ומאיר לאישון בת עין
ומאיר לאישון בת עין הוא העיגול אשר בו הראות. ואישון הוא האדם הנראה בתוך העיגול הנקרא בת עין. והנה קרא המדה האחרונה (הכוונה למלכות) אישון בת עין לדמיון נפלא כי הוא אשר ממנה יצמא אור לכל השפלים ובה נראה האיש שהיא הת"ת ולא יפרד ממנה אם לא שיכנסו החיצונים בינה ובינו. וכן בעין הגשמי לעולם לא יחסר תבנית האיש מתוכה כ"א שיבאו מקרים לעין. ומפני שהמלכות ממשלתה בלילה לכן אמר המאיר לאישון בת עין, כלומר הנותן לה כח והארה בזמן ממשלתה לפעול פעולתה. ומפני כי היא פועלת דין ומתפשטין שלוחיה בעולם ולכן היתה הבקשה מבעל הרצון שיצילהו מיצ"הר הנשפע מאדון השמטה ומפגע רע סמא"ל ותניניעור ולילית (אשת יצר הרע) אשר מהם בלהות וחלומות רעים והרהורים רעים בפגעם ברוחו ובנשמתו בעת עלותה להדבק באור העליון. ואמר ותהא מטתי שלימה לפניך, כלומר, מטתי המורגשת תהא נוכח המטה השלימה שהוא מלכות העומדת לפניך ת"ת. ותעמידני ממנה לחיים ולשלום, כלומר ממטה השלימה שהיא לחיים ולשלום כלומר שהיא מקבלת ממדת חי עולמים והשלום שהוא צי"ע (צדיק יסוד עולם). והאירה עיני, כלומר הסיר חבלי שינה מן ספירה הנקראת שינת מות. בא"י כח"ב (כתר, חכמה, בינה). המאיר לעולם כולו בכבודו, כלומר הנותן אור למדת עולם והיא נותנת בכבודו והכבוד נושא השפל. זהו הנרצה בכוונת ברכה זו. ויש מוסיפין עליה פסוקים כדאמרינן ר' יהושע מסדר להאי קרא וגומר: סליחה על שזה מהקבלה, אני פשוט לא מצאתי משהו פשוט יותר. מקווה שזה מובן. טל