שלום לכולם

שלום לכולם

אומנם לא הורה, אבל אחות למלש"ב. אחי הקטן בן 17 וחצי מסיים השנה כיתה יב ותאריך גיוסו נקבע למרץ 2007. הוא עבר צו ראשון רק השנה בינואר (הוא קטן, יליד נובמבר) אחי הקטן הוא מוזקאי קלאסי בעל תעודות רבות המעידות על כך. הוא לומד ב-5 מסגרות מוזיקה שונות, השתתף שנה שעברה בתחרות של האקדמיה הישראלית למוזיקה בחסות שגרירות ספרד, הוזמן להופיע במוזאון הקהילה היהודית בוינה בדצמבר האחרון ובדרך לתחרות בין לאומית נוספת. ציוניו בבגרות שואפים לשלמות והמיומנות שלו בנוסף לכישרון שלו מניבים פירות רבים. לצערי הוא לא התקבל ללהקה צבאית, הוא נגן קלאסי ולא נגן פופ ואין זה מה שהם מחפשים. ישנה אפשרות עליה שמענו לאחרונה המדברת על מוזיקאי פעיל או מצטיין ואף פנינו לגוף האחראי לכך, שם טענו כי הוא פספס את חלון ההזדמנויות. הסתבר לנו כי המיונים לאפשרות זו היו בספטמבר (ולהזכירכם הוא עבר את הצו הראשון רק בינואר האחרון), לאחר קבלת קורות החיים של אחי הקטן הם ציינו כי במידה וידחה לו הגיוס לשנתון אחריו (קרי יולי 2007) אז יוכל לגשת למיונים. אחי הקטן הוא בחור שקט וביישן שמביע את עצמו באמצעות המוזיקה שלו. הוא מביע התנגדות נחרצת להתגייס לקרבי וזאת לא בגלל חוסר מוטיבציה אלא בגלל הידיים שלו שמעניקות לו כל כך הרבה אושר בנגינה. אחי הקטן הוא תלמיד בינוני פלוס בבית הספר ועתידו מצוי במוזיקה והוא אף מעוניין ללמוד באחת האקדמיות הנחשבות ביותר למוזיקה ולכלים באנגליה, אך לשם כך הוא חייב לשמור על כושר מקצועי. לצערי לשכת הגיוס לא הסכימה לדחות את הגיוס ואני מאמינה שנעשה כאן עוול גדול לילד המקסים הזה. לאחר שלשכת הגיוס דחתה את הגיוס היום הוא נכנס לדיכאון עמוק והחליט שאינו מוכן להתגייס כלל לצה"ל וזאת לאחר שצה"ל לא מעניק לו הזדמנות שמגיעה לו כפי שהיא מגיעה לכל מלש"ב אחר. אני יודעת שאתם הורי חיילים, אבל אתם כמו ההורים שלי הייתם פעם הורים למלש"בים, האם יש דרך כלשהי לפנות אל הצבא, אל ערכאות שונות מלשכת הגיוס (מלבד מנהל הגיוס אליהם כבר פנינו) ולגרום לשינוי?
 

oshiko

New member
א ני חושב שקצת התערבות ולחץ ...

על לשכת הגיוס יוכלו לגרום לדחיית שירות. זכותו להיבחן לקטגוריה של מוסיקאי מצטיין, כמו שההזדמנות הזו ניתנת לכל אחד אחר. אני מציע שתשלחו בקשת דחיית גיוס חוזרת ומנומקת, עם כל השתלשלות העניינים, ועם הדגשת הזכות שלו להיבחן לקטגוריית מוסיקאי מצטיין. זו הדרך הישרה והנכונה ביותר, ואני מאמין שמישהו ישקול שם את הדברים. אם זה לא יעזור, נסו למצוא עוד סיבה כלשהי לדחיית גיוס. בדרך כלל לא עושים כל כך הרבה בעיות עם דחיית גיוס. ואם גם זה לא יעזור - אפשר לקבל מוסיקאי מצטיין בסבב הבא גם אחרי שיתגייס. יתחיל טירונות רגילה, ייבחן, ואז יקבל את האפשרות להמשיך ולעסוק במוסיקה עם שיבוץ שיאפשר לו לעשות את זה. אני מכיר אישית מוסיקאי קלסי מצטיין שעבר תהליך כזה.
 
