עמיר בניון
New member
שלום לכולם
בס"ד יום שני כ"ו ניסן תשס"ו 24 אפריל 2006 אמנם אני לא מבקר הרבה, אך תמיד מעדכנים אותי לגבי מה שקורה ותודה לכולכם על האהבה ועל ההתעניינות ועל כל ההתייחסויות מחממות הלב שמגיעות דרך האתר. ישר כוח. כפי שהבטחתי, אני מעדכן אתכם בכמה מן הדברים שמתרחשים בחודשים האחרונים, מקצתם בחזית ומרביתם מאחורי הקלעים. לפני כשנה הודעתי על פרישה זמנית מהופעות ועל התרחקות מהתקשורת, כתוצאה מההשלכות העגומות של כל אינטראקציה עם תעשיית המוסיקה, שלדאבוננו הופכת את חייו של יוצר המנסה להתפרנס מיגיע כפיו לסאטירה מהסוג העצוב. בזמנו נשמעו קולות שטענו שלמלינים 'אין להם על מה שיסמוכו', או במלים אחרות, שטענותינו לא הוסברו כראוי או שלא היו מבוססות. להלן, אם כן, כמה הסברים, העשויים לסבר את האוזן. כפי שמקצתכם יודעים, המאסטרים והזכויות הנלוות אליהם (ייצור, הפצה, מכירה, השמעה וכו') של שני האלבומים "רק את" ו – "אותו מקום אותה הרוח" שייכים לי מזה כמה שנים. עובדה זו לא מנעה מגורמים מסוימים לייצר, להפיץ ולמכור את האלבומים במשך שנים, מבלי ליידע אותי כלל, תוך הפרת זכויות היוצרים שלי וגזילת מקור פרנסתי, הלכה למעשה. כמשתמע, דיסקים שנמכרו משני האלבומים הללו בשנים האחרות, כאלה שישנם ברגעים אלה בחנויות, בארץ ובחו"ל, נמכרים מבלי שנתתי אישור לייצר או להפיץ אותם, ועל אחת כמה וכמה שרווחי מכירתם לא מגיעים אלי. ברוב המקרים, בעלי החנויות שרוכשים את הדיסקים ממפיץ לגיטימי, אינם מודעים לכך שלמעשה הם מוכרים סחורה פיראטית בלבוש חוקי, עם חותמות של חברות תקליטים ושל אקו"ם. חברות התקליטים נהנות מחופש אינסופי לעשות ככל העולה על רוחן, ומבלי שאף גוף יפקח עליהן, היות שהמוסד שהוקם לצורך כך, ושבאתר האינטרנט של מתנוססת הכתובת "שומרים על זכויות היוצרים", נשלט מזה שנים על ידי חברות התקליטים, ובעלי אינטרסים מאיישים את כל הוועדות "המפקחות" האמורות לשמור עלינו, האומנים. כל זאת, בחסות שרי התרבות לדורותיהם. לצורך ההמחשה, קרה שבוועדה שאמורה להגן עלי יושבים נציגים משני חברות תקליטים שמנהלות מלחמה ביניהן על דיסק מסוים שלי, שנמכר על ידי שתיהן ללא ידיעתי, בשעה שהזכויות על הדיסק הן שלי. בעבר התבטאתי בחריפות וכיניתי את התעשייה הזו "בית בושת למוסיקה", וביקרו אותי על כך. אני מקווה שדוגמא זו משקפת מדוע בחרתי בניסוח חריף זה. האלבום "אותו מקום אותה הרוח", שלא יוצר בארץ מזה שנים, הופץ ונמכר בלא ידיעתי תקופה ארוכה, והעובדה שאתם לא מצליחים להשיגו בארץ כעת, לא מונעת מאחרים להפיץ את האלבום בחו"ל, בחנויות ובאמצעות אתרי מכירה באינטרנט. מתוך שלושת האלבומים הנוספים שלי, "שלכת", "ניצחת איתי הכל" ו – "הכל עד לכאן", יש הנמכרים בארץ ויש הנמכרים בארצות מסוימות באירופה ובקרב קהילות יהודיות בארה"ב וקנדה מבלי שאני מקבל על כך דיווח, וודאי מבלי שהגופים האמורים לפקח על כך ולאכוף את חוקי הקניין הרוחני נותנים על כך את הדעת, היות שהם הנותנים לכך את החסות. כל דיסק שמיוצר בארץ מצריך אישור של אקו"ם, ובכל זאת דיסקים רבים מיוצרים, אך לא מדווחים לאומן. המצאה משובבת נפש של המערכת היא האישורים הגורפים לחברות התקליטים. החברה מייצרת עם אישור גורף