מה זה בעצם בניה מתועשת?
רבים חושבים שבניה מתועשת זו בעצם בניה שמתבצעת באיזה מפעל, מביאים את החלקים לשטח ומרכיבים, כמו בניה "טרומית" שעשויה מקירות בטון שבונה חברת "אפריקה ישראל", או "אשקלית". יש כאלה שחושבים שהשיטה האוסטראלי, אותה ייבאה חברת "אוסטק שמיר" לארץ היא בניה מתועשת, או הבניה הקלה של חברת "הארגז" שמביאה קירות בעובי 14 ס"מ הבנויים עם שלד עץ ולוחות מסוגים מתועשים שונים, מחוברים משני הצדדים. למעשה גם הבלוקים של "איטונג", הבלוקים של "רביד" וסתם בלוקים, מבוצעים במפעלי תעשיה שונים, אבל מרכיבים אותם בעבודה ידנית בשטח. אז מה זה למעשה בניה מתועשת? האם דרישות הקהל הרחב, כולל את הכותבים בפורום הזה, מאפשרות היתכנות של בניה "מתועשת" למגורים? הבטון המובא מיוצר במפעלי בטון מתועשים, את רשתות הברזל וגם את הברזל המכופף, למעט כיפופים שנשכחו בהזמנה, מבצעים במפעלים ורק עבודת ההנחה והקשירה של הברזל, עבודת הטפסנות של העץ ושפיכת וגריפת הבטון נעשית בידיים. יש מפעלים שמיצרים ממ"דים מוכנים, רק צריך להוביל אותם ולהעמיד על יסודות שהוכנו מבעוד מועד, גם הם ע"י קידוח מכונה וכלובי ברזל שהוכנו במפעל, אך עם שפיכת בטון מבוא מהתעשיה לשטח...אבל כל מי שבוה בית יודע שאף אחד לא מזמין ממ"ד במפעלים האלה, כי יותר זול לבצע אותם בשטח וגם תמיד המידות של הממ"ד המיוצר במפעל, אינן מתאימות למה שהאדריכל תכנן וחוץ מזה, לאחר חישובי ההובלה וההנפה של מנוף מיוחד...זה פשוט לא משתלם. גם הרעפים מיוצרים בתעשיה וחלקי חלונות האלומיניום, שלא לדבר על הדלתות והחלונות והקרמיקה...אבל אותה צריך להניח ביד, כמו את הפרקט ואת השטיחים מקיר לקיר. צנרת האינסטלציה והחשמל מיוצרים במפעלים, אבל להנחתם אנו צריכים את בעלי המקצוע, אז היכן כאן התעוש? התשובות נמצאות בשאלות. תעוש הבניה למגורים בארץ, יקבל דחיפה רק כאשר הבונים הפוטנציאליים יפנימו כי כל העבודות הידניות יקבלו מימד מתועש, אם יבוצעו בשיטות ובאמצעים המאפשרים את תעוש הבניה. למה הכוונה? בבניה של בטון ובלוקים, החשמלאי והאינסטלטור חייבים להניח חלק מהצנרת לפני היציקות, כדי שיהיו בתוך הבטון היצוק, אך החלק הארי של עבודתם, מחייבת חציבה של "תעלות" וחירור חורים כדי שיוכלו לבצע את הקווים שתוכננו על-פי התוכנית ולאחר מכן חייבים לבטן ידנית את הצנרת הזו, גם כדי לקבע אותה וגם כדי להגן עליה מפגיעות של דריכה, מכות ועבודות אחרות. בבניה המתועשת, בה משתמשים בשיטות בניה מתועשות, החשמלאי ואינסטלטור משתמשים בחללים בתוך הקירות והתקרות. כמעט אין בכלל צנרת בבטונים (למעט הממ"ד שכבר אמרנו שהוא בניה קונוונציונאלית) ובבוודאי שלא ברצפה. התעוש מתבטא ביכולת של בעלי המקצוע האלה להספיק הנחה של צנרת ליחידת דיור, תוך יום עבודה אחד או שניים במקום בתוך כמה שבועות, בעבודה קשה. אלמנטים מתועשים אמיתיים, נותנים מענה לכמה בעיות ולא רק פתרון אחד. למה הכוונה? בלוקי הבטון או בלוקי "איטונג" במיושמים עם טיט, תפקידם למלא את שטח הקיר החיצוני בין הרצפה לקורה עליונה או רצפה נוספת ובין שני עמודים. הם אינם אוטמים, מבודדים במידה מועטה ואינם יכולים לעמוד בפני עצמם. חייבים לבצע עליהם שכבות איטום ובידוד והכנה לציפוי פנימי או חיצוני, בשיטות ידניות שמקורן לפני תקופת התנ"ך. הלוחות המתועשים מגיעים לשטח כשהם עם יכולת אטימה, יכולת בידודית ומסוגלים לקבל שכבת ציפוי מכל סוג בקלות ובאיכות העולים על מה שניתן לקבל בבניה ה"לא מתועשת" "הרגילה". בנוסף, צורתם המיוחדת של החלקים המתרכבים אחד עם השני במדוייק, מבטיחה את עמידותם לפגעי מזג האוויר ורעידות אדמה, פי-כמה מעמידותם של הבלוקים המחוברים בטיח. ניתן לראות, בבתים חדשים שזה אך נגמרה בנייתם, סדיקה לאורך ולגובה הבלוקים , הקורות והעמודים, מעצם העובדה שאין חיבורים כאלה בין האלמנטים. גם ה"בנדג'ים" (תחבושות יוטא או כל רשת אחרת) המבוצעים ע"י ה"מקפידים" אינם יכולים לפתור את הבעיה במלואה כי לא עושים אותם בין הבלוקים אלא רק בחיבורי הבלוקים עם הרצפה או העמודים. האלמנט הבידודי שחשיבותו הולכת ועולה עם השנים, גם בגלל התחממות כדור הארץ, אותה כולנו מרגישים וגם בגלל עליית מחירי האנרגיה, אינו מקבל תשובה בבניה "הרגילה" ומקבל פתרונות רבים וטובים בשיטות המתועשות. הבניה המתועשת "ירוקה" יותר ולא מעצם העובדה שכמות השאריות המפונות מהשטח נמדד בכמה מאות ק"ג לעומת עשרות טונות בבניה הקונוונציונאלית. מהירות הבניה היא רק פועל יוצא של שיטות הבניה המתועשת, אבל כתוצאה מכך, ההוצאות העקיפות, כמו בטוחים, שמירה וכיו"ב קטנות ל-1/3 או פחות. גם הסיכונים קטנים בהרבה כי עובדים עם מיכון משוכלל יותר המקצר זמן וחוסך כח אדם ובכך מקטין את כמות תאונות העבודה, בעיקר אלו הנובעות מעיפות וחוסר ריכוז של העובד ה"שחור". קל יותר לחשב את עלויות הבניה המתועשת כי ניתן לחשב בדיוק של אחוזים בודדים את הכמויות והאלמנטים שנכנסים למבנה. משך הבניה הקצר יותר מבטיח את המחירים (בתקופה כמו של היום בה האינפלציה כמעט בכלל לא קיימת). גם המימון יהיה זול יותר כי משך הסיכון של המלווה קטנה בהרבה. ואחרון אחרון חביב - את כל המבנים הגדולים בעולם, בונים בבניה מתועשת, אז למה לא מגורים?