תודה על ההתייחסות

כפי שכבר ציינתי, שלחנו מכתב ענייני, רשמי ומפורט לפני כשבועיים והיום התקבלה התשובה, אנחנו שולחים היום מכתב נוסף עם העתק למנהל הגיוס. העניין הוא שבמידה ולא תתן לא ההזדמנות להתגייס בצורה שתבטיח שהוא יוכל להתעסק במוזיקה הוא לא יהיה מוכן להתגייס, הוא כבר הודיע על כך. אחי הקטן הוא ילד מאוד רציונאלי ומודע להשלכות של פרופיל 21 נפשי ועל ההשלכות האישיות של אי שירות בצה"ל, אך העתיד שלו חשוב לו יותר מאשר השלוש שנים האלו בצה"ל. מה שאחי הקטן מבקש כאן הוא למעשה מעבר לשנתון של המלש"בים המסיימים ללמוד שנה אחריו (ואגב במקור הוא היה אמור ללמוד בשנתון שלהם ולסיים יחד איתם) ולכן הצבא עושה עם כך בעיות.
 
כבר איומים? חבל ../images/Emo4.gif

אני מקווה שגם את וגם אחיך הקטן מודעים לעובדה שהמסלול שהוא בחר ללכת בו הוא מסלול תחרותי מאד ותובעני מאד. אם, כפי שאת מציינת - הוא גם מתכנן ללמוד באחת האקדמיות מעבר לים - רצוי שהוא יהיה מצוייד בהרבה יותר אורך רוח, נכונות להלחם על מקומו ועל דרכו והרבה יותר עצמאות - בקיצור: קצת יותר בשלות לא תזיק כאן. המאבק שלו רק התחיל. סירוב אחד עדיין לא חורץ גורלות ויש עוד הרבה מה לעשות. אם כבר עכשיו הוא נכנס לדכאון עמוק - איך יתמודד לבדו עם לימודים ומחיה מעבר לים? בכל מקרה, הנקודה היא שירות. אני מבינה שכרגע הוא וגם אתם רואים את המצב בצורה של: "כן/לא שחור/לבן". המציאות אף פעם לא כזאת. לא בצבא ובודאי שלא בקריירה בתחום המוזיקה, לא כל שכן בתחום המוזיקה הקלאסית. לא פעם הוא יתקל בסירובים, דחיות, שיפוט לא הוגן בתחרויות ומה לא... אפשר לשלוח שוב מכתב. מציעה לצרף חוות דעת של אנשי מוזיקה מוכרים בארץ. תמיד אפשר לערער ותמיד אפשר לשקול גם אופציה משפטית. בכל מקרה - ממליצה בחום להפרד מן הטון המאיים העולה ממה שאת כותבת כאן. זאת אינה הדרך להשיג שיתוף פעולה עם צה"ל.
 
