חידודין חידודין../images/Emo120.gif (גחליליות)
אתה אומר- "...לא הכרתי אישית מישהי שאוהבת את מאיר." ואני חושבת שמוכרח להיות- שוודאי! שיש הבדל בין 'מאיר אריאל' - מה שאקרא לזה אולי - 'המותג', (זאת אומרת, כוונתי- מאיר אריאל המשווק לציבור) לבין מאיר אריאל, האדם. אם לחפור קצת לעומק נתקלים בהתחככויות בין שני הקצוות, ואפשר להסיק איזו חתיכת אמת, אצלי, יותר ברגש, בהתחברות הרגשית למאיר, שאותו לא הכרתי בחייו, אך אין לתאר עד כמה שהוא חי בי, עד כמה משמש השראה מתמדת ונתחיל מהבסיס של- אהבת האדם באשר הוא אדם. כי שם מאיר קיים אצלי. ראשית- אהבת האדם באשר הוא אדם. וכשיש לך אדמה טובה שכזאת כבסיס מושקה במים חיים, מטופח ומזובל- אתה יכול לצמוח גבוה גבוה. וכך מאיר מתקיים בתוכי. הוא מסייע לי לצמוח כאדם מעצם הקיום שלו בתוכי. אגב חבר טוב ואיש יקר סיפר לי לאחרונה, על רקע צפייה בקלטת ווידאו של ההופעה הראשונה של אהוד אריאל, אז, עוד בשיער ארוך עד הכתפיים וניצוץ שאין לעמוד בפניו, כמה שהיה יפה ומלא קסם באותה הופעה במרתף, בכל מקרה, סיפר לי אותו חבר על ביקור אצל מאיר ב-'98, הביא את "רישומי פחם" שמאיר יחתום איזו הקדשה, ומאיר פותח את האריזה, מעלעל בחוברת כמו היה זה אלבום של אדם אחר ואומר על רקע שבחיו של ידידי- "כן... באמת תקליט טוב." תשמע האמת- כפי שכל אחד מקבל אותה ומבין אותה בינו לבינו- מתכסה ומתגלה, אך בתחושת האמת הכל כך גדולה שביצירה של מאיר, האמת הזאת מעולם לא תהיה חסרה מעצמה. 'ת'מבינ'תי?

ועדיין, אני מעדיפה לדעת רק את מה שאני יודעת, ומאיר עדיין ישנו בתוכי, קורץ לי, כמו כומס סוד, ועוזר לי בדרכים עלומות. ותודה לאל על כך.