע והוא היה על המיטה שלה, ברחתי מהבית שלה בוכה באותו יום והתמונה הזאת חרוטה לי בראש ועושה לי צמרמורת כל פעם שהיא עולה. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי, חשבתי אוליי לקחת פסק זמן על דודי אבל הגעתי למצב שיהיה לי הרבה יותר קשה בלעדיו אבל אני מרגישה שזה לא הוגן לגביו, ושניסיתי לדבר איתו על זה הרגשתי עוד יותר רע עם עצמי כי הוא חשבת שרמזתי לו שלא טוב לי ושאני רוצה שנפרד אבל ממה שהבנתי הוא רוצה להישאר איתי ולעבור את זה איתי והוא מבין את זה שעוד קשה לי עם כל הסיפור, אבל אני מרגישה שזה לא פייר לגביו מה שאני עושה כי אני מתיחסת אליו עוד בתור מקור להישפחות לגביי נושא שכבר כואב לו כי הוא בקשר איתי. כל עצה שתתנו תתקבל בברכה
אני חייה בטלנובלה. תתכוננו זה יהיה ארוך . . . סיימתי לפני חודש וחצי את הקשר הרציני הראשון שלי שנמשך חצי שנה. הקשר בינינו ניגמר דיי רע ידידה שהתקרבה אליי נורא קרוב כדיי להתקרב אליו בידידות וכעיקרון בגלל ההתערבויות שלה ניפרדנו. הפסקתי לדבר איתו, אותה אני מרחיקה ממני אפילו שהיא רוצה להתקרב אלי. יש לי חבר חדש, הינו ידידים עוד בתקופה שהייתי עם הקודם וכעיקרון ניכנסנו לקשר בגלל שזה זרם לכוון הזה אפילו שאני רציתי קצת הפסקה אבל היתה לי בעייה עם זה כי יש לי רגשות אליו והוא מאוהב בי נורא. הייתי צריכה לעבור הפלה מהחבר הקודם שעל ההריון גיליתי בתקופה שניכנסתי איתו לקשר, הוא עבר איתי את ההפלה, החבר הקודם לא יודע ואני לא יודעת עדיין עם כדיי לספר לו כי לא רציתי אותו לידי שם ואני לא חושבת שיש טעם בלספר דבר כזה. דודי (החבר החדש) תומך בי הרבה הוא תומך בי כל הקשר שלי עם האקס ועכשיו אני מרגישה מוזר, אני יועת ב100% שאני לא רוצה את האקס שלי חזרה וגם אם הייתי חוזרת לא הייתי מאושרת וזה בחיים לא יחזור להיות אותו הדבר, אבל אני עדיין בוכה לדודי בגלל האקס שלי ואני מרגישה כל כך רע בגלל זה כי זה לא מגיע לו יחס כזה שהוא אוהב אותי בכל הלב והטרוף ואני עדיין שבורה ולא מסוגללת להחזיר לו אהבה באופן שווה. דיברתי איתו על זה, אנחנו מאוד פתוחים אחד עם השני ומדברים על הכול (אפילו בוכים ביחד) אני מרגישה שהוא איתי יותר טוב לו ושיש לו משהוא שיניע אותו בחיים, ומשהוא שגורם לו להיות בנדם יותר טוב ואני לא רוצה לעזוב אותו כי אני לא מרגישה עצובה שאני איתו ואני לא חושבת על מה שקורה עם האקס ועם ה"חברה שלי" שאני איתו, ואני מאושרת וצוחקת ברוב הפעמים. כואב לי עדיין בגלל האקס, באיזשהוא מקום אני מתגעגעת ורגילה ליחס המגעיל שהיה לו אליי ואל הדברים הקטנים שהוא היה עושה ולשפת דיבור שלו, אפילו שזה דברים שאני חושבת שמאז ומתמיד שנאתי אני מתגעגעת אלהם ואני כועסת על עצמי בגלל זה נורא, כי דודי בכלל לא כזה וזה טוב בישבילי, אני לא יודעת למה אני בוכה עדיין לפעמים ולמה אני מרגישה חרא כל פעם שאני מדברת על זה עם חברות שלי (ששונאות אותה על מה שהיא עשתה לי) ויש לי אפילו צד שרוצה לתת לה מכות רצח אבל אני לא מסוגלת לצרוח עליה ואני לא מסוגלת להתעלל בה ככה. גיליתי על הקשר שלהם בעארך שבועיים לפני שגיליתי על ההריון והייתי ממש ממש בדיכאון מזה בכיתי בהיסטריה כל הזמן ובקושי גררתי את עצמי מהמיטה ולא ישנתי בלילות ובדיוק שחשבתי שנירגעתי, ביום ההולדת שלה באתי אליה לתת לה מתנה בבית והיא פתחה לי שהחולצה שלה פתוחה השער שלה פרוע והוא היה על המיטה שלה, ברחתי מהבית שלה בוכה באותו יום והתמונה הזאת חרוטה לי בראש ועושה לי צמרמורת כל פעם שהיא עולה. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי, חשבתי אוליי לקחת פסק זמן על דודי אבל הגעתי למצב שיהיה לי הרבה יותר קשה בלעדיו אבל אני מרגישה שזה לא הוגן לגביו, ושניסיתי לדבר איתו על זה הרגשתי עוד יותר רע עם עצמי כי הוא חשבת שרמזתי לו שלא טוב לי ושאני רוצה שנפרד אבל ממה שהבנתי הוא רוצה להישאר איתי ולעבור את זה איתי והוא מבין את זה שעוד קשה לי עם כל הסיפור, אבל אני מרגישה שזה לא פייר לגביו מה שאני עושה כי אני מתיחסת אליו עוד בתור מקור להישפחות לגביי נושא שכבר כואב לו כי הוא בקשר איתי. כל עצה שתתנו תתקבל בברכה