לא מדובר כאן על טון מאיים

אבל אחי הוא מוזיקאי מקצועי שהופיע במספיק מסגרות שנחשבות קצת יותר מהמסגרת הצה"לית ואחי אינו מוכן להתגייס לתפקד שלא יאפשר לו את המיונים. אחי נכנס לדיכאון מהסיבה שהצבא מוכן לקחת ממנו את המוזיקה שלו, מה שהוא עובד עליו כל חייו. אחי הקטן הוא ילד עצמאי ונבון ואני יכולה להבטיח לך שהוא יתמודד יפה מאוד עם חיים ולימודים מעבר לים בדיוק כפי שהוא מתמודד עם שאר בעיות החיים כיום. אחי הקטן למד מהיא דחייה כי כפי שכבר ציינת זהו עסק תחרותי מאוד אך הוא מוכן להתמודד בתחום זה כי זהו מקצועו וזהו התחום שבו הוא יצליח בחייו. הוא אומנם נער צעיר אבל בתחום זה יש לו נסיון משל אנשים מבוגרים רבים דווקא בגלל פעילותו הענפה המכתב הנוכחי וגם הקודם מלא בחוות דעת מצד המורים המובילים למוזיקה בארץ, המנצח של סימפונט רעננה, אחת מנגניות החליל המובילות בעולם ועוד ועוד. בתור אחת שהייתה צריכה להלחם בצבא (הו כמה הייתי צריכה להלחם בצבא) שיקבלו את העובדה שאני סובלת מבעיה רפואית (שלאחר מכן שוחררתי בגללה מהצבא) אני יודעת כמה הצבא הוא אטום בכל הנוגע למלש"בים. הסיסמא של רצונות המלש"ב מוסתרת תחת שכבות רבות צרכי הצבא. אחי הקטן הוא בעל פרופיל 97 וקב"א 52, הוא ילד נבון ובוגר לגילו, הוא יודע בדיוק לאן הוא הולך בחייו. שירות שלא יעניק לו את האופציה להתאמן מספר שעות ביום יפגע לו בסיכויים לעתיד מוזיקלי. גם במכתב הנוסף שכתבתי ציינתי את כל מה שכתבתי במכתב הראשון בנוגע לשירות שלו בצה"ל - הוא מעוניין לשרת, כל עוד התפקיד לא ימנע ממנו את העתיד שלו וכן, הוא אינו מוכן בשום פנים ואופן לשמוע על אופציה אחרת, הוא אפילו שוקל לגשת לקב"ן (דבר שאנחנו בתור המשפחה שלו כרגע מנסים להניע אותו ממנו) איננו מתכוונים להתייאש מהר ולכן אנחנו נשלח עוד ועוד מכתבים ואף פנינו למנהל הגיוס עצמו במטרה לנסות לפתור את זה. הטון כאן אינו מאיים כי אם מיואש, צה"ל מראש מנע ממנו את ההזדמנות להביחן וכעת הוא לוקח ממנו כל סיכוי לשמר את עתידו בתור מוזיקאי קלאסי. תודה על דאגתך, באמת אבל אני מאמינה שהנסיון שלי ושל ההורים שלי עם צה"ל (שהוא נסיון לא קל בכלל, ואל תביני אותי לא נכון השירות שלי בצה"ל היה אחת החוויות הטובות בחיים שלי ואין לי טיפת מרירות על התקופה הזו) מוביל אותנו לנקודה שבה אנחנו מוכנים להלחם עם כל ה"תותחים הכבדים" ועל כן כבר עשינו מחקר מקדים ואנחנו ממשיכים לברר בנוגע לאפשרויותנו מול לשכת הגיוס. אני אגב מאמינה שהבקשה הקודמת כמו הרבה בקשות בלשכת הגיוס, הגיעה לפקידה קטנה שם, שיושבת כל היום ומשחקת בפלאפון שלה שלא מעוניינת להגדיל ראש, יצא לי לעבוד לא מעט עם הבקו"ם ועל לשכ"ג במהלך שירותי הצבאי והיחס שם הוא פשוט מזעזע כיוון שאין תודעת שירות (לא שירות צבאי אלא שירות כלפי בני אדם) כלל. דבר הפוגע בסופו של דבר גם במערכת וגם במתגייסים עצמם.
 

