שלום לכולם!!!

[Yoske Klein19]

שלום לכולם!!!

לקראת יום העצמאות הוטל על צוות ההווי, הבידור והחינוך ביחידתי (עליו אני נמנה) להפיק את האירוע היחידתי לכבוד יום העצמאות. אחת ההצעות שהצעתי היא קריוקי של שירים עיבריים אשר מאחורי כל אחד מהם יש סיפור ציוני אשר יוקרא לאחר השירה. אבקש עזרתכם בסיפורים העומדים מאחורי שירי בית"ר אשר נוכל לשיר בקריוקי (עלי בריקדות, שיר אסירי עכו וכדו') ובכלל שירים עיבריים אחרים אשר תוכלו להעלות כאן ואת הסיפור העומד מאחוריהם. תודה מראש יוסק'ה קליין

 

[אורי צבי גרינברג]

הסיפור מאחורי "עלי בריקדות"

את השיר כתב מיכאל אשבל, לוחם באצ"ל ובית"רי (מעו"ז נתניה כבוד!) שנכלא וישב בכלא עכו. במשפטו הוא כפר בלגיטימיות של בית המשפט הבריטי לשפטו, וטען: "אינני מכיר בחוקים שלכם, כשם ששום אזרח חופשי אינו מכיר בחוקים אלה, שהפכו את הארץ הזאת לבית-כלא, את תושביה לאסירים או למועמדים לגרדום ואת שליטיה לתליינים". בתחילה הוא נידון למוות, אבל לאחר מבצע מזהיר של האצ"ל לחטיפת חמישה קצינים בריטיים, קיבל חנינה ועונשו הומתק במאסר עולם. במהלך שהותו בכלא הוא כתב יומן ומכתבים רבים, בינהם מכתב לשרה אהובתו - "עלי בריקדות". אשבל היה מראשי האצ"ל בכלא, ולכן היה זה שהצמיד את חומר הנפץ לשער הסורגים בעת הפריצה המפורסמת לכלא עכו, והראשון שברח מהכלא. בזמן מבצע ההימלטות, נפגע אשבל, ששרד מבצעים רבים מסוכנים ומסובכים ואת איום הגרדום הבריטי, ונהרג. לעניות דעתי, אחד הסיפורים המרגשים מאחורי אחד השירים המרגשים שקמו לנו בארץ הזאת. בהצלחה בארגון המסיבה יוסק'ה ליאור

 

[yanivregi]

הסיפור מאחורי... הם לא ישברו אותנו

"הם לא ישברו אותנו" נכתב על ידי דוד ניב. הוא נולד ב-1915 בפולין ועלה בגיל 20 לארץ ישראל. הוא התחיל ללמוד באוניברסיטה העברית אבל הפסיק את לימודיו כדי להתגייס לפלוגות בית"ר (הוא פעל בפלוגות ראש פינה, הכותל והכביש). החל מ-1944 החלו הבריטים להגלות אנשי אצ"ל ולח"י אל אפריקה. דוד ניב הוגלה אל גילגיל בקניה. במחנה הוא נפצע קשה לאחר שהוכה על ידי החיילים במחנה. הוא אושפז בבית חולים מקומי במשך שנה. כשחזר הוא גילה שכל חבריו הגולים, 250, עדיין מצויים במצב רוח מרומם ולא איבדו את התקווה לחזור ארצה. הוא כתב והלחין באותו יום את השיר שהפך להיות המנון הגולים באפריקה. ניב השתחרר מהמחנה לאחר שתם המנדט הבריטי, היה איש חינוך, היסטוריון של האצ"ל וראש ההנהגה העולמית של בית"ר בשנות ה-60. יש גם סיפור מאחורי "כולה שלי" של ז'בוטינסקי - הוא נכתב לזכר הבית"רי שמחה פלושניצקי בשנת תרצ"ז. פלושניצקי התאבד מרוב ייאוש לאחר שהתבשר כי נשללה ממנו הזכות לעלות אל ארץ ישראל וזאת בשל היותו חבר בתנועה שלא הוכרה על ידי ההנהלה הציונית כארגון חלוצי מוכר. אבל זה שיר עצוב ולא בטוח שתרצו לשים אותו בערב קריוקי... בהצלחה יוסקה ואל תסחף עם ההרצאות שלך!