לפעמים זה בלתי נמנע...
לפעמים המוגבלות שלהם קשה, לעתים אין מה לדבר איתם בכלל על ערכים, מהלך הפעולות שלהם שונה לגמרי משלך ושלי. יש ילדים עם כסאות גלגלים והליכונים וזקוקוים ממש לעזרה הפעיזית של המדריך, בשבט שחברה שלי מדריכה בו יש מדריך על 3 חניכים, כשנסעתי לסמינריון של בנ"ע היה להם סמינריון אחר. מצד שני את צודקת, לא צריך להתנהג אליהם לא יפים ומחוץ לפעולות של בנ"ע כן צריך ליצור איתם חיי חברה שוטפים (גם בתוך המסגרת של בנ"ע).