כחלחל

New member
שילך לנגן בישיבת אוהלה של תורה

וברצינות, אני מלא כבוד והערצה להסברים המנומקים וההגיוניים שהבאת כאן אני בטוח שאחיך הוא נגן מעולה ועוד צפוי לו עתיד מזהיר. אך יש לי בעיה (בעיה אישית שלי ואנסה להתמודד איתה כאן בפורום) בין כל ההשמצות והציונים שאת מחלקת לצבא ול"מערכת" הצבאית והמסקנות המלומדות שנובעות מניסיונך רב השנים והשפה הדמגוגית והכמעט פוגענית שאת משתמשת בה כלפי הצבא ואנשיו (ולא רק הפקידה שמשחקת כל היום בפלאפון שלה...... ואם מה את משחקת כל היום?) בין כל שטף המילים הכאילו רציניות הללו חוזר צמד מילים שהופיע פעמיים בתגובתך זו, ואני לא מסוגל להתעלם מהם (כנראה בעיה נפשית שלי, מה לעשות גם אני כנראה "אטום") פעם כתבת " ואחי אינו מוכן ל..." ופעם שניה כתבת "הוא אינו מוכן בשום פנים ואופן לשמוע.." וכל שאר הבבל"ת מחויר לאור הנחרצות של מה המאסטרו הצעיר מוכן ומה הוא לא מוכן אז שיואיל ילד הפלא לקחת את "מוכנותו" ולעבור אצל הקב"ן בדרכו לאחת מאותן "המסגרות שנחשבות קצת יותר מהמסגרת הצה"לית" וכולנו נאחל לו (באמת) הצלחה עולמית בקריירה המוזיקאלית שלו וכשיהיה מפורסם וידוע בכל העולם, יוכל לבוא ארצה ונסדר לו באמצעות קצין חינוך ראשי לנגן בפני חיילים, שיוכל להתגאות ולהוסיף לרזומה המפואר שלו. שאי ברכה אקונומיקה יקרה, ותשתדלי להבא לדלל טיפה את הריכוז
כחלחל
 
סלח לי באמת

שתגובתך לא יכולה להיות לעניין ולו לשניה אחת. כן הוא לא מוכן הוא ילד, יש לו רצונות ויש לו שאיפות בחיים. גם אני לא מוכנה להרבה דברים בחיים שלי ובעיקרם שלא יפגעו בעתיד המקצועי שלי. תתפלא, דווקא אחי אינו מעוניין בשם עולמי, הוא דווקא מתעניין בבניית כלים מעץ, תפקיד שלשמו חייבים הכשרה קלאסית והרבה ניסיון נגינה וזאת על מנת להתקדם לאקדמיות הטובות ביותר. אז נכון הוא מאסטרו צעיר, עם הרבה כשרון והרבה רצונות. הוא מעוניין להתגייס לצה"ל ולתת למדינה שלו ולהעניק מעצמו אך זה לא אומר שצריך לפגוע בעתיד שלו. בדיוק כמו שכל ספורטאי בעל עתיד ומוזיקאי אחר בעל עתיד הוא בעל האפשרות לשרת את ישראל וזאת במסגרת המגבלה של הצרכים הייחודיים האלו אין שום סיבה שהוא לא יקבל אותם גם. אני ואתה איננו מומחים למוזיקה אך יש את אלו שכן, שהתרשמו מהרזומה שלו וביקשו את דחיית הגיוס מלשכת הגיוס וזאת לזמן אותו למסלול הכל כך ייחודי הזה. אז אנא חסוך אתה ממני את ההבל"ת. הילד לא רוצה סעיף שירדוף אותו כל חייו בתור אותו "סעיף נפשי", הילד הוא ילד מתנדב ועוזר גם ללא כל הכרח מצד המדינה. אני בשירות הצבאי שלי עבדתי מספיק קשה למען מלש"בים ולמען המערכת עצמה בתכנון סדרי כוח האדם העתודאי של צה"ל בכל החיילות, במקום (שכבר פורק היום) שעבר כל ימות השנה והקדשתי את מיטב זמני לשם כך. וכפי שכבר אמרתי אין לי מרירות כלפי הצבא אך את לשכת הגיוס אני מכירה יותר מידי טוב מהעבודה איתם ומהאטימות שלהם גם כלפי אנשים מתוך המערכת הצבאי. ומה אני עושה? אני עובדת קשה 200 שעות בממוצע כל חודש, אני מתנדבת מספר לא מבוטל של שעות, לומדת ועוד מוצאת זמן לבלות ולישון, אני לא משחקת ועושה מספיק בחיים שלי תודה רבה
 
