יקירות
קראתי את כל השישור, ואחרי שחשבתי החלטתי לכתוב לכן הודעת פרידה. כבר די הרבה זמן אני מרגישה שכבר אין לי כ"כ מקום פה, הרי לצערי, עיניין הפונדקאות נסגר לפני עם גילוי הסוכרת, אבל היה לי מאוד קשה להתנתק, אני בנאדם שנקשר, ולמרות שאני לא מכירה אתכם אישית, מאוד איכפת לי מכן וממה שקורה איתכן, וזו הסיבה שהמשכתי להכנס, לקרוא ולפעמים לכתוב. נושא הפונדקאות מאוד קרוב לליבי, וכל פעם שאני קוראת על זוג שמחפש פונדקאית בא לא לצעוק " אני אני" ולצערי אני לא יכולה, מאז שחליתי אני מרגישה צורך ענק להתנצל בפני כל ההורים המיועדים שמחפשים ואולי אני הייתי צריכה להיות הפונדי שלהם, רגש אולי קצת טיפשי, אך לא יכולה שלא להרגיש אשמה על שאני לא יכולה לעשות הרבה מעבר ללהיות אמפטית. אני לא נכנסת, ברשותכן, לרגישות או חוסר רגישות מצד הפונדית או ההורים, אבל אני חייבת להודות שמיצידי זו באמת חוסר רגישות, באיזו זכות אני משויצה פה? זה קצת לספור כסף ליד עניים. ועל כך אני מבקשת סליחה, ורגע לא רציתי "לנפנף" או לעשות רע לאף אחד, ההפך. הרגשתי שאולי אני מצליחה להעביר כך אליכן קצת מהאושר האישי שלי, לחלוק אותו איתכן, עד שלכן יהיה גם. שוב, סליחה. זהו יקירות, אנני אמשיך להכנס מפעם לפעם להתעדכן במה שקורה איתכן וכמובן תמיד תמיד אחזיק לכן אצבעות. ושוב, סליחה עם פגעתי במשהו, לעולם לא התכוונתי. המון המון בהצלחה לכולם. אוהבת