שלום לכולן.

שלום לכולן.

היי, שרון הפנתה אותי לכאן (תודה) אחרי שהיא ראתה את ההודעה שכתבתי בפורום הורים למתבגרים. והמליצה לי לרשום את ההודעה גם כאן. אז רק לפני זה, שלום:) ושלא תיהיה אי הבנה- אני בת 16 ולא אמא. אז האמת, שזאת בעיה לא כזאת קטנה אפילו שהיא נשמעת פשוטה. יש ביני לבין אמא שלי חוסר אמון מטורף, זה לפחות מה שאני מרגישה, והיא אמרה לי לא פעם אחת שהיא לא סומכת עלי בהכל. וזה מונע ממני לצאת עד מאוחר, עד שעות שכל החברות שלי יוצאות- ואולי זה מדאגה ואני מסוגלת להבין את זה שאני עוד קטנה, אבל היא אפילו לא חשבה על לשחרר קצת. ואני מתכוונת לשעות חזרה לבית של 11-12 בזמן שכל החברות חוזרות יותר מאוחר. זה מונע ממני גם ללכת לישון אצל חברות, או לצאת קצת מחוץ לעיר עם חברות- הופעות, ימי הולדת, סתם להסתובב. וכרגע, זה הכי מונע ממני לחגוג יום הולדת כמו שצריך. רוב הילדים בגילי מנצלים את הפעמים שההורים שלהם נוסעים לכמה ימים מבית ומזמינים אליהם את כל החברים, אני דווקא ההפך- אני יודעת שבדרך כלל לא באים אלי המון חברים (זה גם קשור לחוסר אמון, היא די מנסה להרחיק אותי מהחברים והחברות שלי). אבל אני רוצה שיום אחד, פעם אחת בשנה שההורים שלי יאפשרו לי להיות בבית ריק לבד עם החברות והחברים. היא ישר אמרה לא, כי היא לא סומכת על זה שאני אהיה כאן אחראית ושלא יקרה פה כלום. אבל אחרי יומיים של דיבורים וניסיונות לשכנע אותה-היא התייאשה ואמרה לי לדבר עם אבא שלי. שהוא הכי לא אפשרי. איך אני יכולה לשכנע אותו לתת לי להשאיר את הבית ריק בשישי הזה? (הוא גם דתי) ואיך אני יכולה לבנות את האמון עם אמא שלי?
 

nutmeg

New member
תלמדי להיות אשת עסקים

ולשאת ולתת עם אמא שלך כאילו מדובר על סחורה ולא על "אמון" אבל בשביל שזה יצליח את צריכה קודם כל ללמוד לא לדבר דיבור רגשי. כלומר, ללמוד לדבר על האמון שאמא נותנת או לא נותנת בך כאילו את מדברת על זוג נעליים. איך לומדים? מתאמנים. משא ומתן עם אמא שלך צריך להיות משהו כזה את פונה אליה וחוזרת על המשפטים שהיא אומרת לך "אני מבינה שאת לא סומכת עלי. את חוזרת ואומרת לי שאת לא סומכת. השאלה שלי היא איך להערכתך אני צריכה להתנהג כדי שתסמכי עלי? האם יש דברים או התנהגויות שהיית רוצה לראות שיוכיחו לך שאפשר לסמוך עלי - דברים שעכשיו אני לא עושה? אני שואלת כי אני רוצה ללמוד להיות בן אדם אחראי, כזה שתוכלי לסמוך עליו ואני צריכה שתלמדי אותי איך" ועכשיו הכדור בידיים שלה. המטרה שלך היא לבקש ממנה התנהגויות ספציפיות שרצויות לה שבעיניה מגבירות אמון. למשל, זה יכול להיות דברים כמו להגיד לה מהן התכניות שלך להיום, או אם את מאחרת לטלפן, או להגיע בזמן או... לא יודעת מה. הרעיון הוא להוציא את המשפט "אני לא סומכת עליך" ולפרוט אותו לדברים אמיתיים, התנהגויות, אמירות או מה שלא יהיה שאמא שלך מחשיבה כ"אמון".
 
קודם כל ברוכה הבאה אלינו../images/Emo140.gif

שנית - בבית של הורייך את צריכה לכבד את הבקשה שלהם.לאן את רוצה שהם ילכו ביום שישי בערב? יש לך אפשרות לדאוג להם למקום להיות בו בלי שירגישו ש"זרקו אותם מהבית"? כתבת שאבא שלך דתיף אז הוא בטח לא ירצה ללכת למסעדה, אולי לדבר עם זוג חברים שלהם שיזמינו אותם לכמה שעות? שלישית - האם עשית משהו אי פעם שהפר את האמון של אמא שלך? כי אם כן - אני מבינה את ההרגשה שלה ואם לא, אולי כדאי לדבר איתה - הנה , מעולם לא הפרתי את האמון שלך, תני לי להראות לך שאני מסוגלת לקיים מה שאת מבקשת ולחזור בשעה סבירה הביתה לאחר בילוי (זו רק דוגמא, זה יכול להיות כל דבר שאת מבקשת והיא לא מאפשרת לך) את בכורה? צעירה מבים הילדים? יש לך אחים ואחיות? איך האמון בניהם לבין אמא שלך?
 
ברוכה הבאה

אולי חוסר האמון זה דאגה של אמא, היום הצעירים עושים דברים שלא כל כך מקובלים על ידי המבוגרים, את די צעירה ועדין בתיכון,אולי רוצים שתשקיעי בלימודים במקום ביציאות עד שעות מאוחרות. אולי את לא מראה אחריות שמספקת אותם? תשבי לדבר עם אמך,תנסי להראות שיש לך ענין גם בבית,כמו עזרה להורים במטלות הבית, כשיראו שאת די אחראית אני בטוחה שישחררו אותך קצת יותר. אל תשכחי שאביך דתי,אולי זה גם משפיע עליהם. תנסי בדרכי נועם בלי מריבות ובטוח שתצליחי.
 
למעלה