ועכשיו תגובה קצת פחות כועסת

ציפיתי לעזרה בהתמודדות מול המערכת הצבאית כיוון שלחימה מחוץ למערכת חדשה לנו. את הביקורת על אחי הקטן תשאיר למשפחתי, בתור אלו שמכירים אותו אנחנו יודעים הכי טוב להתמודד איתו וגם עם השגעונות שלו, לטוב ולרע. אנחנו לא רוצים שישתחרר על ידי קב"ן, גם הוא לא מעוניין בכך, אך בכל זאת הוא צריך מענה מספק לצרכים המיוחדים שלו, דבר שהמערכת הצבאית לא מוכנה לספק לו לא מתוך חוסר יכולת שלה אלא מתוך חוסר רצון. במהלך שירותי הצבאי כפי שציינתי עבדתי יומיומית עם לשכת הגיוס והבקו"ם על פקידיהם ומפקדיהם ולמדתי להכיר בדיוק מול מה אני מתמודדת, וכן המערכת הצבאית מלאה אטימות. גם לך בתור אדם בוגר יש רצונות ויש דברים שהם קו אדום בשבילך, דברים שלך נראים רציונאליים ולמבוגרים ממך יראו טיפשיים, בדיוק כפי שהרצונות שלו נראים לפעמים טיפשיים גם למבוגרים ממנו. כל אדם וקשייו בגילו שלו, אך לא מדובר כאן על גחמה טיפשית אלא על עתיד של בנאדם וזה כמו לקטוע יד לצייר או להסיר את מיתרי הקול לזמר, זה לפגוע בכושר ובכישרון שלו. אז לנגן במסגרת הצבאית הוא לא חייב, הוא מוכן לתרום בנגינה, אך באותה מידה הוא יכול לתרום באין ספור תפקידים ששעות העבודה שלהם הן יחסית "משרדיות" ובהן הוא יוכל להתאמן את מספר השעות ביום אותן הוא חייב (ולא מדובר על 10 שעות ביום אלא על שעתיים - שלוש ביום בלבד). אחי הקטן, כמו כל אחד מבני המשפחה שלי רואה בשירות בצה"ל חובה בתור אזרח מדינת ישראל, ועדיין הצבא לא צריך לקחת מילד בן 18 שבסך הכל רוצה לתרום למדינה את מה שהוא חייב לה את העתיד שלו.
 
צר לי, אבל את מפספסת את הנקודה

אני מעתיקה לכאן משפט שלך: "ועדיין הצבא לא צריך לקחת מילד בן 18 שבסך הכל רוצה לתרום למדינה את מה שהוא חייב לה את העתיד שלו." צר לי, אבל במדינה הזאת הצבא לפעמים לוקח מילד בן 18 הרבה הרבה יותר מאשר את העתיד שלו...
כל אחד מסתכל מהנקודה שהכי נוגעת לו והכי מרגיזה אותו. את מדברת על מוזיקאים מצטיינים, אושיקו העלה את עניין הספורטאים המצטיינים ואילו אני - היתה לי בזמנו בטן מלאה על צה"ל בעניין מדענים מחוננים. הבת שלי, מחוננת עפ"י כל קנה מידה אפשרי, שהמנילה שלה היתה חלומו הרטוב של כל מלש"ב - דחתה את כל ההצעות שכללו קד"צ ו/או חייבו חתימה לשירות קבע - משום שהיא ידעה בדיוק מה היא רוצה לעשות: לסיים את השירות הצבאי ולהירשם ללימודים אקדמיים. היום, אחרי מסלול מטאורי, רצוף במילגות ובפרסים - היא עוסקת בעבודת הדוקטוראט שלה. מה שרציתי להדגיש הוא - שגם כאשר היא הוצבה לאחר הטירונות לשרת במת"ש - מה שנראה בבירור ובעליל ע"י כל אחד כהתנכלות מכוונת בשל כל הסירובים שלה להצעות הצבא - לא עלתה בדעתה לרגע האפשרות של קב"נ או אפשרות דומה. זה לא עלה בדעתה כי בבית שלנו יש אפס סובלנות להתנהגות של: "אם לא נותנים לי מה שאני רוצה ומה שחשוב לי - אז שברו את הכלים ולא משחקים". היא נלחמה. בהחלט נלחמה. היה קשה מאד לראות אותה בבוקר יוצאת בעיניים כבויות. עזרנו לה לנסח מכתבים, היא הגיעה לראיונות - ובסוף גם שירתה כתכנתת במה שנקרא אז ממר"ם - בתפקיד מכובד מאד ומרתק מאד, שהעשיר אותה וגם את הצבא. הנקודה היא כאמור, שגם כשבמהלך שלושת החודשים הראשונים, הזלתי לא פעם דמעות בסתר - לא חשבתי מעולם על האפשרות שאציע לה להתחמק משרות!
 

oshiko

New member
כחלחל אני מסכים לביקורת שלך אבל ...

