שלום לכולם!

TTbubu

New member
שלום לכולם!

שלום לכולם! קוראים לי ענת, יש לי תסמונת טוראט וOCD ועד היום לא התעמקתי וחקרתי על התסמונות שלי אך הגיע השלב בו אני צמאה לידע... מאוד נהנתי לקרוא את דעותיכם בפורום ולכן אזרתי אומץ גם כן לכתוב, והנה אני כאן: אני כיום אחרי שירות צבאי מלא (כמובן אחרי שהשמטתי שביבי מידע מהצבא) ולומדת לתואר ראשון בטכניון במתמטיקה. למרות שהוגדרתי כטוראטית קשה הן בתופעות שמלוות את התסמונות והן בטיפול התרופתי, לא הרגשתי שונה או חריגה משאר חברי לכיתה. היום, אני מרגישה צורך, בעיקר נפשי, לתמיכה ועזרה בלימודים עם הקושי המוסף שלי שמתלווה לכך. אשמח מאוד אם מישהו שמשתתף בפורום וגם כן לומד לימודים גבוהים, יוכל לשתף אותי בחוויותיו וללמד אותי מנסיונו האישי... תודה רבה לכולכם! ענת
 

הלנה

New member
שלום ענת וברוכה הבאה

אני אמא של ילד שלוקה בטוראט. אין לי ניסיון אישי לשתף אותך בו, אבל מאד שמחתי לקרא את מה שכתבת ואני מאחלת לך הרבה הצלחה.
 

TTbubu

New member
תודה רבה לכולם!

תודה על הברכות ועל היחס...מאוד מעודד אותי לדעת שהיום מתייחסים לתסמונות אלו ובכלל בצורה יותר פתוחה ואוהבת, ובוודאי, שהורים לילדים עם טוראט תומכים בהם ועוזרים להם, זה מאוד מוסיף לילד - מי כמוני יודעת...אני תומכת בכם, גם הקוראים עם הטוראט וגם המשפחות, אחרי הכל, להגיע לאן שרוצים, זהו סיפוק לכל אדם, אך עם קושי מיוחד זה, זהו סיפוק כפול! לכן, לא להפסיק להילחם ולשאוף גם כשלפעמים הבחוץ לא תומך. לפי מה שלמדתי עד כה, אם באים בגישה בטוחה, ואוהבים את עצמכם, הסביבה תקלוט את השלמות שלכם עם הגוף שלכם והטוראט, או כל בעיה אחרת, וזו כבר לא תהיה בעיה... תודה לכולם! וכמובן, אם יש עוד קורא שיכול להתייחס להודעתי הראשונה, אשמח לשמוע! שיהיה לכם יום קסום!!! ענת
 

שביק

New member
לענת ברוכה הבאה.

אני מגיבה לדברייך לגבי הקבלה העצמית. אני אם לבן, כיום בן 35 ובעל משפחה. אך לאורך כל השנים הוא טען וטוען שלו עצמו אין בעיה. ואם למישהו יש בעיה איתו הבעיה היא של זולתו. ואני תמיד הוספתי לכך:- "איך שתשדר את עצמך כך החברה תקבל אותך". וזה נכון לגבי כל אחד ולאו דוקא לאדם עם נכות או חריגות. מספיק שאדם חסר בטחון עצמי אשר מקרין זאת - כך החברה מקבלת אותו כ"נייבך". חבר'ה! הביעו בטחון עצמי כי אתם שווים לא פחות ואפילו יותר מכל אחד אחר!!!! לכם אין בעיה!! לחברה יש בעיה!!!! ואת החברה יש לרפא!!! להתראות! שביק
 
צודקת שביק !

לחברה יש בעיה ! לא לנו ! אנחנו צריכים להתנהג כרגיל ומי שלא נאה לו שילך לחפש... והרוב מקבלים אותך כמו שאתה ! כי הרוב פה לא פרימטיבים !
 
מניסיון אישי

היי, זה לא החשבון שלי, אבל אני מנצל אותו בכ"ז. אם יש דבר אחד שלמדתי במהלך לימודיי לתואר ראשון, זה שיש לעשות כל מאמץ להישאר בקן ההורים, או לחזור אליו בהקדם. אני יודע כמה זמן ומאמץ נדרשו ממני להשלים תואר במדעי המחשב. אני יכול רק לשער כמה קשה למישהו/י עם מקרה חמור של טוראט להתמודד עם התואר שבחרת במקום שבחרת. המצב המתמיד של סיר לחץ פנימי (במיוחד במהלך ההרצאות/תרגולים) ביחד עם זליגת האנרגיה השגרתית לעבר משרה מלאה וכלכלת בית מהווים בלם מעיק ביותר לקצב ההתקדמות בלימודים. את בטח יודעת את זה, אבל רק למקרה שלא... 1. התרחקי כמו מאש מכל מוצר שמכיל קפאין. 2. נסי להימנע ככל האפשר ממוצרים שמכילים צבעי מאכל סינטטיים ו/או חומרים משמרים. 3. צמצמי תוספת סוכר למינימום שחוש הטעם שלך מאפשר. 4. דאגי לשינה מסודרת, רציפה ומלאה. בהיבט האקדמי... 1. הגיעי לכל ההרצאות והתרגולים. 2. מלאי אחר כל המטלות - בזמן ולבדך. 3. נסי להשיג לעצמך תנאים יוחים יותר בבחינות (חדר נפרד, הארכת זמן, יותר הפסקות והקלות ביציאה לשירותים...) והכי הכי חשוב - קבלי את הקיים (בכל רגע נתון), התמודדי עם מצבים באופן רציונלי ואל תבני כעסים. אז שיהיה לך המון בהצלחה.
 
למעלה