שלום לכולם

מיכל ט

New member
שלום לכולם

לא הייתי פה כמה שבועות, אני מקוה שכולם בסדר. חשבתי לשתף קצת במה שעובר עלי... אני מרגישה בתקופה האחרונה שאני מאוד רוצה לשפר את התדמית שלי בעבודה בעיקר. אני חושבת שמאוד מעריכים את העבודה שלי אבל יש מצבים שאני מרגישה שאני לא מצליחה להתנהג כמו שהייתי רוצה ויש גם אנשים בצוות שלא יודעים אייך להגיב אליי. אני אסביר... בעבודה שלי יש הרבה ישיבות צוות והדרכות שנמשכות הרבה זמן. קשה לי בישיבות האלה כי אני מאבדת סבלנות וגם זה מתיש אותי לשמוע אנשים מדברים הרבה זמן על דברים. הרבה פעמים הדיונים נשמעים לי קצת מוגזמים או מגוכחים וכמובן שאני לא יודעת לשתוק ואני מעירה הערות שמצחיקות את הצוות. הרבה פעמים זה לא מפריע להיפך זה קצת מרענן ואז אפשר להמשיך אבל אני מפחדת שאני יוצרת רושם לא רציני.יש גם פעמים שאני מגיבה בתוקפנות ואני יודעת שאם הייתי מנסחת את הדברים אחרת היה אפשר לשמוע אותם ולדבר ולא להיגרר לויכוחים שאני נוטה להיכנס אליהם. ניסיתי למצוא כל מני פתרונות כמו לעשות עוד משהו בזמן הישיבה כמו להביא פלסטלינה או לגזור אבל אז אני צריכה להסביר כל פעם שזה עוזר לי להקשיב (אני יודעת שאני אמורה להסביר ואני מבינה שזה הדבר הנכון פשוט זה קצת מעייף). בנוסף לזה יש משהי שאחראית עלי שמאוד קשה לה איתי (אני חושבת שזה בגלל שאני נותנת לא נותנת לה הרגשה שהיא אחראית עלי- עוד אחד מהדברים שמאוד קשה לי איתם) יש לה כל מני הערות שמאוד מעליבות אותי כמו להגיד לי שאני עושה לה הכנה לבת שלה שבגיל ההתבגרות אני חושבת שזה לא היה כל כך מעליב אותי אם לא הייתי כל הזמן עם החשש שאני מתנהגת בצורה לא בוגרת . בקיצור אחרי כל ההקדמה החלטתי לנסות לשנות גישה, החלטתי להשקיע את כל המאמצים כדי לשבת בשקט ולהקשיב ורק אחר כך לדבר וגם אז לחשוב לפני ולתכנן לא להגיב באימפולסיביות. ובאמת בישיבה האחרונה זה היה ככה ותאמינו לי זה לא היה קל. אבל אחר כך משהי מהצוות אמרה לי שמאוד הפתעתי אותה בישיבה כשדיברתי בגלל שבמשך כל הישיבה היא הייתה בטוחה שאני בכלל לא מקשיבה ושלא מענין אותי על מה מדברים וכשבסוף כן התיחסתי למה שנאמר זה מאוד הפתיע אותה. עכשיו תגידו לי מה אני אמורה לעשות. זה נראה כאילו לא חשוב מה אני אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר. חשוב לי להגיד שבגדול אני מצליחה בעבודה אבל אני מרגישה שאני נופלת כל הזמן על הדברים הקטנים כמו זה שכיביתי את המקררים בחדר הישיבות כי הרעש מאוד הפריע לי אבל שכחתי להדליק אותם ואז כל האוכל התקלקל. או שקבעתי פעילות בשביך המשתקמים שלי אבל טעיתי בשעה ואז אחרנו את הפעילות. אני קוראת את הדברים שכתבתי ואני מרגישה שזה מאוד ילדותי מצידי כל ההתנהגות הזאת. אני ממש מקוה שאם הזמן זה נהיה יותר קל. טוב ההודעה שלי ממש יצאה ארוכה אז צל"ש למי שהחזיק מעמד לילה טוב
מיכל
 

zivadina

New member
שלום מיכל. גם אני מרגישה

ילדותית יחסית לאנשים אחרים בסביבתי. לא ברור לי אם בגלל ה-adhd או בגלל המזל (טלה), ובדרך כלל אני יותר מבוגרת מהאנשים שמקיפים אותי בעבודה. לא ברור לי אם את משתמשת בריטלין וכמה, אבל אם מותר לך לקחת, הייתי מציעה לך לקחת ריטלין לפני ישיבות ארוכות, כי ידוע שמסגרת לוחצת מקשה על ה-adhd, והישיבות חשובות מאוד לקידום שלך. באופן אישי, אני לוקחת ריטלין לעבודה, וכאשר אני מרגישה שההשפעה שלו פגה ואני לא מתפקדת, אני לוקחת עוד כדור. אם אני מתפקדת בסדר, כי אין לי משימה מלחיצה, אז אני לא לוקחת, הכל לפי הנסיבות. חוץ מזה, כל עוד העבודה חדשה לי, אני מקפידה לקחת בבוקר. נראה לי שכאשר אתרגל יותר ואכנס למסלול, אקח פחות, רק לפי הצורך. מקוה שעזרתי קצת. ואגב, אני חושבת שהילדותיות מצביעה על זה שהחשיבה שלנו לא הסתיידה...
 