יש בעיה בנושא הזה עם המערכת הצבאית. באופן עקרוני צה"ל מכיר בכישרונות יוצאי דופן בתחומים שונים, ומוכן להקל עליהם בשירות כדי שיוכלו להמשיך ולעסוק בתחום שבו הם מצטיינים. אני מקבל עקרונית את זה שמדינת ישראל צריכה לטפח מוסיקאים מחוננים וספורטאים מוכשרים. אבל - באופן מעשי, אין שוויון בעניין הזה; במיוחד מרגיזה ההשוואה בין מוסיקה לספורט, וגם בין ענפי הספורט השונים. בראש סולם העדיפויות של מדינת ישראל נמצאים שחקני כדורגל. התפרסמה לפני כמה זמן רשימה שמראה איפה משרתים כוכבי הכדורגל של הליגה בגיל גיוס. הקרבי מביניהם הוא משהו כמו אחראי ממטרות בבקו"ם. טוב, כמי שצופה במשחקי כדורגל בארץ פה ושם אני בהחלט מבין שמדובר באנשים עם מגבלות כושר רציניות ... מוסיקאים מחוננים לא זוכים "משום מה" ליחס כזה לבבי בשיבוצים שלהם. אין מאחוריהם שום קבוצה עשירה ושום גאידמק. אם יש להם פרופיל קרבי הם בבעיה. אין להם מה לחפש בכלל בלהקה צבאית, לשם מקבלים רק פרופיל לא קרבי, או כאלה שהאמרגן הצליח להוריד להם את הפרופיל ללא קרבי. ואם הם מוסיקאים קלסיים, לא מהז'אנר יקיר האמרגנים של "כוכב נולד", הם צריכים להילחם קשה על זכותם. גם ספורטאים מענפים פחות עשירים שאינם בבעלות גאידמקים למיניהם לא זוכים לקבל שיבוץ נח שיאפשר להם לעסוק בענף בכזאת קלות. בפועל יוצא שסדרי העדיפויות הם לא לפי הצרכים התרבותיים האמיתיים, אלא, כרגיל בחיינו, פונקציה של כסף וכח והשפעה.
 

סמדר בנ

New member
שכחת לכלול

בכשרונות יוצאי הדופן שצה"ל מכיר בהם -את הדוגמנים והכוכבנים.... אכן, מאוד חשוב לשבץ את אגם רודברג בתפקיד כזה שיאפשר לה לדגמן בגדי ים תחת כל פוסטר רענן או לשיר במלונות באילת... מעניין שנושא בגדי הים מככב אצל אלו - גם רוני סופרסטאר משתתףפת בקמפיין שכזה... אני יכולה להתחבר לתסכול של האחות שרואה שלא מכירים בכשרונו של אחיה, טוב, זו בסה"כ מוסירה קלאסית... אם היה מרקד במחזמר הצבא היה כנראה ממהר להכיר בו.... בשורה התחתונה, ההקלות לידוענים למיניהם לעומת הכללים הנוקשים כלפי "סתם" מחוננים אחרים גם אותי מרגיזה. עם זאת, אני בהחלט לא מתחברת לגישה של "לא אשרת אם לא אקבל". אני חושבת ששרות צבאי הוא לא אופציונלי ובטח לא צריך להיות נחלתם של האנשים הרגילים. אקונומיקה, אני חושבת שבצד מאבק מול הרשויות כדי שאחיך יוכר בשל כשרונו, טוב הייתם עושים אם הייתם משכנעים אותו לשנות גישה. מאבק, כן - שבירת כלים, לא. אני מאלו שמאמינים ששרות צבאי יכול לתרום רבות להתפתחות ולהתבגרות. עם זאת אני גם יודעת ממוסיקאים מחוננים אחרים מה קורה למוסיקאי כזה (נפשית) כשמונעים ממנו לעסוק במוסיקה. איך אמרה לי חברה שבנה פסנתרן מצטיין (התקבל ללהקה צבאית...גם הוא מרקע קלאסי) "אם הוא לא יוכל לנגן כל יום הוא פשוט ישתגע". אני מאחלת לאחיך ולכם בהצלחה.
 

