אור מן ההפקר
New member
שלום לכולם.
אני לא בטוחה שנכון לי לפרסם דווקא פה. כתיבה היא כתיבה, לדעתי לא נכון ליצור את ההבדלה הזו, אבל בכל זאת... אלה שני שירים מתקופה ישנה יותר. שניהם פרי דמיוני הפרוע. ללכת לאיבוד בתוך החיבוק כשראשי נח בתוך שקע צווארך וידיי עוטפות את עומק התחושה. לבכות לתוך שקע צווארך ולך לא יהיה אכפת לך שדמעותיי מרטיבות את חולצתך. רק להיצמד אלייך לנסות להיספג לתוכך, להתאחות (גם לי מגיע להיות מוגנת בתוך חיבוק רך). וכשהחיבוק יגמר ודמעותיי כבר יתייבשו על גופך – תעבירי בעדינות אצבע על גווי. אני אוהבת את ההרגשה של צמרמורות האושר שאת משלחת בי. ____________________________________________________ שוב, נואשת לאהבה אני נשבית בקסמים המתעתעים בי. הפעם הם שלך. כבר מילותייך נוגעות בי וכבר אני נבלעת בתוך דמיוני הקודח. מטעויות לא תמיד לומדים. אני שוב מוצאת את עצמי מחלחלת לתוך קווי הערבוביה נופלת להזיות המתוקות שלי, נותנת גם לך ליפול ביחד איתי אם הייתי שואלת אותך קודם היית מסכימה לשקוע איתי, אני מבטיחה שלא אעזוב בדרך למטה. אעלה אותך משם כשתבקשי, אני מספיק חכמה כדי לדעת - לי אין קסמים שיכולים להשאיר אותך לידי. בטיסה ישירה, מרבד רגשי הנחיתות שלי יעיף אותך אל מחוץ לבור ההזיה שחפרתי לנו, ואני אשאר שם, לבסוף אמות לא מחנק אלא מניוון שרירי הלב. כל כך רציתי שתגרמי להם לפעול.
אני לא בטוחה שנכון לי לפרסם דווקא פה. כתיבה היא כתיבה, לדעתי לא נכון ליצור את ההבדלה הזו, אבל בכל זאת... אלה שני שירים מתקופה ישנה יותר. שניהם פרי דמיוני הפרוע. ללכת לאיבוד בתוך החיבוק כשראשי נח בתוך שקע צווארך וידיי עוטפות את עומק התחושה. לבכות לתוך שקע צווארך ולך לא יהיה אכפת לך שדמעותיי מרטיבות את חולצתך. רק להיצמד אלייך לנסות להיספג לתוכך, להתאחות (גם לי מגיע להיות מוגנת בתוך חיבוק רך). וכשהחיבוק יגמר ודמעותיי כבר יתייבשו על גופך – תעבירי בעדינות אצבע על גווי. אני אוהבת את ההרגשה של צמרמורות האושר שאת משלחת בי. ____________________________________________________ שוב, נואשת לאהבה אני נשבית בקסמים המתעתעים בי. הפעם הם שלך. כבר מילותייך נוגעות בי וכבר אני נבלעת בתוך דמיוני הקודח. מטעויות לא תמיד לומדים. אני שוב מוצאת את עצמי מחלחלת לתוך קווי הערבוביה נופלת להזיות המתוקות שלי, נותנת גם לך ליפול ביחד איתי אם הייתי שואלת אותך קודם היית מסכימה לשקוע איתי, אני מבטיחה שלא אעזוב בדרך למטה. אעלה אותך משם כשתבקשי, אני מספיק חכמה כדי לדעת - לי אין קסמים שיכולים להשאיר אותך לידי. בטיסה ישירה, מרבד רגשי הנחיתות שלי יעיף אותך אל מחוץ לבור ההזיה שחפרתי לנו, ואני אשאר שם, לבסוף אמות לא מחנק אלא מניוון שרירי הלב. כל כך רציתי שתגרמי להם לפעול.
