איכס. עד כאן. מה פתאום. אבל
באחד מהספרים חנארו מספר סיפור: פעם היתה חבורה של לוחמים. לוחמים, כמו שאנחנו הינו רוצים להיות, וגם לוחמים במובן של מלחמה. לקבוצה הזאת היה מנהג: אם היו תופסים מישהו שסרח, או משהו כזה, היו מסלקים אותו מהקבוצה. זה התבצע כך: הם היו עומדים בשורה, מכוונים עליו את כלי הנשק. הוא היה צריך לצעוד מהם והלאה. אם הוא היה מראה סימן של פחד, של בלבול, של היסוס, הם היו הורגים אותו. אם הוא היה נחוש, החלטי, משאיר את הכל מאחוריו, הם היו מניחים לו לנפשו. משהו כזה. אני זוכר את רוח הדברים, בכל אופן, וזה סיפור שגרם לי התפעמות לא מעטה