oshiko

New member
תרגיעו את הבחור

אני מאמין שהוא יקבל הזדמנות, או ע"י דחיית גיוס, או במקרה הכי גרוע במהלך הטירונות. כאמור חבר של בני שהוא פסנתרן מחונן התחיל טירונות תותחנים, במהלכה נבחן ולאחר הטירונות שובץ במקום שמאפשר לו להמשיך ולעסוק במוסיקה.
 

3תיתי

New member
הבן של המנצח של התזמורת של בני

(שניהם.אבל החייל שלי מנגן עכשיו על תותח) הוא חצוצרן מצטיין (וכן, אני יודעת שאומרים מחצצר). התחיל את השרות בתזמורת חיל האויר שפורקה. נשלח לתפקיד פקידותי בקריה והשתגע. בשעת הפסקת הצהריים נהג לשבת ולנגן, כשהחבר'ה מתקהלים סביבו ונהנים מאד (הוא טוב גם בג'אז). המפקדים כעסו על התופעה. לבסוף נמצא איזשהו הסדר, ששיחרר אותו לנגן בבית, באיזה מקלט חתום בקריה (בבור אולי?) ולקבל שעורים. זה איכשהו הסתדר. הנ"ל כבר משוחרר ובוגר אקדמיה.
 
לאקונומיקה.....

מס' הטלפון של משרדו של אורי חרל"פ הוא: 03-6367208. הוא זה שמאשר את הפעילים והמצטיינים בצה"ל. הוא הקובע במנהל החינוך והספורט ומקשר בין המחוננים לצה"ל. א. הועדה לגיוס מרץ 2007 תשב כנראה בדצמבר 2006, עד אז יש למלא טפסים עם המלצות של הגופים המשפיעים במוסיקה, תזמורת וכו'. ולהעביר לועדה לפני שהיא מתכנסת. לא רוצה לאכזב אותך, אבל כדאי שיעשה הסבה לכדורגל, שם הסיכויים להתקבל מצוינים לעומת קלושים במוסיקה. אני מדבר מנסיון.
 

כחלחל

New member
שילך על "נגינתו אומנותו"

לא, לא, אין כל כוונה "לפתוח" את נושא ה
זה סתם בציניות, אולי יעבור הבחור לניגונים חסידיים ומייד הכל יסתדר לו אבל רק לספר לכם, שכאשר כחלחל היה צעיר רזה וחתיך בשירות חובה וקבע בממר"ם היה לו חייל/פקיד טכני כזה שהיה מאסטרו אמיתי בעל תואר מאסטרו מהאקדמיה הגבוהה בוינה, פסנתרן ומנצח ששירת שירות רגיל ומשעמם, סחב קרטונים של הדפסות מהמחשב ועשה תורנויות לילה אך ורק בגלל שלא נראה לו ההסדר שהוצע לו עם תזמורת צה"ל..... וברוך השם (זה היה בשבילך אושיקו) עתידו המקצועי לא נמחק ושמעו אותו ועליו גם לאחר שיחרורו מהצבא. שמו יצחק שטיינר
 

oshiko

New member
התפקיד הזה וודאי איפשר לו להתאמן

כל יום בכינור ולא להזניח את הנגינה. אם הוא היה ביחידה קרבית לא בטוח שהוא היה יוצא מה שהוא היום. עד כמה שאני מבין האח של "אקונומיקה" לא מבקש יותר מזה. הוא מבקש שיבוץ כלשהו שיאפשר לו להמשיך ולהתאמן כל יום.
 
למעלה