שלום לכולן

נועָה

New member
אשבל, השטיח מקסים ומיוחד

לא רואים כאלה...

החיבור שלך לאימא על-ידי הסריגה והאפיה הוא מרגש.
מצד שני, אנחנו יודעים שאנשים קרובים מוטמעים בתוכנו והולכים עימנו גם כשאינם נמצאים כבר פיזית, וזה אולי יכול להביא לנו נחמה.

זה מעניין שבסוף זו את שמספרת הכי טוב, על-ידי הסריגה והאפיה, את הסיפור על אימך, ואת מעבירה את האהבה שלה הלאה... ואולי לא רק דרך הסריגה והאפיה...
 

אשבל1

New member
תודה נועה


היה נעים לקרוא דרכך על החיבור שלי לאמא
,

למה התכוונת במשפט "זה מעניין שבסוף זו את שמספרת הכי טוב, על-ידי הסריגה והאפיה, את הסיפור על אימך"...?
 

נועָה

New member
אני מתכוונת

לזה שסיפרת שאת מבקשת מאנשים שיספרו לך על אימא, והם לא מספרים לך, או שאת לא נפגשת עם אנשים שהכירו אותה. (לא ציטוט שלך מילה במילה, ככה אני זוכרת שסיפרת.)
 

אשבל1

New member
אה אוקי, ההתעלמות מפריעה לי .

אבל נכון, אני מזכירה אותה לעצמי ומוצאת לי את הקשר אליה
, המון תודה נועה על ההתייחסות.
 

נועָה

New member
אני זוכרת שההתעלמות

שלהם מפריעה לך, לכן הקשר שלך אליה הוא עוד יותר משמעותי, כי הוא הקשר הטבעי ושבא מאהבה.
אם אמא היתה יכולה לדבר איתך אני מאמינה שהיא היתה אומרת לך: תתעלמי מהם.
מה שחשוב הוא את ואימך, ולא אנשים שמתעלמים מיתומה.

בכל אופן אני שולחת לך חיבוק מוחץ
 

אשבל1

New member
את צודקת, זה בדיוק מה שהייתה אומרת,

יש שני סוגים של התעלמות, מיתומה כמו שאמרת, ויש כאלו שיכולים להיות בקשר ועשרים שנה לא להזכיר את אמא ולא גם פעם אחת, והשני כואב יותר.

האנרגיות מהחיבוק הגיעו עד כאן
 

נועָה

New member
זה נכון, הסוג השני

כואב יותר. כל מה שאת יכולה לעשות הוא רק לטפל בכאב, מזדהים עם הכאב, מבינים אותו, וכך מטפלים בו.
מצד שני, אם החלטת שאת ממשיכה ונפגשת עם האנשים, אז זה כואב כל הזמן או שויתרת?
 

אשבל1

New member
מה שכתבת לגבי הכאב אני עושה שנים רבות

לגבי האנשים, עם היקרים לי אני בקשר וניפגשת, יש כאלו שויתרתי עליהם בלב שלם.
 

אשבל1

New member
הקשר הזה דרך הסריגה משמח אותי

עושה לי טוב, אני סורגת דברים דומים ושונים, אולי זה לא מעציב כי זה משהו שהרווחתי ממנה בניגוד לכל כך הרבה דברים שהפסדתי לחוות איתה.(עכשיו עלתה לי תובנה שאולי בגלל זה אני אוהבת לבשל ולאפות, הריח עכשיו שעולה מהתנור מזכיר לי אותה :) )

אני מאוד מצטערת שלא מדברים עליה, וכן זה היה כך תמיד, ותמיד זה הפריע לי, אני בדרך כלל זו שמזכירה אותה, המשפחה כל כך קטנה ואין הרבה עם מי לדבר, אולי גם בגלל זה אני כאן .
 

עדיה222

New member
אה, אשבל! חזרת! אני ממש משתרכת מאחור

לא רואה את התאריכים... נהדר שהים כל כך מיטיב איתך. הוא נכס בעבורך! תזכרי אותו כשאת מותקפת בעצב שלך!!
 
למעלה