שלום לכולם

helllllina

New member
שלום לכולם

שאלה שמעניינת אותי. מישהו יכול להסביר לי אולי את משמעות המונח המקצועי "אפקט דיסטימי"?
 
אפקט פירושו רגש

affect פירושו רגש, וכשעושים הערכה פסיכיאטרית או פסיכולוגית מנסים לתאר את החוויה הרגשית שמעביר לנו הבנאדם בשיחה, איך אנחנו מרגישים אותו. דיסטימיה היא מצב של עצב, שאינו לגמרי דיכאון אבל מכיל היבטים של מצב רוח ירוד, תחושות מסוימות של מצוקה, עצב, ייאוש וכיוצב'. לכן כשמתארים אדם כבעל אפקט דיסטימי, הכוונה היא שהחוויה בקשר עימו היא של אדם המשדר רגש של עצב ומצוקה, אך אינו במצב דכאוני.
 

helllllina

New member
תודה אבל עדיין לא ירדתי לסוף דעתך,

ההפרדה בין עצב ומצוקה למצב של דיכאון אפילו קל, אני לא מצליחה לראות את ההבדלים. אולי הראשון מתכוון לתחושה זמנית של אדם בעוד שהשני מדבר על הפרעת אישיות כלשהי, הפרעה נפשית, אפילו מחלה?? תודה רבה לכם. יש לי שאלה נוספת, אולי תוכלו להסביר לי מה ההבדל בין לימודי פסיכולוגיה באוניב' בן גוריון שם הם נקראים "מדעי ההתנהגות" לבין לימודי פסיכולוגיה באוני' בר אילן? האם התואר הוא בסופו של דבר אותו התואר, שמות שונים לאותו התחום? תודה תודה תודה ויום נעים.
 
לא, אין פה הבדל של אבחנה

ההבדל הוא בעיקר בעוצמות-- דיכאון גורם לשיבוש בשיפוט המציאות (לא בשיבוש בוחן המציאות, אלא בשיפוטה), דיכאון הוא משהו טוטאלי, עוצמתי וסוחף. כשאת יושבת עם אדם בדיכאון, את מרגישה אחד משני דברים- או כובד בלתי אפשרי או ריקנות אדירה. זה לא סתם להיות בדיכי, זה לא עצב. דיסטימיה היא מצב יותר 'שטוח', לא שאני מפחיתה בעוצמתו, אבל הוא נמצא אי-שם באמצע הדרך בין עצב רגיל ודיכאון. בדרך כלל זה כמו 'סימפטומים קלים' של דיכאון, כלומר יש עצב, מצוקה, קושי אבל הפגיעה בתפקוד היא לא כ"כ מאסיבית, הפגיעה בשיפוט שטחית יותר ויש יותר תובנה למצב, אם כי לא לגמרי. חשוב להבחין בין התיאור הקליני, שניתן ליישם אותו גם לאפקט או להתנהגות, ובין מתן האבחנה. במילים אחרות, דיסטימיה ודיכאון שניהם יכולים להיות שם תואר (אפקט דכאוני, אפקט דיסטימי) ושניהם יכולים להיות אבחנות (הפרעת דיכאון מאג'ורי והפרעה דיסטימית). למיטב זכרוני, ה-DSM מגדיר הפרעה דיסטימית כקיום מתמשך של רגש דיסטימי ושל סימפטומים של דיסטימיה לאורך פרק זמן ממושך (לא זוכרת כמה, שנה או שנתיים, משהו כזה) שאינו חופף לדיכאון. הכוונה היא לכך שבמשך אותו פרק זמן האדם ירגיש במצב רוח ירוד, ירגיש חוסר ערך או מצוקה, יחוש חוסר תקווה, ויהיו שינויים מסוימים בשינה, תיאבון, ריכוז וכיוצב'. זה ממש כמו דיכאון, רק בקטן יותר. לשאלתך השניה-- מדעי ההתנהגות הוא תחום רחב יותר הכולל גם סוציולוגיה ואולי עוד תחומים, בעוד פסיכולוגיה מתמקד, כמובן, רק בפסיכולוגיה. התואר הוא דומה, אולם מי שרוצה להמשיך ללימודים מתקדמים בפסיכולוגיה נדרש להתמקד בקורסים בפסיכולוגיה בתוך התואר במדעי ההתנהגות. בטח יהיו כאן ב"שניקים שיוכלו להבהיר יותר.
 

helllllina

New member
הבנתי תודה רבה אבל אוסיף

רק לשם ווידוא ההבנה, הפרעה דיסטימית היא לא דיכאון קשה אך עדיין מצבו של האדם הוא קשה, במידה ואדם לא מטפל בעצמו הוא עלול להגיע למצב של דיכאון. נראה לך שכדורים זאת אופציה טובה לטיפול בהפרעה כזאת? תודה רבה על התגובות.
 
לא בהכרח

לעיתים דיסטימיה מלווה באפיזודות דיכאוניות, אך לא תמיד. לעיתים היא חולפת מעצמה ולעיתים לא, ואז טיפול תרופתי בהחלט יכול לסייע. ולגבי ההגדרה של מצב קשה - שוב, מדובר בדרגות של חומרה, וכל מקרה הוא לגופו. במידה של ספק, פסיכיאטר הוא הכתובת הטובה ביותר.
 
למעלה