דרך הלוחמים - המשך...
*** צלילות *** מה אני עושה בשניה זו? קולד הודעה לנטלי על המחשב? למה? מי זאת נטלי? מי אני? ומה זה המקום הזה שאני בתוכו? מה האפשרויות שלי? רוב הזמן אנחנו בתוך אינרציה מסויימת, שכולאת אותנו בתוכה. זהו מצב היפנוטי ממש, הגוזל מאיתנו את המודעות שלנו, את הצלילות שלנו. לשאול את עצמנו איפה אנחנו ומה אנחנו עושים והאם אנחנו רוצים להמשיך לעשות את זה, מביא אותנו לצלילות. והתוצאה פשוטה: כשאנחנו ערים, אנחנו מגלים שאנחנו לא חייבים להמשיך באינרציה הנוכחית של חיינו (לא משנה מהי), אלא יכולים ורוצים לחרוג ממנה. כשאנחנו ישנים, אנחנו מגלים שאנחנו ישנים וחולמים - ומה שהיה פעם פעולה חסרת מודעות, הופך פתאום למה שמכונה "חלום צלול". *** אהבה *** אנחנו מגלים שאנחנו פוחדים. ואנחנו מגלים שאנחנו יכולים להמיר, בהדרגה, את הפחדים האלה באהבה, שאנחנו יכולים לאהוב את הפחדים עצמם. אנחנו מגלים שאנחנו מפולגים מבפנים. שאנחנו מורכבים מהמון חלקים הנלחמים ביניהם. ואנחנו מגלים שהמשמעות האמיתית של דרך הלוחמים היא לרפא את הפילוג הפנימי הזה, להפסיק את המלחמה הפנימית הזאת - ולהמירה בהרמוניה, בקבלה, באהבה. אנחנו מגלים שאנחנו לא מקבלים את עצמנו, שאנחנו יכולים לקבל את עצמנו כמו שאנחנו ושהכל תלוי בכך שנקבל את עצמנו כמו שאנחנו. אנחנו מגלים שיש לנו היסטוריה אישית ואנחנו לומדים אותה, משחזרים אותה. אנחנו מגלים בהדרגה מי אנחנו באמת ומהם באמת "החיים שלנו". אחרי שאנחנו לומדים לקבל את עצמנו כמו שאנחנו, באהבה, אנחנו מתחילים לצעוד בדרך המהירה של דרך הלוחמים. אנחנו הופכים להיות לוחמים מומחים. יש האומרים שעד לאותו רגע זה הכל רק "הכנות". הצעידה בדרך הלוחמים נחלקת לשני שלבים עיקריים: 1. אנחנו לומדים לקבל את עצמנו (לנצח את עצמנו) - המלחמה הפנימית נפסקת - האהבה הופכת להיות אחד איתנו. 2. אנחנו לומדים להגיע להרמוניה עם היקום (לנצח את היקום) - המלחמה בינינו לבין היקום נפסקת - היקום הופך להיות אחד איתנו. את שלב מספר "2" כתבתי מתוך חוסר-הזדהות גבוה, מפני שעדיין אינני מסוגל לתפוס זאת כלל. אני עדיין נאבק על הפסקת המאבק שבתוכי... אני עדיין משתדל לקבל את עצמי בדיוק כמו שאני. ביום שאעשה זאת, השופט שבתוכי ייצא לגמלאות... וזה יהיה הרגע שבו אוכל להפנות את האנרגיה שלי החוצה, אל היקום! *** אחריות *** אחריות איננה אשמה, אין כל קשר ביניהן. אחריות היא הידיעה שאני הוא זה הבוחר, אני הוא זה העושה ואני חופשי לחלוטין לעשות או לא לעשות, לפי מיטב החלטתי. ושאני הוא זה אשר אשא בתוצאות החלטתי. ושאין ערובה לכך שהחלטתי תניב את התוצאות המקוות! אחריות היא זו המאפשרת לי להבין שאני הוא האחראי על המצב שבתוכו אני נמצא. שאני יצרתי אותו, בעזרת ההחלטות שלי! בעזרת העשיות שלי! בעזרת המחדלים שלי! כל תחושה אחרת = אי-לקיחת אחריות על מעשיי עד לנקודה זו. אי-הנוחות שאת מרגישה עכשיו (אולי) איננה אוייב. חבקי אותה ואהבי אותה. אחריות איננה אשמה! הרגישי נפלא עם עצמך! את נפלאה ומושלמת בדיוק איך שאת ברגע זה ממש! קשה, הא? אחריות כוללת את כל התוצאות של החלטותי ומעשיי. אחריות כוללת את מה שאני לא עושה ברגע מסויים, לא "רק" את מה שאני כן עושה. לדוגמא, אני לוקח אחריות על כך שבשניה זו ממש אינני עושה את כל אותם דברים שיכולתי לעשות (אפילו שאין לי מושג מה הם. זו אחריות שלי לדעת מה אני יכול לעשות עכשיו). לוחמים מנוסים אומרים שהאדם תמיד מפסיד בגלל חוסר-הידע שלו. הוא לא יודע מה עליו לעשות, הוא בוחר את עשייתו מתוך תפריט מצומצם מאוד, מחמת חוסר-הידע שלו וחוסר ההבנה שלו את המציאות. ואני מתכוון למציאות המיידית הזאת ששנינו כרגע חולקים, מול מסך המחשב. ברגע זה ממש. הבחירה שלך היא לקרוא את ההודעה