שלום לכולם
שלום לאנשי הפורום. פעם ראשונה שלי פה למרות שמידי פעם עברתי על ההודעות. אני בן 38 מגמגם ברמות שונות מקל עד בינוני, תלוי בתקופה, מאז שאני זוכר את עצמי. על הקשיים החברתיים והמקצועיים ועל ההשפלות בילדות אני לא צריך לפרט. כל מגמגם מכיר אותם היטב. אוכל רק להגיד שאני מזדהה עם רוב מה שכבר נכתב פה. רק עם דבר אחד, שחוזר פה שוב ושוב, קשה לי. זאת הפסימיות והייאוש שבאים בעיקר מהצעירים. אולי המקרה שלי יעודד קצת את הקוראים. אני דוקטור לפיסיקה ועובד בחברה גדולה במקצועי. לא היה קל להגיע למעמד הזה. הייתי צריך לתת הרצאות במעמדים שונים וכל אחת קיצרה את חיי בחמש שנים לפחות. בכל זאת התמודדתי. בחלק מהרצאות גמגמתי אוטוסטרדה ובחלקם דברתי די שוטף ומכמה התחמקתי ברגע האחרון מתוך חולשה (אני לא מתיימר להיות מושלם). בכל זאת, בסיכומו של דבר הקרירה התקדמה. הלקחים שלי הם שאנחנו יכולים להיות מה שאנחנו רוצים (טוב, אולי לא קרייני חדשות). צריך לעבוד קשה. קשה יותר מהאחרים אבל בסוף מצליחים. כדרך אגב, אני נשוי ויש לי ילדה מקסימה לכל אלה שמפקפקים ביכולתם להקים משפחה כי הם מגמגמים. אני לא רוצה להתפלסף יותר מידי בפעם הראשונה שלי. מחקה לתגובות.
שלום לאנשי הפורום. פעם ראשונה שלי פה למרות שמידי פעם עברתי על ההודעות. אני בן 38 מגמגם ברמות שונות מקל עד בינוני, תלוי בתקופה, מאז שאני זוכר את עצמי. על הקשיים החברתיים והמקצועיים ועל ההשפלות בילדות אני לא צריך לפרט. כל מגמגם מכיר אותם היטב. אוכל רק להגיד שאני מזדהה עם רוב מה שכבר נכתב פה. רק עם דבר אחד, שחוזר פה שוב ושוב, קשה לי. זאת הפסימיות והייאוש שבאים בעיקר מהצעירים. אולי המקרה שלי יעודד קצת את הקוראים. אני דוקטור לפיסיקה ועובד בחברה גדולה במקצועי. לא היה קל להגיע למעמד הזה. הייתי צריך לתת הרצאות במעמדים שונים וכל אחת קיצרה את חיי בחמש שנים לפחות. בכל זאת התמודדתי. בחלק מהרצאות גמגמתי אוטוסטרדה ובחלקם דברתי די שוטף ומכמה התחמקתי ברגע האחרון מתוך חולשה (אני לא מתיימר להיות מושלם). בכל זאת, בסיכומו של דבר הקרירה התקדמה. הלקחים שלי הם שאנחנו יכולים להיות מה שאנחנו רוצים (טוב, אולי לא קרייני חדשות). צריך לעבוד קשה. קשה יותר מהאחרים אבל בסוף מצליחים. כדרך אגב, אני נשוי ויש לי ילדה מקסימה לכל אלה שמפקפקים ביכולתם להקים משפחה כי הם מגמגמים. אני לא רוצה להתפלסף יותר מידי בפעם הראשונה שלי. מחקה לתגובות.
