שלום לכולם!
שמחתי למצוא פורום שמתאים לי, אני קוראת וקוראת, וכל כך מתחברת, איבדתי את ילדתי לפני 3 שנים כשהיא רק בת 18. הזמן לא מרפא, פשוט לומדים לחיות עם החסך, אין שעה אין רגע שלא חושבים, או נזכרים בכל פעולה, אפילו הקטנה ביותר. פשוט אני מרגישה שאני חיה עם נכות תמידית.