מראש, ומדווחת בדיעבד לאקו"ם ולאומן פרטים וכמויות. די בגלישה מקרית באינטרנט כדי לגלות שאין התאמה בין מה שמופיע בדוחות אקו"ם ובין מה שלמעשה נמכר בפועל, בשעה שבאתרים שונים ובחו"ל נמכר אלבום שכלל לא מופיע בדוחות. זה המקום לציין שכל מה שתואר לעיל מבוסס על חקירות של כמה חודשים, ושנוסף לזכויות שלי מופרות חדשות לבקרים זכויות של אמנים אחרים, לרבות אחי אבי בניון שאלבומו "לא אוותר" מוסיף להימכר בחנויות ודרך האינטרנט בשעה שכל העותקים הרשמיים שיוצרו מהאלבום אזלו לפני קרוב לשנתיים. את פירות החקירה שביצענו נציג בהמשך, באופן ובמינון שנמצא לנכון. מתוך הבנה כאובה זו של אופי התעשייה וחוקי השוק המפוקפקים, הקמתי לאחרונה את החברה "נבל עשור" אשר באמצעותה - בעזרת השם ובישועתו - אפיק, אייצר ואפיץ עצמאית את יצרתי. בימים אלה אנו פועלים לצורך הפקת מהדורות חדשות - בעטיפות מחודשות - של האלבומים "רק את" ו – "אותו מקום אותה הרוח". בקרוב נודיע על האופן בו ניתן יהיה לרכוש את האלבומים. מהאלבום "הכל עד לכאן" נותר מספר מצומצם של עותקים, וכשאלה יאזלו נצא במהדורה מחודשת גם של האלבום הזה. אני תקווה שצעדים אלה יעזרו לי לשמור על יצירתי ולמנוע הצפה של השוק בדיסקים שלא ברור מי נותן את הרשות לייצרם, ומי גורף את הרווחים שלהם. לסיום, ובהמשך לשאלות חוזרות ונשנות לגבי הופעות, בפורום וגם באמצעות המכתבים באתר – ישנן פנים נוספות ובלתי מחמיאות של תעשיית המוסיקה שלא דוברו ואין זה המקום לפרט בעניינן, אך אני מאמין שבעזרת השם בקרוב מאוד ננער מעלינו גם אותן ונשוב להתראות. שוב תודה לכולם, ובשורות טובות עמיר
בס"ד יום שני כ"ו ניסן תשס"ו 24 אפריל 2006 אמנם אני לא מבקר הרבה, אך תמיד מעדכנים אותי לגבי מה שקורה ותודה לכולכם על האהבה ועל ההתעניינות ועל כל ההתייחסויות מחממות הלב שמגיעות דרך האתר. ישר כוח. כפי שהבטחתי, אני מעדכן אתכם בכמה מן הדברים שמתרחשים בחודשים האחרונים, מקצתם בחזית ומרביתם מאחורי הקלעים. לפני כשנה הודעתי על פרישה זמנית מהופעות ועל התרחקות מהתקשורת, כתוצאה מההשלכות העגומות של כל אינטראקציה עם תעשיית המוסיקה, שלדאבוננו הופכת את חייו של יוצר המנסה להתפרנס מיגיע כפיו לסאטירה מהסוג העצוב. בזמנו נשמעו קולות שטענו שלמלינים 'אין להם על מה שיסמוכו', או במלים אחרות, שטענותינו לא הוסברו כראוי או שלא היו מבוססות. להלן, אם כן, כמה הסברים, העשויים לסבר את האוזן. כפי שמקצתכם יודעים, המאסטרים והזכויות הנלוות אליהם (ייצור, הפצה, מכירה, השמעה וכו') של שני האלבומים "רק את" ו – "אותו מקום אותה הרוח" שייכים לי מזה כמה שנים. עובדה זו לא מנעה מגורמים מסוימים לייצר, להפיץ ולמכור את האלבומים במשך שנים, מבלי ליידע אותי כלל, תוך הפרת זכויות היוצרים שלי וגזילת מקור פרנסתי, הלכה למעשה. כמשתמע, דיסקים שנמכרו משני האלבומים הללו בשנים האחרות, כאלה שישנם ברגעים אלה בחנויות, בארץ ובחו"ל, נמכרים מבלי שנתתי אישור לייצר או להפיץ אותם, ועל אחת כמה וכמה שרווחי מכירתם לא מגיעים אלי. ברוב המקרים, בעלי החנויות שרוכשים את הדיסקים ממפיץ לגיטימי, אינם מודעים לכך שלמעשה הם מוכרים סחורה פיראטית בלבוש חוקי, עם חותמות של חברות תקליטים ושל אקו"ם. חברות