מיכל ט

New member
היי זיוה

אני לוקחת ריטלין באפן קבוע וזה מאוד עוזר לי. אני גם לא מרגישה יותר ילדותית מאחרים ברמה החשיבתית. אני מרגישה שההתנהגות-הפלט החיצוני יכול להתפרש כילדותי. תודה בכל אפן מיכל
 

zoharash

New member
שלום מיכל

גם אני מוצא שלפעמים, מתוך שעמום אולי, ההתנהגות שלי נוטה להיות ילדותית משהו. הבעיה היא שכשמנסים לשנות את ההתנהגות זה מתפרש כחוסר יציבות ואנשים בלי ADHD לא ממש יודעים איך "לאכול" את זה. לכן אני משתדל לשמור על התנהגות יציבה. אלי אגב, הסיפור עם המקררים הצחיק אותי נורא
 

zivadina

New member
שלום מיכל.

דיברתי על התנהגות שנחשבת ילדותית, כי אנשים "רגילים" לא מעזים כבר לנקוט בה. כמובן שלא מדובר על חשיבה, אנחנו הרי גאוני ה-adhd המבוזבזים, לא? בכל אופן, תחשבי על הצעתי לווסת את הריטלין כך שיהיה במלוא השפעתו בזמן ישיבות הצוות. ז"א שתקחי אותו כחצי שעה לפני, תלוי כמה זמן לוקח לו להשפיע עליך. ואם הישיבה באמצע היום, ולקחת בבוקר, תעשי את החשבון שהגוף לא יישאר "נקי" מריטלין בזמן הישיבה.
 

דליה.ד

New member
אני מוצאת את ההערות שמעירים לך

קטנוניות ומעליבות! אני לא חושבת שההתנהגות שלך ילדותית, אלא שאת מתנהגת כך בגלל הקשיים שלך. השאלה היא אם ניתן לשוחח עם הקולגות שלך, להסביר את הבעיה ולבקש מהן סובלנות וסבלנות. קצת התחשבות באחרים? אותי זה ממש מרגיז. את לא עושה את הדברים בכוונה. אני הייתי רושמת רשימות בזמן הדרכה, מארגנת את מה שאמרים בטבלה, או מעסיקה את עצמי בדבר שקשורכדי להיות בכל זאת קשובה. גם הרעיון ליטול את הריטאלין כך שישפיע מתי שהוא נחוץ נראה לי לעניין. דליה.
 
ישלי גם משהו קטן לאמר למיכל ../images/Emo13.gif

קודם כל צדקה זיוה שאמרה שהתנהגות משתנה יוצרת רושם של אימפולסיביות, למה שלא תישארי את עצמך? הרי יש לך את האיכויות שלך, ולפי מה שאת מספרת מדובר על בחורה עליזה וחביבה, מה רע בזה?? יש רושם יותר טוב מזה? הישארי מי שאת! מי שמעיר לך הערות - התעלמי, אחת מהבעיות של ADHD זה התגובה על כל גרוי קטן - נסי לנטרל עצמך מלהגיב להם, הם יפסקו מתי שהוא...
אפרת
 

sibi

New member
מיכל יקרה

אני רק אורחת לרגע, אבל הבעיה שאת מעלה עוררה אותי להגיב: אני מתנהגת בדיוק כמוך בהרבה ישיבות (טוב, יש כאלה שבאמת חשובות וצריך לסבול...) ואני לא סובלת ולא מאובחנת בשום הפרעת ריכוז או קשב - פשוט ככה אני. נראה לי - אם תרשי לי - שאת קצת רגישה מדי ל"מה יחשבו עלי". אני יכולה להבין את מקור החשש - את רוצה להוכיח שעל אף הכל את יכולה כמו כולם, ואף יותר. בכל זאת, אם קצת תשתחררי, ולא תהיי כל-כך מודעת לעצמך כל הזמן יהיה לך הרבה יותר קל. האנשים שסביבך לא מודדים אותך כל הזמן (רק חלק :)) ולא כל נפילה קטנה או טעות מיד מעמידים אותך אל הקיר. כולם טועים, הרבה אנשים אפילו נרדמים בישיבות ולי יש מחברות שלמות מלאות שירבוטים וקישקושים... בקיצור עלי והצליחי, ואל תתני לאף אחד לשנות אותך!
 
למעלה