הזאת... יש עוד כמה אפשרויות חלופיות שעוברות בראשך ויש עוד כמה עשרות אפשרויות שאת יכולה לחשוב עליהן... ויש עוד כמה אלפי אפשרויות שאינך מעלה על דעתך! *** יכולת השתנות *** יש בתוכנו משהו המתנגד לכל יוזמה חדשה. תכונה זו מחלישה אותנו, הופכת אותנו לבלתי-כשירים לשום סוג של עשיה, פרט מאשר לעשיה הנתונה בתוך שגרה נוחה. יתכן שהשגרה שלנו תהא "לעשות דברים לא נוחים" - עדיין זו שגרה. הדבר הזה פוגע מאוד בגמישות שלנו. הלוחם רוכש בהדרגה ובסבלנות אין-קץ יכולת השתנות! יכולת זו מאפשרת לו, בהדרגה, לבצע דברים שאינם עולים בקנה אחד עם הציפיות של עצמו. הדבר גורם לכך שמערכת השיפוט העצמי קורסת בשלב מסויים. אצלי היא כבר הרוסה, שבורה, אך עדיין מתפקדת... לעיתים הוא שובתת, לעיתים היא חוזרת לקרטע ואפילו בקרטועיה היא לא-אחת משביתה אותי... הצילו!!! *** מודעות עצמית *** אנחנו מורגלים לפעול כלפי חוץ... אך איננו יודעים מדוע אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. דרך הלוחמים הינה הסתכלות עזה פנימה... אנחנו רואים אל תוך עצמנו, אל תוך המניעים שלנו. אדם ממוצע, אם ינסה להתבונן לתוך עצמו, הוא ישר ירגיש אי-נוחות גדולה בגלל שהוא לא "מתבונן" - הוא "שופט"! הוא שופט את מחשבותיו את רגשותיו את מעשיו או שהוא מרחם על עצמו בגינם או שהוא מגן על עצמו מפני עצמו באומרו לעצמו שזה כל מה שהוא יכול לעשות. לוחם איננו שופט... הוא מתבונן! והתוצאה של התבוננות פנימה היא משהו שלא ניתן להעביר במלים. כאשר אדם או לוחם או לא משנה מי, מתבונן לתוך עצמו - תמיד מתרחש לו נס קטן! תמיד! *** מקוריות ועצמאות מחשבתית ורגשית *** החיים של כולנו אמנו אותנו, במידה רבה, שלא לסמוך על עצמנו. אנחנו פונים לרעיונות מוכרים... כל מה שאנחנו עושים כל מה שאנחנו חושבים וכל מה שאנחנו מרגישים דומה לקניית חפצים משומשים או קניית בגדים שנוצרו בפס-ייצור המוני. אנחנו מרכיבים לעצמנו "סלט" ייחודי שמבטא אותנו בצורה מיוחדת ההופכת להיות חשובה לנו מאוד בגלל שהמרכיבים של "סלט" זה אינם ייחודיים כלל - ואנחנו יודעים זאת! לוחם איננו יכול לשרוד בדרך הלוחמים אלא אם הוא פועל בצורה אמיתית לגמרי מקורית לגמרי עצמאית לגמרי. בהתחלה קשה... אחר כך לא מבינים איך יכולנו לפעול אחרת. *** יכולת קבלת החלטות *** בני-האדם בימינו אבדו את היכולת להחליט בעצמם ולפיכך הם זקוקים למערכות חיצוניות שיחליטו בשבילם. והם רק המוציאים לפועל של החלטות אלו. דוגמאות למערכות האמורות להחליט עבורנו, כדי שלא נעשה "טעויות": - המימסד - מוסכמות - שיטות חשיבה (שמעת על "דרך הלוחמים", במקרה?) מאחר וכל שניה ושניה בחיים הינה החלטה (לדוגמא, ההחלטה לקרוא את ההודעה הזאת), לוחם רוכש את היכולת לקבל החלטות. "החלטה" היא בחירה מתוך מגוון דרכים נתון. רוב האנשים, אם תציב להם יותר מדי אפשרויות, הם פשוט יקרסו!!! יש לי ידידה לוחמת מדהימה, שכאשר נותנים לה כמה אפשרויות היא פשוט קורסת! איך היא תחליט? הרי כל דבר צריך לשקול, לבדוק, לבחון... ככל שיש יותר אפשרויות כך יותר קשה להחליט! לוחם אינו מרגיש ככה. ככל שיש יותר אפשרויות הוא חופשי יותר. יכולתו לקבל החלטות מאפשרת לו לנוע ולפעול בחיים מתוך מודעות ולא מתוך אוטומטיות. לרוב האנשים, הדרך היחידה לקבל החלטות היא לא-לקבל-אותן, או במלים אחרות: לא להיות מודעים לאפשרויות, כדי שלא יצטרכו לשקול יותר מדי אופציות בכל רגע ורגע... *** יכולת פעולה *** רובנו עסוקים בתוך עצמנו, באוננות אינסופית. זה מצבנו. סרט בהילוך מהיר של חיינו יראה התרוצצות חסרת-טעם מצד לצד, הלוך ושוב באותם מסלולים, פחות או יותר. לוחם מטפח יכולת פעולה, אחרת אין לו דבר.
) רציתי לשאול מה זה בדיוק "דרך הלוחמים"?(שי לא הסכים להסביר לי) תודה