התקליטים נהנות מחופש אינסופי לעשות ככל העולה על רוחן, ומבלי שאף גוף יפקח עליהן, היות שהמוסד שהוקם לצורך כך, ושבאתר האינטרנט של מתנוססת הכתובת "שומרים על זכויות היוצרים", נשלט מזה שנים על ידי חברות התקליטים, ובעלי אינטרסים מאיישים את כל הוועדות "המפקחות" האמורות לשמור עלינו, האומנים. כל זאת, בחסות שרי התרבות לדורותיהם. לצורך ההמחשה, קרה שבוועדה שאמורה להגן עלי יושבים נציגים משני חברות תקליטים שמנהלות מלחמה ביניהן על דיסק מסוים שלי, שנמכר על ידי שתיהן ללא ידיעתי, בשעה שהזכויות על הדיסק הן שלי. בעבר התבטאתי בחריפות וכיניתי את התעשייה הזו "בית בושת למוסיקה", וביקרו אותי על כך. אני מקווה שדוגמא זו משקפת מדוע בחרתי בניסוח חריף זה. האלבום "אותו מקום אותה הרוח", שלא יוצר בארץ מזה שנים, הופץ ונמכר בלא ידיעתי תקופה ארוכה, והעובדה שאתם לא מצליחים להשיגו בארץ כעת, לא מונעת מאחרים להפיץ את האלבום בחו"ל, בחנויות ובאמצעות אתרי מכירה באינטרנט. מתוך שלושת האלבומים הנוספים שלי, "שלכת", "ניצחת איתי הכל" ו – "הכל עד לכאן", יש הנמכרים בארץ ויש הנמכרים בארצות מסוימות באירופה ובקרב קהילות יהודיות בארה"ב וקנדה מבלי שאני מקבל על כך דיווח, וודאי מבלי שהגופים האמורים לפקח על כך ולאכוף את חוקי הקניין הרוחני נותנים על כך את הדעת, היות שהם הנותנים לכך את החסות. כל דיסק שמיוצר בארץ מצריך אישור של אקו"ם, ובכל זאת דיסקים רבים מיוצרים, אך לא מדווחים לאומן. המצאה משובבת נפש של המערכת היא האישורים הגורפים לחברות התקליטים. החברה מייצרת עם אישור גורף מראש, ומדווחת בדיעבד לאקו"ם ולאומן פרטים וכמויות. די בגלישה מקרית באינטרנט כדי לגלות שאין התאמה בין מה שמופיע בדוחות אקו"ם ובין מה שלמעשה נמכר בפועל, בשעה שבאתרים שונים ובחו"ל נמכר אלבום שכלל לא מופיע בדוחות. זה המקום לציין שכל מה שתואר לעיל מבוסס על חקירות של כמה חודשים, ושנוסף לזכויות שלי מופרות חדשות לבקרים זכויות של אמנים אחרים, לרבות אחי אבי בניון שאלבומו "לא אוותר" מוסיף להימכר בחנויות ודרך האינטרנט בשעה שכל העותקים הרשמיים שיוצרו מהאלבום אזלו לפני קרוב לשנתיים. את פירות החקירה שביצענו נציג בהמשך, באופן ובמינון שנמצא לנכון. מתוך הבנה כאובה זו של אופי התעשייה וחוקי השוק המפוקפקים, הקמתי לאחרונה את החברה "נבל עשור" אשר באמצעותה - בעזרת השם ובישועתו - אפיק, אייצר ואפיץ עצמאית את יצרתי. בימים אלה אנו פועלים לצורך הפקת מהדורות חדשות - בעטיפות מחודשות - של האלבומים "רק את" ו – "אותו מקום אותה הרוח". בקרוב נודיע על האופן בו ניתן יהיה לרכוש את האלבומים. מהאלבום "הכל עד לכאן" נותר מספר מצומצם של עותקים, וכשאלה יאזלו נצא במהדורה מחודשת גם של האלבום הזה. אני תקווה שצעדים אלה יעזרו לי לשמור על יצירתי ולמנוע הצפה של השוק בדיסקים שלא ברור מי נותן את הרשות לייצרם, ומי גורף את הרווחים שלהם. לסיום, ובהמשך לשאלות חוזרות ונשנות לגבי הופעות, בפורום וגם באמצעות המכתבים באתר – ישנן פנים נוספות ובלתי מחמיאות של תעשיית המוסיקה שלא דוברו ואין זה המקום לפרט בעניינן, אך אני מאמין שבעזרת השם בקרוב מאוד ננער מעלינו גם אותן ונשוב להתראות. שוב תודה לכולם, ובשורות טובות עמיר
