שלום לכולן...
אני חדשה בפורום... יצא לי להיכנס ממש במקרה, לקרוא ובעיקר להינות.. אני מצרפת סיפור/שיר שהוא בעצם על החיים שלי.. סתם כדי לשתף, או לדעת שאולי עוד מישהי עברה/ עוברת משהו דומה(למרות שאני מקווה מאוד שלא..) וזה יעזור איכשהו... נסיך על סוס לבן- מצחיק ועצוב הוא, סיפורי, עזבתי את הכול, מדוע?,בשביל מי?. אולי קודם כל בשבילי, כבר לא יכולתי. וכמה שרציתי, כמה שניסיתי, לא הצלחתי- נכשלתי, להעניק לך את האהבה, כפי שמגיע לך, בסופו של דבר רק פגעתי בך. כמו אגדה, נסיך על סוס לבן. השקר שנקרא אנחנו, התחיל ממש בקטן, הפך לעצום עם הזמן. וזה לא שאתה לא נסיך, קיבלתי יחס טוב, אהבה, ידעתי ארמון, ידעתי פאר, כל מה שצריך כדי להישאר. אך לא התאמתי לסיפור היפה, כי לא אהבתי אותך באמת ובתמים, לא הרעדת את ליבי מבפנים. מה כבר יכול להיות לך רע בחיים? שאלתי את עצמי. הרי הוא כל כך מקסים. ואת אמרת, אל תעשי זאת. זו טעות, מדובר בשטות. בסך הכול עוד ילדה, איך את יכולה לדעת כבר מה את רוצה? ואני כעיוורת, בתוך האגדה, לא שמעתי אותך, איבדתי שליטה. אחרי שהלכתי אמרת -חבל, לא היית צריכה להינשא לו בכלל. אך אני לא מצטערת, אפילו לא לשנייה. על כל מה שחווינו, על כל מה שהיה. את הטוב חורטת בזיכרוני, את הרע מנסה לעקור מליבי. היום אני יודעת שברחתי, או לפחות ניסיתי. מכל הדברים שלא רציתי, הפחד שיתק אותי, אז הסתרתי. עכשיו,אני כבר לא מוותרת לעצמי, חיה את החיים שלי כרצוני. את העובדה המכרעת כבר קיבלתי, מתמודדת עם האמת שלי. לקח לי שנים רבות לעשות זאת, ועכשיו נותר לי רק לקוות, שלכם זה יהיה קשה הרבה פחות.
אני חדשה בפורום... יצא לי להיכנס ממש במקרה, לקרוא ובעיקר להינות.. אני מצרפת סיפור/שיר שהוא בעצם על החיים שלי.. סתם כדי לשתף, או לדעת שאולי עוד מישהי עברה/ עוברת משהו דומה(למרות שאני מקווה מאוד שלא..) וזה יעזור איכשהו... נסיך על סוס לבן- מצחיק ועצוב הוא, סיפורי, עזבתי את הכול, מדוע?,בשביל מי?. אולי קודם כל בשבילי, כבר לא יכולתי. וכמה שרציתי, כמה שניסיתי, לא הצלחתי- נכשלתי, להעניק לך את האהבה, כפי שמגיע לך, בסופו של דבר רק פגעתי בך. כמו אגדה, נסיך על סוס לבן. השקר שנקרא אנחנו, התחיל ממש בקטן, הפך לעצום עם הזמן. וזה לא שאתה לא נסיך, קיבלתי יחס טוב, אהבה, ידעתי ארמון, ידעתי פאר, כל מה שצריך כדי להישאר. אך לא התאמתי לסיפור היפה, כי לא אהבתי אותך באמת ובתמים, לא הרעדת את ליבי מבפנים. מה כבר יכול להיות לך רע בחיים? שאלתי את עצמי. הרי הוא כל כך מקסים. ואת אמרת, אל תעשי זאת. זו טעות, מדובר בשטות. בסך הכול עוד ילדה, איך את יכולה לדעת כבר מה את רוצה? ואני כעיוורת, בתוך האגדה, לא שמעתי אותך, איבדתי שליטה. אחרי שהלכתי אמרת -חבל, לא היית צריכה להינשא לו בכלל. אך אני לא מצטערת, אפילו לא לשנייה. על כל מה שחווינו, על כל מה שהיה. את הטוב חורטת בזיכרוני, את הרע מנסה לעקור מליבי. היום אני יודעת שברחתי, או לפחות ניסיתי. מכל הדברים שלא רציתי, הפחד שיתק אותי, אז הסתרתי. עכשיו,אני כבר לא מוותרת לעצמי, חיה את החיים שלי כרצוני. את העובדה המכרעת כבר קיבלתי, מתמודדת עם האמת שלי. לקח לי שנים רבות לעשות זאת, ועכשיו נותר לי רק לקוות, שלכם זה יהיה קשה הרבה פחות.