שלום לכולם.

נטע2006

New member
שלום לכולם.

יש לי שאלה.אני לא כלכך יודעת על טכניקות המדיטציה השונות ובעצם מה הן בדיוק,אבל השאלה שלי היא בנושא קצת אחר. מה שידוע לי-שבמדיטציה המטרה היא להגיע לאיזה שחרור,שחרור של התודעה ממחשבות,ולהגיע למצב של רייקנות טובה והתבוננות . עכשיו.כידוע לכם,בסוג כלשהוא של טיפול פסיכולוגי(אני מתכוונת במיוחד לטיפול הלאקאניאני)יש איזה סוג של חקירה וחשיבה שבמובן מסויים הם מנוגדים לטכניקה של המדיטציה (למרות שלשניהם יש פחות או יותר את אותה המטרה הסופית) .אני תומכת בטיפול פסיכואנאליטי או פסיכולוגי,אני לא חושבת שיש משהו שאפשר להחליף את זה.בכל מקרה-השאלה שלי היא אם זה בכלל אפשרי לעשות את שניי הדברים באותו הזמן.אני חושבת שזה קצת לא אפשרי בגלל שגם ככה קשה לראש לקלוט דברים ולהפנים ועד שבאמת משתנים ומבינים ומפנימים משהו זה לוקח הרבה זמן.וככה אולי עדיף להתמקד במשהו אחד ולא לבלבל את הראש יותר מדיי (גם ככה הוא מבולבל
) כך שבמיילא גם אם אין לך הרבה זמן,אז עדיף לך ללכת לתקופה מסויימת לפי מגמה אחת שדורשת התכווננות מסויימת (שהיא לווא דווקא סותרת,אך בכל זאת שונה). אז בעצם אני שואלת מה כדאי ומה עדיף לעשות, ומה אתם חושבים בעצם-האם אפשר לחוות כמה דברים שהם דיי מנוגדים באותו הזמן(כמו שהסברתי בנ"ל) או אולי בעצם עדיף להתכוונן על משהו אחד (ואם כן-מה אתם חושבים גם על זה?מישהו כאן ניסה סוג של טיפול פסיכולוגי?או להיפך,למה הוא בחר דווקא במדיטציה בתור כלי לשחרור ולא בדברים אחרים שלהם יש את היתרונות שלהם שאין למדיטציה?) אז זהו,זה יצא קצת ארוך,אני מקווה שתצליחו להבין את שכתבתי כאן,תודה מראש
.
 

אינקה

New member
תלוי במטפל

בדרך כלל מטפל ידע האם מדיטציה משתלבת בתהליך שהוא מעביר אותך ואיזו טכניקה מתאימה או לא. בעניין הזה אוכל רק לומר שמדיטציות שנעשות תחת עומס, לחץ או מאמץ מנטלי אינן מומלצות בשילוב עם טיפול נפשי, אבל לא רק. יחד עם זאת ההנחה שלך שמדיטציה היא שחרור בניגוד לפסיכותרפיה שהיא חקירה אינה נכונה. יש מדיטציות העוסקות בחקירה באופן אינטנסיבי וישיר, למרות שאין זו חקירה שכלית כלל. כזו היא טכניקת המדיטציה הידועה "מי אני?" למשל. ברוכה הבאה לפורום
 

שובטמה

New member
תגובה לשלום......

אין כל קשר בין מדיטציה לכל טיפול אחר. זה יכול רק לעזור לך. מי יתן וכל בני האדם יהיו מאושרים.
 
הטוב שבשני העולמות

אתחיל מנסיוני: אני משלבת את שני הדברים, לא רואה סתירה ביניהם, והם אף משלימים בעיני. הם בהחלט לא אותו דבר, אבל הם לא סותרים, כפי ששחיה וטאי-צ'י (למשל) לא סותרים
קיימות טכניקות מדיטציה שונות וגישות טיפוליות שונות. בשני המקרים, להתרשמותי, יש עליה ביכולת ובנכונות לראות את עצמנו יותר בבהירות, וסוג של החלמה רגשית. אני אתייחס בכמה מילים לשני הכיוונים כמו שאני מכירה אותם: הגישה הטיפולית היא לרוב הן אינטלקטואלית והן רגשית - כלומר, יש עיסוק ממוקד בחוויות (במסגרת הטיפולית ומחוצה לה) תוך ניסיון להבין את המקורות לתגובות שלנו. מלבד זאת, האינטראקציה עם המטפל מאפשרת סוג מיוחד של "מעבדה" רגשית, ויש לכך מקום משמעותי בגישות טיפוליות מודרניות. מדיטציה היא סוג אחר של עבודה, וגם כאן קיימות טכניקות שונות, ואגב - עניין השחרור או הריקנות ממחשבות הוא לאו דווקא מרכזי בהן. עבודה מדיטטיבית נכונה יכולה להביא אותנו למקומות שעבודה טיפולית לא מנסה להגיע אליהם, וגם מכך משתמע שאין סתירה. ספציפית לגבי היחס המשלים: במדיטציה, כפי שאני מבינה אותה, יש התבוננות שהיא לאו-דווקא אנליטית, אבל היא מאפשרת מצב תודעה מועיל יותר לעבודה פסיכולוגית, ולכן לא רק שאין סתירה, יש השלמה. המדיטציה כשלעצמה מובילה לסוג של החלמה רגשית, אם כי הדבר אינו מחויב המציאות, משום שלפעמים קיים קושי עצום להתמודד לבד עם דברים מסוימים, ובמקרה כזה יש ערך לשילוב של מדיטציה ופסיכותרפיה. עוד על השילוב את מוזמנת לקרוא אצל ג'ק קורנפילד, שיש לו גם ספר יפה שתורגם לעברית בשם "דרך הלב", וגם מאמרים באינטרנט.
 

barak001

New member
אפשר לשלב

הפסיכולוגיה יכולה להיות עזר לתהליך. לדעתי, התהליך הרוחני יותר מוצלח כשהמיינד מאורגן (עד כמה שמיינד יכול להיות מאורגן :)). בכל מקרה, צריך לזכור מה מקומה של הפסיכולוגיה, ולא להשליט את הכיוון הזה על התהליך הרוחני.
 

alissa

New member
שאלה מצויינת נטע

ותודה לאינקה ברק והגברת ממאדים על התשובות המאלפות.
לכולכם.
 
למעלה