על תשוקות ורצונות
על פניו זה נראה שתשוקות גורמות לסבל, כי אתה כל הזמן חושב על העתיד, כל הזמן חושבים על מה שאין במקום על מה שיש ובגלל זה לא מרגישים סיפוק. זה מה שבד"כ רוב האנשים עושים (ואני בניהם..
). יוצרים תשוקה, חושבים רק על התוצאה הסופית, ובדרך מגנים את עצמם, מגנים את ההווה, שופטים את עצמם את אחרים ואת מה שיש להם. דואגים רוב הזמן, מפעילים מאמץ, חרדים. אכן שום דבר בעולם, שום דבר, לא גורם לאושר לכעצמו. ככה שסבל נובע מהשיפוט- של מה טוב ומה רע, מה צריך לקרות, מה לא צריך לקרות כך שבעיקרון...אתה צודק. אבל לדעתי אתה גם טועה אין קשר ישיר בין התשוקה לסבל. תשוקה יכולה להיות דבר טוב, והיא אכן דבר טוב. היא גורמת לך לצמוח, לחוות חוויות חדשות, להתנסות בדברים שאתה רוצה. הדרך שאנשים תופשים את התשוקה שלהם היא גורמת לסבל. תשוקה זה כמו אש. האש מניעה את החיים לפעולה, אבל היא גם עלולה לשרוף... אם אתה למשל אוהב גלידה, והלכת לקנות גלידה. ובפניך פרושים כל הטעמים שאתה יכול לבחור. אתה בוחר למשל בשוקולד. אז מה זה אומר על הבחירות האחרות? שהן רעות? שהן לא "טובות מספיק"? האם יש להוקיע אותן? להתאמץ להימנע מהם? לא...כל הטעמים טובים. אבל בחרת את מה שמסב לך הכי הרבה הנאה. ככה גם המציאות שלך. בחרת לך מציאות מסוימת שאתה רוצה להגשים. מה זה אומר על המציאות שלך עכשיו? היא רעה? אתה רע? המצב נורא? המצב "לא בסדר"? המצב "בלתי נסבל"? לא. זה אומר שבחרת משהו, אבל אינך צריך לגנות או לשפוט את מי שאתה עכשיו. ככה אתה נטול דאגה. אתה מקבל את עצמך למרות שאתה בוחר להשתנות. מה שעשוי לגרום לאושר זה התהליך עצמו של יצירת המציאות. לא התוצאה הסופית אלא התהליך עצמו- לדעת שאתה יוצר...לדעת שיש לך יכולת בריאה. הידיעה הזאת, כשאני שלם איתה וכשאני מאמין בה ומתנסה בה, היא סוף למלחמות, סוף למאבקים, היא שלום פנימי אם לא הצלחת את מה שרצית להגשים, ואתה עדיין רוצה, אתה יכול לכתוב כאן על הקשיים, ואני אנסה לשתף אותך בידע שלי. ההתנסויות שלי בזה הן לא רבות, אני גם עדיין בתהליך.
על פניו זה נראה שתשוקות גורמות לסבל, כי אתה כל הזמן חושב על העתיד, כל הזמן חושבים על מה שאין במקום על מה שיש ובגלל זה לא מרגישים סיפוק. זה מה שבד"כ רוב האנשים עושים (ואני בניהם..
). יוצרים תשוקה, חושבים רק על התוצאה הסופית, ובדרך מגנים את עצמם, מגנים את ההווה, שופטים את עצמם את אחרים ואת מה שיש להם. דואגים רוב הזמן, מפעילים מאמץ, חרדים. אכן שום דבר בעולם, שום דבר, לא גורם לאושר לכעצמו. ככה שסבל נובע מהשיפוט- של מה טוב ומה רע, מה צריך לקרות, מה לא צריך לקרות כך שבעיקרון...אתה צודק. אבל לדעתי אתה גם טועה אין קשר ישיר בין התשוקה לסבל. תשוקה יכולה להיות דבר טוב, והיא אכן דבר טוב. היא גורמת לך לצמוח, לחוות חוויות חדשות, להתנסות בדברים שאתה רוצה. הדרך שאנשים תופשים את התשוקה שלהם היא גורמת לסבל. תשוקה זה כמו אש. האש מניעה את החיים לפעולה, אבל היא גם עלולה לשרוף... אם אתה למשל אוהב גלידה, והלכת לקנות גלידה. ובפניך פרושים כל הטעמים שאתה יכול לבחור. אתה בוחר למשל בשוקולד. אז מה זה אומר על הבחירות האחרות? שהן רעות? שהן לא "טובות מספיק"? האם יש להוקיע אותן? להתאמץ להימנע מהם? לא...כל הטעמים טובים. אבל בחרת את מה שמסב לך הכי הרבה הנאה. ככה גם המציאות שלך. בחרת לך מציאות מסוימת שאתה רוצה להגשים. מה זה אומר על המציאות שלך עכשיו? היא רעה? אתה רע? המצב נורא? המצב "לא בסדר"? המצב "בלתי נסבל"? לא. זה אומר שבחרת משהו, אבל אינך צריך לגנות או לשפוט את מי שאתה עכשיו. ככה אתה נטול דאגה. אתה מקבל את עצמך למרות שאתה בוחר להשתנות. מה שעשוי לגרום לאושר זה התהליך עצמו של יצירת המציאות. לא התוצאה הסופית אלא התהליך עצמו- לדעת שאתה יוצר...לדעת שיש לך יכולת בריאה. הידיעה הזאת, כשאני שלם איתה וכשאני מאמין בה ומתנסה בה, היא סוף למלחמות, סוף למאבקים, היא שלום פנימי אם לא הצלחת את מה שרצית להגשים, ואתה עדיין רוצה, אתה יכול לכתוב כאן על הקשיים, ואני אנסה לשתף אותך בידע שלי. ההתנסויות שלי בזה הן לא רבות, אני גם עדיין בתהליך.
